תמו הדי הכנס הפמיניסטי בירושלים, במאהל המחאה - כנס חשוב, שמעמיד מאחורי האמהות החד הוריות גב איתן של נשים משפיעות מכל רחבי הארץ, המעניקות גיבוי פעיל למאבק.
אחרי שבועות בחום המעיק בימים, הקור הצורב בלילות, נתונות למסע דה-לגיטימציה גדול מימדים מחוץ והתקפות חוזרות ונשנות מבית (בעיקר מידי הקבוצה הירושלמית, ששאפה להוביל את המאבק לכיוונים שההנהגה לא חפצה בהם), מתאחדות השורות במאהל וסביב לו. לא שהן לא היו מאוחדות לפני כן, רק כעת, אחרי השבת האחרונה, יש כאן אמירה ברורה ונוקבת על האיחוד העובדתי והחזק הזה - לשר האוצר, לשטרית, לשרון, לפקידי האוצר: אנחנו כאן, עד שהמצב יהפוך להגיוני יותר. אנחנו לא מוכנות לחיות ככה במדינה אכזרית, במדינה שדורכת על נשותיה, במדינה שנותנת זכות שווה רק לשווים יותר - לבעלי ההון. אנחנו כח, ולמי שזה לא היה ברור מצעדתן והמאהל של כנפו ועמיתותיה - אז יש כאן קול קורא של הארגונים הפמיניסטיים כולם. וזה לא מעט, גם אם ינסו לגרום לכם לחשוב אחרת.
חזרתי מהכנס הזה עם כמה תוספות חשובות ומידע של כולנו על מה שקורא כאן, או שם.
הראשונה שבהן, היא התנצלות חמה של אדי מלכא מהפנתרים בפני ויקי כנפו, על תמיכתו באיילה סבאג והקבוצה הירושלמית מהקטמונים. במנשר שהשאיר במאהל, הוא מבהיר שהוא מקבל בברכה את המאבק שמובילה כנפו, קורא לכל עניי ישראל לעשות כמוהו ולאפשר לכנפו לייצג אותם, ומוסיף: "כתוצאה מפעילות הפיצול והפילוג שעשתה איילה סבאג הוחלש המאבק, ביבי נתניהו מיהר להצהיר היום בכלי התקשורת (29.7.03) על קו נוקשה ופגיעה בהישגים שהיו כתוצאה ממאבקן של ויקי כנפו וחברותיה... רציתי לתרום לאיחוד השורות אבל מצאתי את עצמי מנוצל על-ידי מניפולטורית מיליטנטית אלימה, שמעוניינת רק בפרסום ובטובת עצמה".
שמעתי היום את איילה סבאג בכנס. אין לי מושג אם אכן היא מתמרנת מצבים לצורך פרסום עצמי. כאבה הוא כאב אמיתי, אולם בא לידי ביטוי סוער ולא מעובד, מהסוג שאכן - כפי שציין מלכא - מחליש את המאבק. נעשו ניסיונות היום, כמו בהזדמנויות קודמות - לגשר בין הקבוצות. ויקי כנפו מצידה, הטיפה גם היום - לאחר כישלון הניסיונות הללו ולמרות עלבונות אישיים שספגה מסבאג - לסובלנות וכבוד לדרכה של זו, גם אם אינה דרכן של החד הוריות במאהל.
בקיצור, ביבי:
כעת - כשכולנו ראינו את זה בעיניים, אל תנסה לנצל ניצול יחצ"ני ציני איזושהי אי-הסכמה במחנה. כי לא תצליח. העם לא מטומטם, והמסר ברור לכולנו. וכקבוצה גדולה ועצומה ופזורה לכל אורך ורוחב המשק הישראלי - המסר הזה לא יפספס שום אוזן, גם אילו שאתה לוחש אליהן.
מאותה סיבה, אני גם ממליצה לך בחום להפסיק את מסע הדה-לגיטימציה למאבק הזה. אני, סתם אחת, שראה, שחזתה, שיש לה זכות הצבעה, זכות לחיים אוטומנומיים, זכות לרווחה כלכלית, מקלדת להעביר דרכה מסרים לציבורים גדולים - ויותר מהכל, זכות דיבור. אחת ועוד אחת ועוד אחת, ועוד הרבה כמוני - לא צועדות ברגל אמנם, אבל הערב יצאנו לדרך.
מי שרוצה להצטרף בכל דרך שהיא למאבק, מוזמנת לכתוב לי או ליצור קשר עם ארגון "אשה לאשה", ארגון "אחותי" או כל אחד מהארגונים האחרים. כל סיוע יעזור. במעשה, בתמכה טכנית ופרקטית, במחאה.
אני מזמינה אתכן גם לכתוב - לכתוב הרבה לכל העיתונים, לומר להם מה אתן רוצות שיהיה כתוב בהם, אתן - הצרכניות - כי זה הזמן לכולנו לקבוע את טיב המוצר. העיתונות משפיעה על המאבק ואנחנו משפיעות על העיתונות. בלעדינו אין לה זכות קיום.
אני מסיימת במשפט הסיום של אדי מלכא, במכתבו לכנפו:
קומו הצטרפו לויקי כנפו, האמינו לי התומכות בה - יקבלו ויכבדו אתכן.
ואני מוסיפה: כי זה המאבק של כולנו לארץ אחרת.
_____________________
רשימת הצרכים במחנה:
www.haderech.co.il/beitha4.6.html _____________________
הכותבת היא יועצת שיווק בינ"ל, עורכת משנה של אתר "הדרך למעלה" ופובלציסטית.
