פעולות ההשתלטות של שר החקלאות ישראל כ"ץ על מועצות הייצור, שנבלמו בינתיים בהחלטת בית הדין לעבודה להחזיר את מנכ"לי המועצות לעבודתם, נתקלות באדישות ציבורית. ההתייחסות להלאמת מועצות היצור כאל נושא פנימי של מספר בעלי תפקידים במגזר החקלאי היא טעות חמורה. זהו נושא בעל חשיבות עליונה לכל אדם במדינת ישראל שהשלטון הדמוקרטי יקר לליבו.
שר החקלאות, בעורמה פוליטית רבה, הצליח לסמא את עיניהם של חברי הכנסת וחלק מהציבור כשבמסווה של איחוד מועצות יצור חקלאיות - פעולה חיובית בעיקרה של יעול וחסכון - נטל לעצמו את כל סמכויותיהן והותיר בידי החקלאים זכות אחת בלבד - לממן מכספי ההיטלים את תקציב המועצות ואת משכורותיהם של המינויים הפוליטיים שביצע ואשר בכוונתו לבצע. מועצות היצור שהיו דוגמה ומופת לשיתוף פעולה בין חקלאים לבין הממשלה הפכו לכלי שרת פוליטי של שר תאב כוח.
למה הדבר דומה? בימים אלו מוביל שר הפנים, אברהם פורז, תוכנית לאיחוד רשויות מקומיות. תארו לעצמכם שבאותה הזדמנות הוא היה מבקש למנות בעצמו את ראשי הערים. קל לשער שכל הארץ היתה רועשת וגועשת. אולם השר פורז הוא אדם הגון שמעולם לא היה מעלה על דעתו מהלך כה דמוקרטי.
בחסות האדישות הכללית לנעשה בחקלאות משליט השר כ"ץ רודנות בחסות החוק. אם תוכניתו לא תבלם יהיה מצב שבעוד שמדינת ישראל תמשיך להיות דמוקרטיה יחיו החקלאים במשטר דיקטטורי כשלאדם אחד תהיה שליטה בלתי מוגבלת על פעילותם הכלכלית של עשרות אלפי חקלאים ועובדים המתפרנסים מהענפים הנלווים בחקלאות וענף כלכלי בהיקף של 13 מיליארד שקל יהיה נתון לשגיונות של שליט יחיד.
זו איננה מלחמה פרטית שלנו, ראשי המגזר החקלאי, אלא של כל אדם שעתידה ודמותה של מדינתנו חשובים לו. מי שישתוק מול פגיעה כה קשה של נציג השלטון בזכויות האזרחים סופו שימצא שם גם את עצמו.
