אמש נתבשרנו כי אברהם פורז, שר הפנים, הטיח ביקורת פומבית בשלטונות רומניה - בשל סכסוך משפטי אישי שיש לו עם השלטונות שם, בנוגע לרכוש שהיה בבעלות הוריו ונלקח על-ידי השלטונות.
ברור שדבריו של שר ישראלי נגד שלטונות מדינה אחרת, עוררו ומעוררים גלים ברומניה, מכבידים על משרד החוץ של ישראל, מחייבים ויחייבו פעולות תיקון על-ידי משרד החוץ, אשר נציגו לרומניה - השוטר הבכיר סנדו מזור- "ערק" לאחרונה לקבוצה הרומנית על מנת לטפח את עסקיו הפרטיים שם.
אך, איזו חבורה - ממש תענוג לראות אותם.
כאשר ח"כ בלומנטל עשתה לכאורה לעצמה, שרון הטיח בה ביקורת, כאשר שרון עשה לכאורה לעצמו פורז הטיח בו ביקורת, עכשיו כאשר פורז עושה לעצמו, השגריר העריק יבקר אותו, ומי יבקר את השגריר - חברת הכנסת בלומנטל - וחוזר חלילה - אפשר כמובן להרחיב את המעגל, וליצור מעגלים נוספים - הבה נגילה הבה.
סעיף 17 לחוק שרות המדינה, מגדיר את עבירות המשמעת השונות בשירות המדינה, תת סעיף (3) אומר:
התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;
אין ספק שכבוד השר הנכבד הוא עובד מדינה, אין ספק שלא יועמד לדין פלילי על דבריו בעלי האינטרס האישי הצר והנזק הציבורי הרחב - עם זאת יש סיבה טובה להאמין כי כבוד השר התנהג לכאורה התנהגות אשר איננה הולמת את תפקידו הרם - והכדור עובר אם כן להליכי משמעת בנציבות שירות המדינה.
ובכלל טוב היה אם נציבות שירות המדינה הייתה מקשיבה למבקר המדינה, הייתה מתעוררת מתרדמת החורפים הארוכים, ומטפלת טיפול משמעתי בעובדי מדינה סוררים.
נזיפה חמורה, קנס כספי גבוה, פיטורין, השעיה מהתפקיד לתקופת מה, כל אלה תרופות יעילות וטובות למניעת התנהגות מופקרת על-ידי עובדי מדינה בעיקר הבכירים שבהם, אלה שמדברים ללא גבול - אך בחקירות הם שותקים, אלה המנצלים ללא כל בושה את תפקידם הרם לצרכים פרטיים - אך מקפידים להתהדר בפעולותיהם למען הכלל.
