יושבת ראש סיעת מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון, זוכה משום מה לחסינות מצד כמה מאמצעי התקשורת. במיוחד מצד העיתונים הארץ וידיעות אחרונות, שנמנעו עד כה ממתן ביטוי נכון לחשדות שהועלו נגדה - שאת חלקם הגדול חשפנו במעריב וב-Nfc. בין החשדות: קבלת כספים במרמה ורישומים כוזבים בעת שכיהנה כממלאת מקום ולאחר מכן כמנכ"ל המרכז הבינלאומי לשלום. היחס המועדף שקיבלה גלאון, במיוחד מכמה אמצעי תקשורת, הוא שסייע בשיבוצה עד עתה בצד של "הטובים", ואת החשודים האחרים - בצד של "הרעים".
גלאון הכחישה מכל וכל את החשדות שהועלו נגדה. זכותה, כמובן. בכתב התביעה שהגישה נגדי ונגד מעריב - לאחר שביקרתי את המשטרה על שאינה עושה את חובתה ואינה פותחת בחקירה רשמית נגד גלאון - היא טענה, בין היתר, כי "אין ולא היו חשדות כאלה. הנתבע מספר אחת הוא שבהינף קולמוס ברא חשדות אלה יש מאין... כל מאמרו של נתבע זה (שלי, י.י.) הוא פרי דמיונו ו/או דמיונו של מי שהלעיט אותו במידע כוזב..."
גם לאחר מכן זכתה גלאון ליחס מפלה. לטובה, כמובן. הארץ וידיעות אחרונות לא טרחו לפרסם את העובדה שנמצאה על-ידי המשטרה תשתית ראייתית להעמדתה לדין פלילי. אולי בגלל מגבלות מקום. מן הסתם צריך להשאיר את המקום לפרסום החשדות נגד אישי ציבור אחרים, המסומנים כ"רעים". המשטרה סיימה את החקירה כבר בראשית השנה, אך נמנעה ממתן דין וחשבון לציבור כמו שהיא נוהגת באישי ציבור. תיק החקירה הועבר אל הפרקליטות, בשקט בשקט, ערב הבחירות לכנסת.
המשטרה נהגה בגלאון לפנים משורת הדין גם לאחר שסיימה את החקירה. לאחר שכתב ערוץ 1, אורי כהן0אהרונוב, חשף כי המשטרה סיימה את החקירה ומצאה תשתית ראייתית להעמדת גלאון לדין, סירבה המשטרה למסור מידע בנושא, לאשר או להכחיש.
המשטרה טענה כי היתה מנועה, ערב הבחירות, מפרסום הודעה בדבר ממצאי החקירה, בגלל הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שהורה שלא למסור מידע בנושאים אלה. אלא שהמשטרה לא מצאה לנכון לעשות זאת גם לאחר מכן, ולא מסרה לציבור את המידע הרלוונטי. וכך נוצר מצב, שבו חברת הכנסת גלאון זכתה מן ההפקר.
סוגייה זו תוקנה השבוע בידי היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. בעקבות פניותינו אליו, באמצעות עורכת דין רקפת פלד, התכבד רובינשטיין לראשונה, באמצעות עוזרו, עורך דין רן נזרי, להשיב לנו כדברים הבאים:
"חקירת המשטרה נגד חברת הכנסת גלאון התייחסה לארבע פרשיות שנחקרו שעה ששימשה כמנכ"ל המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון. בשלוש מהפרשיות לא מצאה המשטרה תשתית ראייתית לאשמה, ואילו באחת הפרשיות קיימת לדעת המשטרה תשתית ראייתית מספקת לאשמות המיוחסות לחברת הכנסת גלאון. יודגש, כי מאחר שמדובר בחברת כנסת, תתקבל ההחלטה בסופו של דבר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, וזאת לאחר שתגובש ותתקבל עמדת הפרקליטות, שהתיק מצוי כעת בבחינתה".
הנה כי כן, עכשיו זה רשמי:
רובינשטיין מאשר, בפעם הראשונה, כי בחקירתה אכן מצאה המשטרה תשתית ראייתית להעמדת גלאון לדין.
