קולות הצהלה המוזרים שנשמעו בימים האחרונים' בעקבות פרסום טבלת השחיתות העולמית עk-hsh "ארגון השקיפות הבינלאומי" על- פיו ישראל מצויה במקום ה-13 בין 26 מדינות המשתתפות במדד השחיתות' הם שילוב של צביעות ובורות.
מי שמכיר מקרוב את דרכי איסוף המידע של הנתונים במדינות השונות שמשמשים בסיס להכנת הטבלה יודע היטב, שאין מדובר בעבודה מדעית, היא אינה מדויקת, ומה שחמור יותר הוא שהטבלה שכן פורסמה מחטיאה את האמת.
הבסיס העיקרי הם הפרסומים בכלי התקשורת המקומיים בכל מדינה, המשקפים לדעת עורכי המדד את רמת השחיתות הפוליטית במדינה זו או אחרת. מסתבר שלענישה של נבחרי ציבור שסרחו יש משקל לא מבוטל בקביעת הדירוג.
אבל המציאות הישראלית מלמדת שלא כל מעשי השחיתות של אישים פוליטיים ממלכתיים ומקומיים מגיעים לידיעת התקשורת. גם השכר והעונש במדינה צולעים לאורך השנים, ומזמן אבד הכלח על המושג שכר ועונש שהינו ריק מתוכן.
המושחתים הפסיקו מזמן להימאס במדינה. חלק מהם הינם ידוענים ( סלברייטיס) מהשורה הראשונה. ועדת הכנסת משמשת מחסום בפני העמדה לדין. היא קובעת אם להסיר חסינות של חברי כנסת בעלי כתבי אישום פליליים.
עדות לכך שיש להתייחס בהסתייגות ל"מדד השחיתות" החדש הינו דוח מוסמך שפרסמה לפני זמן קצר חברת " בי.די.אי" ( ביזנס דאטה לישראל) הידועה בדקדקנותה. הדוח המבוסס על מעקב מקומי שוטף מתמקד אמנם בעיקרו בנושאים כלכליים, אך מקדיש פרק מיוחד גם לדרג הפוליטי הנושא באחריות למצב.
בתחום זה קובע, בין השאר, כי בשלוש השנים האחרונות חלה התדרדרות בלתי פוסקת באיכות השלטון במדינה, וכי השלטון בארץ נגוע בשחיתויות בשיעור יחסי גבוה ומדורג באופן נמוך בנושא אכיפת חוקים בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
אנחנו לא צריכים להמתין לדוחות תקופתיים של ארגונים בינלאומיים למיניהם או של סניפיהם בארץ, כדי לדעת שרמת השחיתות במדינה הגיע הלשיאים חדשים. כיום אין כמעט גוף ציבורי במדינה שבו לא פשה נגע השחיתות ברמה זו או אחרת וממשיך להתפשט כמחלה ממארת.
דומה שאין מדינה בעולם שבה היו תחת חקירות של משטרה נשיא המדינה, שלושה ראשי ממשלה, ארבעה שרי משפטים, שר לביטחון פנים שני מפכ"לים, ראשי אגף ההחקירות של המשטרה, בכירים במס הכנסה ושורה ארוכה של חברי כנסת, ראשי ערים ובעלי תפקידים בכירים. אפילו על בגדיהם של רבנים ראשיים לישראל וראשי ישיבות דבק רבב.
אף פעם לא עמדתי דום בפני פסקי דין שונים, שזיכו אישי ציבור מחמת הספק או בשל אי בהירות בסעיף של הפרת אמונים. אין לי ספק שמצויים בתוכנו שרים בהווה ובעבר, ואישי ציבור ברמה לאומית ומוניציפאלית, שמקומם האמיתי הוא מאחורי סורג ובריח.
אבל במציאות המשפטית הישראלית שבה יש סלחנות מוגזמת ובלתי מובנת כלפי אישי ציבור, הם הצליחו לצאת יבשים מאשמות פליליות. כיום הם צוחקים לנו, האזרחים, בפנים, וממשיכים במעלליהם.
הגופים שעוסקים באכיפת החוק (המשטרה והפרקליטות) נזהרים מלהיטפל מחדש ל"זכאים מחמת הספק" מחשש שיואשמו ברדיפה אישית.
דוח תקופתי לחצי השנה האחרונה שהשלים באחרונה משרד רו"ח ברלב, שעוסק בביקורת חקירתית במשרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים גדולים, מכיל נתונים מאלפים המצביעים על עליה בשיעור של 335 אחוז (!) במעשי הונאה ותרמית למיניהם בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אם בארזים נפלה השלהבת והשיחים נובלים מה יגידו אזובי הקיר?
גם הם לא שותקים.
ואמנם, מתברר כי במקביל חלה עליה מדאיגה בהיקף המעילות והגניבות שנעשות על-ידי עובדי תעשייה, פקידים במקומות עבודה פרטיים ומועסקים בענפים שונים במשק.
אפשר אולי לייחס את השחיקה בנורמות המוסריות במדינה, ואת ריבוי המעשים הפליליים, במצב הכלכלי החמור שפגע קשות במאות אלפי משפחות. אבל אי אפשר להתעלם מכך שההתדרדרות הייתה גם בתקופה שבה המצב הכללי היה טוב יותר. המסקנה הבלתי נמנעת היא: הדג החל להסריח מהראש, והסרחון התפשט כבר לאבריו האחרים.
אין לנו מדינה אחרת, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהאטימות של הציבור בתחום זה תתמסד, וההתדרדרות תימשך ותהפוך לנורמה בלתי נמנעת בקרב בני הנוער. רמה מוסרית ירודה של מדינה, פוגעת באשיות שלה לא פחות ממצבה הביטחוני והכלכלי. מי שמאמין שניתן לשנות את פני הדברים ומעוניין להירתם ולפעול, שיפסיק לקטר, יזקוף קומתו ויקום בטרם יהיה מאוחר מדי.
_____________
[המחבר ייסד באחרונה את עמותת אומ"ץ (אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי). ניתן להצטרף לעמותה באמצעות פנייה לת.ד. 20093 תל אביב מיקוד 61201].
