נפרדנו ביום א' בשבוע שעבר, סמוך לחצות, כמעט לפני סיום חגיגת ה-75 של ההתאחדות לכדורגל בתל-אביב. עלינו במדרגות הנעות אל אולם הקבלה והיציאה, ובדרך דיסקסנו קצת בנושאי כדורסל. שנינו היינו במתח לקראת ה-30 ביוני, היום שבו הבטיח ממלא מקומו של קסטן, עו"ד שמעון מזרחי, להביא לפני איגוד הכדורסל הצעות משלו כיצד לפתור את "בעיית מכבי תל-אביב", כלומר - היו"ר של מכבי ת"א אמור היה להציע איך וכיצד יש להגביל את כוחה של קבוצתו. בדברנו על כך, לא הסתיר דני קצה של חיוך. ממש לפני פרידה, אמר לי כך: "נתראה ביום שישי, בטקס לזכרו של ישראל פז".
בשישי האחרון, מוקדם בוקר, התעוררתי עם הידיעה המרה בדבר מותו של דני קסטן. בודד בדירתו, שברמת-אביב גימל, נפטר האיש לפתע. דום לב, יקבעו הרופאים לאחר מכן. אפילו לאנשי מד"א לא הספיק לתת תיאור מלא של הרגשתו הרעה. לאנשים שפרצו לדירתו לא נותר אלא לקבוע את מותו.
דני קסטן היה ג'נטלמן נעים הליכות, לבוש בקפידה ובטוב טעם, מה שמכנים 'ספורט אלגנט'. קצת קשה לזכור היום, אחרי 11 שנים בתפקיד יו"ר האיגוד, כיצד פרץ האיש לעולם הכדורסל בסערה. שמו לא נודע בחוגי המשחק, אך היה לו חבר טוב, ובמדינה שבה חבר מביא חבר - הציע יורם אוברקוביץ' שמחליפו בתפקידו יהיה דני קסטן.
נהוג היה שהחלטה של "חברינו" (הפוליטבירו של הפועל) היא החלטה שאין כוח בעולם שיוכל לשנותה - בוודאי לא חברי מכבי, בית"ר, אס"א ואליצור שבהנהלת האיגוד. לכן קיוו כולם שהבחירה תהיה ניאותה ושהכדורסל הישראלי יוכל להמשיך ולהתמודד בכלים הראויים. בדיעבד אני יכול לומר היום שהבחירה הייתה טובה, אם כי דני עצמו ספג לא מעט דברי ביקורת, במיוחד בנושא תוכנית המשחקים והדרך הפתלתלה לשלב הסופי, שלב הגמר-סל.
אני נזכר בצעדיו הראשונים של עו"ד בשם שמעון מזרחי, ייבדל לחיים ארוכים, בעולם הכדורסל הישראלי. למעלה משנות דור חלפו מאז. לאיש הצעיר, שהיה הדור מאוד בלבושו כבר אז (סוף הסיקטיז, תחילת הסבנטיז) לא היה מושג מי נגד מי. הוא קיבל קבוצה די מפורקת, קבוצה שלא היה לה אפילו כסף לחזור ממסע בדרום-אמריקה, והחל לבנות יסודות בריאים יותר על אלה הקיימים. עבודת השיפוץ נמשכה כמה שנים. למעשה עד לעונת 1976/7, היא העונה הגדולה הראשונה של המועדון שצירף אל ארון הגביעים שלו את הגביע הנחשק מכולם: זה של אירופה!
עולם הספורט נחלק אז לשניים: לפני אפריל 77' ואחריו. שמעון מזרחי ומועדונו החלו לצבור תארים וגביעים, ויחד עם זה כוח אדיר. הטלוויזיה הייתה אז חד ערוצית והכל התנקז ברוממה ירושלים. עיתונאי שלא נמנה אז על אוהדי מכבי - נמחק כלא היה. אין ספק שההצלחה עלתה לכמה אנשים במכבי לראש והם ראו את העולם מזווית כוחנית שכמותה לא הייתה ידועה בעבר.
רבים קינאו בהצלחתה של מכבי לאורך השנים. רבים עוד יותר באו בטענות אל דני קסטן, על שאינו מצליח "לרסן" את מכבי. היו כאלה שאף הגדירו את קסטן כנציג מכבי באיגוד והאיש שדואג לאינטרסים של מועדון האלופים. בשיחות שהיו לי עם קסטן בארבע עיניים שמעתי עד כמה ירדו לחייו בנושאים שונים. אך הוא, בדרכו הנעימה, לעולם לא הרים ידיים. הוא האמין יותר בהידברות. וזה היה שם המשחק שלו.
כמה מראשי האגודות הגדולות ניסו לחקות את מכבי. זו הייתה השגיאה הגדולה של כולם. במקום להתכונן, להכין את שיעורי הבית כראוי, ניסו רבים להידמות למכבי. עם הכסף שעמד לרשותם - בוודאי שכל תוכנית שכזאת נדונה לכישלון. מכבי הייתה במשך תקופה ארוכה "הקבוצה של המדינה" והמוטו שלה היה ברור: "כל מה שתעשה - אוכל לעשות טוב ממך".
מסתבר שבעולם אחר, עולם העסקנות, לא פני הדברים זהים. דני קסטן, איש ניהול בכיר בתעופה, הצליח לנסוק ולהגיע למקומות שבהם אחרים כשלו. קסטן היה חופשי מדאגות לקבוצה זו או אחרת ולכן נטש את המלחמות של הפועל ירושלים והפועל תל-אביב ועסק יותר בענייני האיגוד, שלמענו נבחר.
היעד הקרוב היה ההשתלבות בנעשה בהתאחדות הבינלאומית. קסטן למד רבות ממזרחי, נכנס מהר לנעליו והחל לקנות לעצמו שם בזירה הבינלאומית. וראה זה פלא - במקום שבו כשלו רבים במלחמתם מול מזרחי, הצליח דני קסטן לכבוש לעצמו מקום של כבוד בהתאחדות הבינלאומית, שם עמד עד יום מותו בראש ועדת המשחקים של פיב"א אירופה.
במדינה שבה נשואות עיני הרוב בהצלחותיה או בכשלונותיה של מכבי ת"א, ואיש לא סופר את הנבחרת הלאומית, קשה לנהל את הכדורסל מכסא יו"ר האיגוד. במדינה נורמלית היה ממלא מקומו של היו"ר, עו"ד שמעון מזרחי, מתמנה בתום ימי האבל לתפקיד היו"ר. לא אצלנו. עוד בטרם הובא לקבורה, החלו כבר מסע הלחישות מי יירש את דני קסטן בתפקיד. הועלו כמה שמות, רובם אנשים ראויים, אך משום מה לא הועלתה כלל האפשרות שעו"ד מזרחי יהיה היו"ר. אין ספק שהוא ידחה את ההצעה - אם אמנם תוגש לו - כיוון שאז לא יוכל להקדיש 100% נטו למועדונו. ואצל מזרחי, כמו אצל רבים אחרים מקרב אנשי מכבי, המועדון קודם לנבחרת, ואני לא אומר זאת לגנותו.
לפני כל הדיבורים על מחליף ראוי, הרשו לי להתייחד לשעה ארוכה מאוד עם זכרו של דני קסטן, איש שתענוג היה לשוחח עמו בכל נושא, אדם שנתן כבוד לרבים וחשוב לא פחות - הקדים שלום לכולם.
במותו של דני קסטן - נדם גם ליבו של איגוד הכדורסל.
הייה שלום דני.
