ארגון בצלם דוחה על הסף את תחקירי צה"ל בנוגע למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה (27 בדצמבר 2007 - 8 בינואר 2009) וטוען, כי מהימנותם מוטלת בספק וכי קיים חשד המבוסס על עדויות לא מעטות שישראל ביצעה "פשעי מלחמה" ברצועת עזה.
בצלם: תחקירי צה"ל שקריים, ועדת החקירה של האו"ם "אובייקטיבית" בהודעה רשמית (22.4.09) עליה חתם ארגון בצלם (יחד עם ארגונים נוספים: האגודה לזכויות האזרח בישראל, במקום, גישה, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים, יש דין ורופאים לזכויות אדם) נכתב בין היתר כדלהלן:
"תחקירי הצבא שפורסמו היום [22.4.09] קבעו שעשרות אזרחים פלשתינים חפים מפשע נהרגו במה שהצבא מכנה "תקלות נדירות". אולם, מידע שאספו ארגוני זכויות האדם מעלה שאזרחים רבים נהרגו בעזה לא ב"תקלות" אלא כתוצאה ישירה מהמדיניות בה בחר הצבא לנקוט במהלך הלחימה. הדרך היחידה לבחון את הפרות זכויות האדם שנעשו ברצועת עזה היא על-ידי הקמת מנגנון חקירה עצמאי, מחוץ לצבא".
"אם הצבא טוען שלא נפלו פגמים משמעותיים בהתנהלותו, לא ברור מדוע מתנגדת ישראל לשתף פעולה עם ועדת החקירה הבינלאומית של האו"ם, בראשותו של השופט ריצ'רד גולדסטון, המבקשת לבחון חשדות להפרות של המשפט הבינלאומי מצד ישראל וחמאס כאחד".
ארגונים אלה ובהם בצלם פרסמו הודעה קודמת (30.3.09) המבקרת את החלטת הפרקליט הצבאי הראשי לסגור את תיק החקירה לאחר שפורסמו "עדויותיהם" של חיילים שלחמו בעזה במסגרת שיח במכינה הקדם צבאית על שם רבין. בהודעה נכתב בין היתר כדלהלן:
"המהירות שבה סגר הפצ"ר את התיק מעוררת חשד, שהחקירה לא נועדה לבדוק ביסודיות את העובדות, אלא לפטור את הצבא מאחריות. גורמי החקירה התעלמו מחומרים רבים שנאספו מאז סיום המבצע אשר מציירים תמונה דומה לזו שעלתה מעדויות החיילים. הדבר רק מחזק את הצורך בהקמת גוף עצמאי שיחקור את כל פעולות הצבא במבצע "עופרת יצוקה".
האם אפשר לתת אמון בדיווחי ארגון בצלם ובחוות הדעת שלו? ארגון בצלם אינו מאמין אפוא לצה"ל וליכולתו לנהל חקירה עצמאית ומהימנה וסבור לעומת זאת, כי ועדת חקירה של האו"ם תהיה אובייקטיבית, חסרת משוא פנים והוגנת בחקירה של "פשעי המלחמה" שבוצעו במהלך המלחמה.
האומנם יש להאמין לארגון בצלם, ואשר טוען בביטחון כה רב כי ועדת החקירה של האו"ם תהיה אובייקטיבית, ובפרט לאור המהימנות המפוקפקת של דיווחיו כפי שהראיתי בסדרת המאמרים ב-News1? עיון בהחלטת ועדת האו"ם לזכויות האדם, שהורתה על הקמת ועדת החקירה ועל מינוי ריצ'ארד גולדסטון לעמוד בראשה, חושף תמונה שונה בתכלית ממה שארגון בצלם מנסה "למכור" לציבור הישראלי ולדעת הקהל הבינלאומית. להלן עיקרי החלטת ועדת האו"ם לזכויות אדם שהתקבלה ב-12 בינואר 2009:
"הוועדה מגנה בחריפות את המבצע הצבאי הנמשך של ישראל המתבצע בשטחים הפלשתינים הכבושים, ובפרט ברצועת עזה הכבושה, אשר גרם להפרות רבות מספור של זכויות אדם של העם הפלשתיני והרס שיטתי של תשתיות פלשתיניות;
קוראת להפסקת מיידית של כל הפעולות הצבאיות של ישראל ברחבי השטחים הפלשתינים הכבושים;
דורשת מהכוח הכובש, ישראל, להסיג לאלתר את כוחותיה הצבאיים מרצועת עזה הכבושה;
קוראת לכוח הכובש לשים קץ לכיבוש של האדמות הפלשתיניות שנכבשו ב-1967 ולכבד את ההתחייבות לתהליך שלום שיביא להקמת מדינה פלשתינית שבירתה מזרח ירושלים;
דורשת מהכוח הכובש לחדול מלתקוף אזרחים, מתקנים רפואיים ואנשי צוות רפואי ולשים קץ להרס השיטתי של המורשת התרבותית;
דורשת עוד מהכוח הכובש להסיר את המצור ולפתוח את כל הגבולות;
מבקשת מהנציב העליון של זכויות האדם של האו"ם לדווח על הפרות זכויות האדם של העם הפלשתיני ע"י הכוח הכובש;
מבקשת מכל מגישי הדוחות המיוחדים לאתר ולאסוף בדחיפות מידע על הפרות זכויות האדם של העם הפלשתיני ולהעביר את הדוחות שלהם בישיבה הבאה של ועדת זכויות האדם;
מחליטה לשלוח ועדה עצמאית בינלאומית לברור העובדות על-מנת לחקור את כל ההפרות של החוק ההומניטארי הבינלאומי שבוצעו ע"י הכוח הכובש נגד העם הפלשתיני ברחבי בשטחים הפלשתינים הכבושים;
מבקשת ממזכ"ל האו"ם לחקור את התקיפות שבוצעו לאחרונה נגד מתקני אונר"א בעזה, ובכלל זה בתי ספר, אשר גרמו להרג של עשרות אזרחים פלשתינים כולל נשים וילדים".
בצלם רואה בנוסח ההחלטה לעיל של הוועדה, כך משתמע מנוסח הודעתו הרשמית של הארגון, ביטוי לגישה האובייקטיבית שלה כלפי ישראל והוכחה חד-משמעית לכך שוועדת החקירה שהוקמה מטעמה תגלה גישה נטולת משוא פנים ביחסה לישראל ובברור העובדות הקשורות למלחמה. העובדה שהוועדה אינה מציינת בהחלטתה את הפרות זכויות האדם שבוצעו במהלך המלחמה ע"י ממשלת חמאס, המנגנונים "הצבאיים" הכפופים לה וארגוני הטרור הפלשתינים כלפי אזרחים ישראלים ופלשתינים כאחד (ירי בתוך שכונות פלשתיניות צפופות אוכלוסין, הוצאות להורג של עשרות פלשתינים פעילי פתח, ירי בעשרות רבות של פלשתינים כדי לגרום להם במתכוון נכות קשה) אינה מעוררת ולו צל צילו של ספק אצל ארגון בצלם שמא החלטת הוועדה עשויה להעיד על גישתה החד-צדדית כלפי ישראל.
ארגון בצלם כה מוטה בגישתו שאין הוא שם לב אף לסתירות העולות מיניה וביה בפרסומיו שלו. כך למשל שולל הארגון בהודעה רשמית מ-23.4.09 את מהימנות התחקירים שביצע צה"ל ומציין בין היתר את הדברים הבאים:
"מיד לאחר פרסום הדברים מיהר שר הביטחון אהוד ברק וקבע כי "צה"ל הוא מהצבאות המוסריים בעולם". דברים זהים נאמרו על ידו מיד לאחר המבצע. דברים ברוח זו - הן בנוגע למוסריות הלחימה של הצבא והן בנוגע לאחריות חמאס לפגיעה באזרחים - נאמרו כבר על-ידי גורמים רשמיים במהלך כל המבצע ובחודשים שלאחריו', מה שמעורר את החשד כי התחקירים נועדו בעיקר כדי להוכיחם ולא לצורך גילוי האמת".
האמירות של שר הביטחון אהוד ברק ובכירים בצבא מעידות לפי טענת ארגון בצלם על גישה מוטה מלכתחילה, אשר עשויה הייתה בסבירות רבה להשפיע על מהימנות התחקירים. לעומת זאת, האמירות הברורות של ועדת האו"ם על "הפרות זכויות האדם" ע"י ישראל (וההתעלמות מפשעי חמאס והפלשתינים) אין בהם כדי ללמד לטעמו של בצלם על גישה מוטה מלכתחילה כלפי ישראל, אלא נהפוך הוא, הן מעידות על היושר, הכנות והאובייקטיביות של כוונות הוועדה.
ארגון בצלם מאמין שחמאס יכול לקיים משפט צדק נגד עצמו ארגון בצלם מפגין אפוא חוסר אמון מוחלט בצה"ל ("הצבא אינו יכול לחקור את עצמו"), אך לצד זאת מגלה באופן מפתיע יחס שונה בתכלית כלפי חמאס כפי שיוצג להלן. ג'סיקה מונטל, מנכ"ל בצלם, טוענת כי חמאס צריך להעמיד לדין את האחראים ל"פשעי מלחמה" שבוצעו ברשות, בסמכות ובפקודה של חמאס. להלן ציטוט מדבריה (מתורגם מאנגלית): "כאשר מישהו מושלך מבניין או נורה בברכיים - אנו דורשים שאירועים אלה ייחקרו כדי למצוא את האחראים וכי הגורמים האשמים ישאו באחריות, יועמדו לדין ויענשו... אנו ממליצים שהן משרד המשפטים של הרשות הפלשתינית [של אבו מאזן] והן חמאס, אשר שולט ברצועת עזה, ייזמו חקירות". (ג'רוזלם פוסט, 18.7.2007).
לא הייתה זו פליטת פה של ג'סיקה מונטל, אלא מדובר בגישה המוטמעת היטב בהודעות ארגון בצלם. כך למשל בהודעה של ארגון בצלם מ-16 ביולי 2007 נאמר: "בצלם קורא להנהגה הפלשתינית של חמאס ברצועת עזה, לחקור את כל האירועים שהתרחשו במסגרת ההתנגשויות עם פתח, מהם עולה חשד לביצוע פשע מלחמה, לרבות אלה שהוזכרו כאן, ולהעמיד את החשודים לדין פלילי".
המסקנה של ארגון בצלם מעניינת. צה"ל אינו אמין ביסודו. על חמאס ניתן לסמוך שיבצע חקירות אמת ויעשה משפט צדק. יתירה מכך, עמדתה של מנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל (כפי שציינתי במאמר קודם בעניין זה) קובעת רף משפטי ומוסרי חדש. ארגון זכויות אדם (כך מכנה עצמו בצלם) סבור, כי מלכתחילה ארגון טרור יכול, זכאי וראוי לנהל משפט צדק נגד עצמו על פיגועי טרור שהוא עצמו יזם.
מנכ"ל בצלם מעניקה 'פטור' טכני לחמאס ממיצוי הדין עימו על פשעי מלחמה מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, חשפה את גישתה כלפי ישראל וחמאס בהקשר למלחמה במאמר שפרסמה (27.2.09) בעיתון הלבנוני "דיילי סטאר" תחת הכותרת: "שני הצדדים צריכים להתמודד עם פשעי המלחמה שלהם בעזה". להלן עיקרי דבריה של מנכ"ל בצלם במאמר (ההדגשות אינן במקור):
"מבצע עופרת יצוקה מעלה
חשד כבד שישראל אכן הפרה את החוק ההומניטארי הבינלאומי במהלך המלחמה. חשד זה נוגע לא רק להתנהגות של חיילים בודדים, אלא גם ויתכן בעיקר לקבלת ההחלטות".
"הדרך היחידה לקבל הכרעה ברורה [בנושא] היא לקיים חקירה מקיפה, נטולת משוא פנים ועצמאית. חקירה כזו חייבת לכלול מחויבות שאלה אשר ימצא שביצעו הפרות חמורות של חוקי המלחמה יתנו את הדין. הפרות חוקי המלחמה הן למעשה פשעי מלחמה אשר טומנים בחובם אחריות פלילית אישית. הנשיאה באחריות היא קריטית והיא למעשה אבן היסוד של כל מערכת משפטית, שכן לא יתכנו זכויות כלשהן ללא סעד [מיצוי הדין] כאשר הזכויות [הללו] מופרות".
"ברי, כי האחריות לבצע חקירה ככזו מונחת בראש והראשונה על ישראל. המערכת המשפטית הבינלאומית מבוססת על העיקרון שצדק צריך להיעשות בבית.
התובע הכללי של ישראל חייב לפיכך ליזום חקירה נוטלת משוא פנים ואפקטיבית של הלחימה האחרונה בעזה. אם לא יקרה הדבר, סביר שיוזמות להשגת צדק בחו"ל ילכו ויתעצמו".
"
כיצד להבטיח נשיאה באחריות לפשעי המלחמה של חמאס בעזה? איזה מערכת [משפטית] מקומית או בינלאומית תחקור את הפשעים של חמאס ותביא אותו לשאת באחריות להם? התשובה היא שאין כפי הנראה [מערכת משפטית] כזו".
אליבא ד'מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, מיצוי הדין עם "פשעי המלחמה" רלוונטי רק לישראל ולא לחמאס משום שאין קיימת מערכת משפטית היכולה למצות את הדין עם פעיליו, מפקדיו וראשיו. מערכת משפטית עצמאית ומהימנה, לפי דבריה של ג'יסקה מונטל, אינה קיימת ברצועת עזה ואפילו במקומות אחרים על פני כדור הארץ לא קיימת מערכת משפטית שתוכל למצות את הדין עם חמאס.
לצד דברים אלה, פעם נוספת לא שמה לב מנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל, עד כמה היא מגחכת את עצמה בטיעוניה הסותרים. מחד-גיסא, היא מאמינה שחמאס יכול לחקור את עצמו (על פשעים שהוא עצמו ביצע בכוונת מכוון ובגלוי...) ומאידך-גיסא היא טוענת במאמר ב"דיילי סטאר" שאין ברצועת עזה מערכת משפטית מהימנה היכולה למצות את הדין עם פושעי המלחמה... ארגון בצלם אינו מחפש כנראה את האמת אלא את ראשם של בכירי מערכת הביטחון הישראלית.
מהם המניעים האמיתיים של ארגון בצלם? מדוע ארגון בצלם נוקט בגישה כה חד-צדדית נגד ישראל? מדוע ארגון בצלם מנסה "למכור" את אובייקטיביות ועדת האו"ם לזכויות האזרח כאשר גישתה העוינת של הוועדה כה ברורה מהחלטותיה בנוגע לישראל? מדוע ארגון בצלם מחמיר כל כך עם ישראל ומקל עם חמאס ושאר ארגוני הטרור הפלשתינים? אפשר להאשים את ארגון בצלם ברשלנות ובחוסר יסודיות, ואולם הגם שיש לא מעט מקרים המלמדים על כך, אין בגורמים אלה כדי להיות הסבר מספק למניעים האמיתיים של ארגון בצלם.
פרופסור ענת בילצקי, יו"ר הנהלת הארגון (2006-2001) וחברת הנהלה בכירה בצלם בשנים 2007-8, הסבירה את הקשר בין הפעילות בתחום זכויות האדם לבין המטרות הפוליטיות העומדות מאחוריה. וכך בין היתר אמרה בילצקי:
"אני סבורה, כי זכויות אדם צריכות להיות והן אכן [סוגיות] פוליטיות... אם תלך לגבעת הקפיטול אתה תראה את החוברות והדיווחים של בצלם על שולחנות העבודה של כל אחד. אם תשאל אותי אם הדבר יביא לשינוי פוליטי - אני סבורה שזו הדרך היחידה להגיע לאנשים מסוימים". (ראיון לעלון Precis היוצא לאור מטעם אוניברסיטת MIT, חורף 2007)
"כל הנושאים עליהם לא דיברתי [הריגת פלשתינים, הפליטים הפלשתינים ועוד] וכל ארבעת הנושאים האלה הם פשוטם כמשמעם זכויות אדם, ואולם בשבילי זה פוליטיקה... העיסוק בהם מבחינתי משמעותו לעשות פוליטיקה ["doing politics"]... עיסוק בזכויות אדם משמעותו פוליטיקה, שכן כיצד בדרך אחרת אדם יכול לעשות פוליטיקה או כיצד בדרך אחרת יכול אדם לפעול [לקדם את רעיונותיו]... שלום צודק אינו יכול בצורה כלשהי להתעלם מהפרות זכויות אדם... מה שאני אומרת הוא שהשיח הפוליטי שלנו צריך להיות שיח על זכויות אדם ופעילות [בתחום של] זכויות האדם צריכה לראות את עצמה לא רק כמעטפת אלא כמהות האמיתית של הפוליטיקה". (בהרצאה באוניברסיטת MIT ב-22.10.07).
בילצקי אינה מסתירה מהו אותו יעד פוליטי המסתתר מאחורי העיסוק בזכויות האדם. היא שוללת באופן מוחלט את "פתרון שתי המדינות" שאינו מבטא לדבריה "פתרון של צדק" ומאמצת גישה פטרונית ביחס לפלשתינים וטוענת למעשה, שאין להנהגה הפלשתינית כל סמכות לוותר על חלק משטח פלשתין עבור ישראל כמדינה יהודית או כמדינה לכל תושביה. לדידה, הפתרון היחיד מצוי בהקמתה של "מדינה אחת", שתבטל את מדינת ישראל ותקים תחתיה מדינה אחרת רב-לאומית בגבולות ישראל דהיום, הגדה המערבית ורצועת עזה. (בעניין זה ראה/י המאמר
חשיפה: בצלם ותפיסת 'המדינה האחת').
השאילתה לארגון בצלם על מה מתבססת טענת בצלם שוועדת החקירה של האו"ם תהיה "אובייקטיבית", ובפרט לאור העובדה שהחלטות הוועדה בעניינה של ישראל והמלחמה בעזה מעידות על קו אנטי ישראלי מובהק?
מדוע מביע בצלם חוסר אמון מוחלט בצה"ל וטוען שהצבא אינו יכול לחקור את עצמו ואילו בצלם מוכן לסמוך ידיו על חקירה שינהל חמאס נגד פיגועי טרור שהוא עצמו יזם וביצע?
מדוע טוענת מנכ"ל בצלם שלא קיימת כל מערכת משפטית ברשות הפלשתינית ובעולם כולו היכולה למצות את הדין עם פושעי המלחמה של חמאס?
מדוע בצלם אינו דורש (ולא עשה כך מעולם) להעמיד את מנהיגי חמאס (או ארגוני טרור פלשתינים אחרים) לדין על פשעי מלחמה תוך ציון שמותיהם במפורש?
מדוע ארגון בצלם נמנע באופן שיטתי מלכנות את חמאס והג'יהאד האיסלאמי כ"ארגוני טרור" ומסתפק בהגדרה "ארגונים פלשתינים?
מדוע בהתייחסו למלחמה מציין בצלם רק את חמאס בהקשר לפשעי מלחמה בעוד שפשעי מלחמה בוצעו ע"י גורמים פלשתינים נוספים אותם בצלם נמנע מלהזכיר?
עידכון ארגון בצלם בחר שלא להשיב לשאילתה זו וטעמיו עימו. זכות התגובה שמורה ותישמר לארגון בצלם.
