האם הפיקוח על הביטוח נוהג בדרך של אינסטלטור הולנדי שמנסה לעצור פיצוץ בסכר מים ענק באמצעות פלסטלינה?
קריסתן של קרנות הפנסיה הוותיקות היתה כתובה באותיות קידוש לבנה מזה למעלה מ-15 שנה ואגף שוק ההון לא נקט במועד בפעולות המתחייבות לבלום את הקריסה, במקביל נמשכת מזה כ-9 שנים המגמה של נטישת קופות הגמל על-ידי הציבור וגם כאן האוצר בתרדמה. בשנת 2002 הסתכמו הפדיונות בסך 3.6 מיליארד ש"ח ועד סוף יולי 2003 הציבור פדה 3.8 מיליארד ש"ח, ובמה מתעסק הפיקוח: בטיוטת תקנות שיאסרו על שכירים למשוך את כספי קופת הגמל בעת עזיבת עבודה ובעמלות של סוכני הביטוח.
לפני כ-15 שנה כתבתי מאמר בשם: "מה יקרה כשהעובדים יצביעו ברגליים בקרנות הפנסיה של ההסתדרות?"
ב-14 ביולי 2003 הוציא המפקח על הביטוח בן-שלוש הוראת שעה האוסרת על מעבר עמיתים מקרנות הפנסיה הגרעוניות לקרנות ותיקות מאוזנות... מישהו כנראה הפנים את הסכנה...
על איזה כוכב הם חיים שם באגף שוק ההון?
האם לא ברור להם שהאוצר חייב לעבור לשיטה של עידוד החיסכון לטווח ארוך ולא להוצאת תקנות וחוקים שיביאו לבלימתו? ובמקום זאת יושבים הפקידים הללו באגף שוק ההון ומוציאים תקנות וטיוטת וחוקים שבוע אחר שבוע, שמעטים בלבד מסוגלים ויכולים להבין ולעקוב: טלאי אחר טלאי, תיקון רודף תיקון...
האם לא ברור להם שם במגדל השן שצריך להתעסק במאקרו ולא בשטויות ושהאדמה בוערת ואם הציבור לא יחסוך עוד ועוד כסף לטווח ארוך אין שום סיכוי לצמיחה?
ומדוע הם מתעסקים בזוטות כגון עמלות סוכני הביטוח, כאשר ברור לחלוטין שאותם סוכנים כשהם מוכרים פוליסות ומרוויחים את לחמם גורמים להגברת החיסכון במשק, שמייצר עוד מקומות עבודה, שמייצר עוד צמיחה, ושמאפשר גביית עוד מיסים... האם לא ברור שהסוכנים הללו הם שהביאו לגידול של שיעור נכסי הציבור מ-6.5% בסוף שנת 2001 ל7.2% בסוף 2002?
כספי החסכונות הללו הם המנוע לצמיחה ארוכת טווח. הציבור יותר חכם מהפקידים של בן-שלוש. הציבור מבין שאם הוא לא מקבל רווח הולם לאורך זמן ואם כל הזמן מטילים עליו קנסות ותקנות ותחכומים, אז הוא לא שם.
אם הציבור פדה מאז דצמבר 94' יותר מ-40 מיליארד ש"ח נטו בפועל הדבר גרם לירידה של רכיב החסכון המוסדי (קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים) בתיק הנכסים הפינאנסים של הציבור מ-93' ועד 2003 מ-52.2% ל-35.4%.
אז מי מבין יותר טוב כלכלה מתוחכמי האוצר או הציבור? ומה יקרה כאשר החבר'ה הצעירים והבחורות הצעירות שצורפו לקופות הפנסיה הוותיקות בכפיה קולקטיבית של הסכמים קיבוציים יבינו שכדי לדאוג לעתידם, אולי לא כדאי להן ולהם להשאר בקרנות ההסתדרותיות הוותיקות? (האוצר אף נתן לכך ידו בהסכם המעבר לפנסיה צוברת בכך שאפשר המשך הריכוזיות הבלתי יאמן בקרנות ההסתדרותיות) האם אז יבואו בחורינו הנבונים מהאוצר ויאסרו על הצעירים והצעירות לעזוב את הקיבוץ???
שומר נפשו יחשוב ויפעל...