ב-5 ביוני השנה חשפנו כאן ("מי מחפש את דמארי") את אופן הטיפול המוזר של ועדת האלימות בבקשת האסיר שמעון דמארי להשתחרר סוף סוף מכלאו, לאחר שכבר ריצה יותר משלושה רבעים מעונשו. תפקידה של ועדת האלימות הוא לבחון את מסוכנותו של האסיר ולהעביר לוועדת השחרורים המלצה בעניין.
הצבענו על פסק הדין של בית המשפט העליון, שחייב את ועדת האלימות לזמן את בא כוחו של דמארי, עורך דין יעקב וינרוט, כדי להציג את טיעוניו. חשפנו, כיצד חרגה ועדת האלימות גם מפסק הדין, כאשר שמעה אמנם את טיעוניו של וינרוט בפורום מצומצם, אך יום לאחר מכן קיימה דיון בעניינו בפורום המורחב (ללא וינרוט), וקיבלה החלטה השוללת את חירותו.
לאחר הפרסום נכנסה פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, לעובי הקורה. היא הורתה לנציג הפרקליטות לעשות את הדרוש כדי לפתור סוגייה זו. ואכן, בהסכמת הצדדים מונה עובד סוציאלי, אבי תפילין, כדי לקבוע האם אכן קיימת מסוכנות מצד האסיר.
עמדתו היא שאמורה עתה להכריע האם ניתן לשחררו כבקשתו, או אם יש להשאירו בכלא כעמדת ועדת האלימות. הודעה על כך נמסרה מטעם הצדדים לוועדת השחרורים. מיותר כמעט לציין, כי ארבל החליטה לטפל בפרשה זו, כדי לתקן חלק מהנזק המיותר שנגרם עקב אופן טיפולה של ועדת האלימות.
דובר משרד הרווחה, נחום עידו, הגיב על הכתבה, ואמר כי הוועדה לא התייחסה להתערבותה של פרקליטת המדינה "כאילו היא בטלה בשישים", מאחר שהוועדה לא קיבלה כל מידע על מעורבותה. בכל מקרה, נמסר, דנה הוועדה לגופו של עניין גם לגבי התערבותו של עורך דין וינרוט. וינרוט זומן לוועדה, הופיע בפניה, הגיש מסמכים מפורטים, הוועדה שמעה את הטיעונים והגישה חוות דעת חדשה על בסיס הנתונים החדשים והישנים שעמדו בפניה.
במשרד העבודה והרווחה ביקשו עוד לציין, כי החלטת בית המשפט העליון ב-1 במאי השנה, שהורתה על זכות טיעון לאסיר באמצעות בא כוחו בפני ועדת האלימות, ניתנה בהסכמת הצדדים, וכי היא אינה מהווה תקדים מחייב לגבי עבודת הוועדות בהמשך לגבי אסירים אחרים. הדובר הוסיף כי ב-5 ביוני השנה קיבל בית המשפט העליון החלטה שונה, שהעניקה גיבוי לדרך עבודת הוועדות, וקיבל את עמדת המדינה כי אין מקום להופעת האסיר בפני הוועדות.
