הכל דפק כמו שעון שוויצרי, כמו שרק מכבי תל-אביב יודעת לארגן. הילטון, מסכים גדולים, גדולי הכדורסל בארץ ובחו"ל, ראש העיר המארחת, ואפילו על מנחה מקומי לא סמכו וייבאו מישהו מהחוץ. הטקס היה נפלא, מקצועי ומאורגן על הצד הטוב ביותר. רק מה? הבית אליו הוגרלה מכבי (בית ב') הוא הקשה מכולם. לא רק צסק"א היריבה הישנה והטובה, גם שתי איטלקיות מבולוניה, פאנאתינאיקוס, מאלאגה וז'אלגיריס ואולי תהיה גם הנחה קלה בנובו מסטו מסלובניה.
הפנים של מזרחי אמרו הכל. הוא טרח, ארגן, סידר, שכנע את כל העולם להגיע לארץ, אבל את היד לביצי ההגרלה הוא לא הכניס. עשו את זה במקומו טל ברודי, ואולסי פרי, המנכ"לית רונית תירוש ופאנאיוטי יאנאקיס, שהוציא את הפתק עם השם "פאנאתינאיקוס".
נותר עוד זמן רב עד למשחק הפתיחה של היורוליג. מכבי תארח ביד אליהו (5 בנובמבר) את אוניקאחה מאלאגה, יריבה מוכרת מהשנים האחרונות. עד אז ייתכנו מהפכים גדולים בהרכבי הקבוצות. מעכשיו עד נובמבר יפרשו את מכבי לאורך ולרוחב. אלפי מלים יישפכו וקילומטרים של סרטי צילום יתעדו כל צעד וחצי של שחקן ששכרע אפילו איינו יודעים את שמו. חוץ מוויצ'יץ ופארקר, אין כיום למכבי שחקן זר שיזעזע את הקהילייה האירופית.
דרושים שחקנים נוספים ואין ספק שהאנשים אשר על הכסף בדירקטוריון של מכבי, כבר אינם ישנים הלילה. הם יצטרכו להביא עוד כסף מהבית, בתקווה שבעוד כמה ימים יווצרו התורים הארוכים וכל המנויים ייחטפו בצ'יק צ'אק.
לא רק שנתם של אנשי הכספים תופרע. תוצאות ההגרלה הוסיפו שער לבן לראשו הכסוף בלאו הכי של המאמן פיני גרשון. האם גם הפעם יפעל "הצוות"?
בינתיים נפנטז על בית קשה ואטרקטיבי מאוד ויהיה אשר יהיה. האופטימים חייבים לשריין את התאריכים 29 ואחד במאי 2004. אלה הם שני הערבים שבהם יתקיימו משחקי הפיינל פור בארץ.
