תרבות הנקניקים היא תרבות של ממש בקרב המגזר שעלה מחבר בריה"מ לשעבר. המגזר הנ"ל לא מוכן לוותר על הטעם של נקניקי פרימיום שהוא היה רגיל אליו, שלא מוכרת כל כך בשוק הישראלי.
כ-500 נקודות מכירה של מעדניות מיוחדות של נקניקים נפתחו בשנים האחרונות בריכוזים הדמוגרפים של המגזר הרוסי, חיפה, אשדוד אשקלון, נתניה, ועוד עשרות ערים בהם מרוכזים מיליון הרוסים.
פתיחת המעדניות נובעת מהדרישה הגבוהה לנקניקים רוסים, שהאהובים על כל משפחה רוסית בישראל. המשפחה הרוסית הממוצעת רוכשת בחודש ב-250 ש"ח, סכום גבוה ביחס למשפחה ישראלית. מגזר זה לא מתקרב למקררים של הנקניקים הממוקמים ברשתות השיווק הרגילות, מאחר והם מתייחסים לנקניק הישראלי הכשר, כנקניק לא איכותי יבש וחסר טעם.
לא פלא שרשתות כמו "טיב טעם" קלים סלווה ומאות מעדניות גילו את הפוטנציאל ומביאים לכאן שורה של נקניקים כמו: היזיק הרוסי, הסוחייה קולבסה (הסלמי היבש) הפשטט, (הפטה הצרפתי המוכר שמורחים אותו על הלחם השחור הרוסי), וכמובן לילדה טניה נותנים את הנקניק דוקטור סקייה שהילדים הרוסים משוגעים עליו, והאוקורוק.
ליצרני הנקניק הישראלי ישנה אפשרות לחדור לשוק הרוסי אם ידעו לבחור במוצרים הנכונים ובאסטרטגיה שמדברת אל מיליון הרוסים.
_________________
כותב המאמר הוא מנכ"ל שרייבר תדמיות - פילוח מביא תוצאות; המחבר מייצג כמה מהפירמות בתחום הנ"ל
