מהכנס שנערך השבוע (6.7.03) בעיר אילת, בהשתתפות נציגים של כל גורמי התיירות בעיר, משרד ראש הממשלה, אנשי עסקים פרטיים ותעשייני היי-טק, יצאה קריאה למתג מחדש את העיר ולהפוך אותה ל"עיר ללא גבולות". את הכנס הנחה ראש העיר, גבי קדוש, שהדגיש שמושקעת עבודה של חודשים רבים בחשיבה ותכנון התכנית המוצעת בכנס.
הגעתי אל הכנס בהזמנת עיריית אילת, בשל השתייכותי לפרויקט "ניצוץ ברשת" של התמ"ס, שעניינו רשתות עירוניות לעידוד תעשייה ותיירות פנים.
את המונח "אילת City - עיר ללא גבולות" טבע בכנס הפרסומאי משה שפירא, ממשרד הפרסום א.ש.ל - שפירא, שלקח על עצמו את המשימה המאתגרת של מיתוג את אילת.
תחת המותג הזה, המייצר תדמית בינלאומית עדכנית לעיר, הוצבו סלוגנים שונים של "אטרקציות ללא גבולות", "קניות ללא גבולות" ועוד.
אילת יושבת על צומת שמעוררת עניין בינ"ל רב - מפגש בין שלוש מדינות הקשורות בהסכם שלום, נפלאות הים האדום, מזג אוויר חם כל השנה, אזור סחר חופשי ללא מע"מ וכ-12 הקלות מס שונות לעסקים ותעשייה.
בעיר תשתית תיירותית ועסקית ענפה, ולמרות שנראה על פניו ששטחי החוף שלה תפוסים לעייפה - קיימות תכניות לפינוי בסיס חיל הים מהמקום ולניצול שטחי הנמל.
מה אין באילת? אין בה (כמעט) תיירות חוץ, ואין בה תעשייה מכל סוג שהוא.
אין באילת פיתוח ממשי של אזורי חוף שאינם בחסות המלונות, אין בה טיפוח שיטתי של מרכזים מסחריים בעיר עצמה, אין בה קזינו.
הוויכוח על הקזינו היווה מוקד התעניינות לאמצעי התקשורת - הן אלו שליוו את הכנס והן אלו שטיפלו בנושא אחריו (למשל - יעל דן בגל"צ). קיימים שני רציונלים, בעד ונגד. זה של פרנסי העיר וחלק גדול מקהיליית העסקים בה, שטוענים שכל הרעות שבאות עם הקזינו כבר נמצאות באילת: מהמרים, פשיעה, התמכרות להימורים, זנות ועוד. הבעיה, לדבריהם, היא שהכסף אינו מגיע לעיר אלא לטאבה ולספינות ההימורים. נוצר לדבריהם מצב, לפיו אילת משלמת את מחיר הקזינו אולם אינה נהנית מתמורותיו - שהן מחולל צמיחה תיירותית, עסקית וכלכלית.
המתנגדים לקזינו מודאגים מתדמית העיר, מההתמכרות להימורים - שבערי קזינו ברחבי העולם הפכה לבעיה חברתית, טיפולית וכלכלית לא קטנה ומהגעת גורמי פשיעה "כבדים" לעיר. בשיחות אישיות יותר הודו המתנגדים ש"הפשע כבר כאן" ושתופעת הזנות באילת הצטמצמה לאחרונה הודות למפקד משטרה חדש ונחוש - ולא בזכות העדר קזינו בעיר.
אחד המאבקים הותיקים של פרנסי העיר אילת הוא להבאת קו הרכבת לעיר. אני יכולה, במלוא הצניעות, לשער שאם יוקם קזינו באילת, יוארך קו הרכבת. מדינת ישראל לא תוותר על כיסו של המהמר הישראלי. זהו עוד רציונל שתומך אולי בכינון הקזינו בעיר (ואין להבין מכך שאני בעד או נגד הקזינו).
את הגיבוי המשמעותי ביותר למיתוג ומינוף אילת נתן אלכס גולדנגורן, העוזר למנכ"ל משרד ראש הממשלה. גולדנגורן דיבר על תקציבים והנחיות להעברת שדה התעופה, הפיכתו לשדה בינלאומי, הרחבת תחום השיפוט של העיר על חשבון מועצה אזורית חבל אילות ואף לא פסל את נושא הקמת הקזינו בעיר, בכפוף להחלטה עקרונית של ראש הממשלה האם להקים קזינו בארץ. גולדנגורן אישר ששקיים תכנון מיידי להרחבת כביש הערבה בקטע הקרוב לאילת. השאלה הנשאלת היא, מדוע לך לכל אורכו?
עוד נואם משמעותי היה סמי אברמוביץ', איש היי-טק, בעל מבט חולם ויזמי, שרואה באילת - החל ממזג האוויר שלה וכלה בהקלות המס המשמעותיות בה - את המקום הבא בו יוקמו מרכזי פיתוח של חברות ההייטק הבינלאומיות.
בכנס הוצגו מיזמים חדשים בתכנון ובנייה, כמו "עיר המלכים", ה"איימקס" ו"אקווריה" - מיזם ענק בעלות של 350 מיליון דולר, שנועד להיות אטרקציה תיירותית כדוגמת דיסני באורלנדו ודומים לו בעולם.
השאלה הנשאלת היא, האם בתכנון המיזמים הללו נעשתה עבודת תכנון ראויה על-ידי מתכננים/ות ישראליים/ות שמכירים את הרוח הישראלית, או שאנו צפויים לחוויה של מיזמים בעייתיים כדוגמת "מיני ישראל" ומוזיאון הילדים בחולון. שם, לפחות, הושקע פחות כסף.
את האקווריה הציג רן פקר, אחד משלושת היזמים - השניים האחרים הם בעלי הון אמריקנים.
פקר הציג את התכנית באופן נחוש (צבאי כמעט) שאינו מאפשר דיון ממשי בתכנית, נותר לנו רק לקוות לטוב.
התכניות ה"בומבסטיות" כבודן במקומן מונח - החדשות הטובות באמת בתכנית הזו היו דווקא המינוריות יותר. שיקום ריף האלמוגים הנעלם והולך, הבאת תעשיית היי-טק לאילת, מיתוג העיר כעיר בינלאומית וצומת של שלום והנאה צרופה. או במילים אחרות - אילת city - עיר ללא גבולות.
אילת היא עיר נפלאה שסובלת מהזנחה תקציבית ותכנונית ארוכה בשנים. יחד עם זאת, כמי שזוכרת צעדה ארוכה ונטולת כבישים מעבר לחופיה הדרומיים - אי אפשר שלא להתרשם עמוקות מהפיתוח העצום שעברה העיר בארבעים השנים האחרונות, ובמיוחד בשני העשורים האחרונים.
העיר היא הנכס התיירותי המשמעותי ביותר שלנו אחרי ירושלים.
מבחינה זו - אם תצליח התכנית, נתברך בה כולנו - הן האילתים והן המבקרים מהעולם ומצפון הארץ.
כתבות קודמות על אילת: בואי לאילת, לאילת
[קישור] אילת באמצע החורף
[קישור].
[קישור].
