אחת ממילות הגנאי המקובלות ביותר בשיח הכלכלי בישראל הוא "תאצ'ריזם". הכוונה היא למדיניות הכלכלית שהפעילה ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר, בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80.
תאצ'ר התחילה את מדיניות ההפרטה האגרסיבית בבריטניה, שפגעה בשכבות החלשות, והפכה אותה לסמל של אכזריות כלכלית. התאצ'ריזם היה הביטוי האירופי הבולט ביותר לקפיטליזם האמריקני שעקרונותיו: תחרות, שוק חופשי ומעורבות קטנה ככל שניתן של הממשלה במשק.
במדינת ישראל, שעדיין לא השתחררה לחלוטין מכבלי הסוציאליזם, יש לעיתים נטייה לשבש את משמעות המילים תאצ'ריזם וקפיטליזם, ולהעניק להן קונוטציות שליליות, שלא בצדק.
כשאומרים את שתי המילים בנשימה אחת מתכוונים בדרך כלל למדיניות כלכלית המקדשת את השווקים הפיננסיים על חשבון השכבות החלשות, ובעצם מחריפה את האבטלה במשק.
שר האוצר, בנימין נתניהו, נחשב לאחד משרי האוצר הקפיטליסטים וה"תאצ'ריסטים" ביותר בתולדות המדינה. המדיניות הכלכלית שמתווה נתניהו מקדשת את ההפרטות, שבירת המונופולים במשק ומעבר לשוק תחרותי וחופשי.
בראיון שהעניק נתניהו לפני כארבעה חודשים לשבועון העסקים האמריקני "ביזנסוויק", הוא אמר שלמעלה מ-90% מהשרים בממשלת ישראל הם תומכים נלהבים בכלכלת השוק החופשי.
"הקואליציה הנוכחית היא התומכת הגדולה ביותר של השוק החופשי בתולדות מדינת ישראל. כמן כן, לראשונה בתולדות הכנסת יש רוב מוחלט של ח"כים המחויבים לכלכלת השוק החופשי", אמר נתניהו.
גם שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, השמיע לאחרונה דברים דומים. לדבריו, הקו הכללי של הממשלה הנוכחית הוא קו של כלכלה חופשית, המנוגד ל"סמי-סוציאליזם ששלט במדינה כמעט מאז הקמתה".
לדברי לפיד, אחת הסיבות שראש הממשלה אריאל שרון העדיף את סיעת "שינוי" על פני הסיעות החרדיות, היא כדי ש"שינוי" תתמוך במהפכה הכלכלית שלו ושל נתניהו.
"מאשימים אותי ברגייניזם ותאצ'ריזם?!?! אדרבה!! אני רוצה להיות כמו רייגן ותאצ'ר. אני רוצה שכלכלת ישראל תהיה 'כושלת' כמו בארה"ב ובריטניה", אמר לפיד.
בשבוע שעבר פרסם משרד הסטטיסטיקה הלאומי הבריטי כי מספר דורשי דמי האבטלה בבריטניה צנח בספטמבר 2003 לשפל של 28 שנה (!). המדובר ברמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז ספטמבר 1975, לפני שהחלה המדיניות הכלכלית ה"תאצ'ריסטית" בבריטניה.
על פי הנתונים, שיעור האבטלה בבריטניה עומד כיום על 3.1% בלבד. על פי הגדרות הכלכלנים שיעור אבטלה נמוך זה מוגדר כמצב של "תעסוקה מלאה".
יש כמה סיבות לכך ששיעור האבטלה בבריטניה נמצא בשפל. חלק מהסיבות נעוצות במדיניות הכלכלית של השנים האחרונות. אבל אחת הסיבות, שלא ניתן להתעלם ממנה, היא ששיעור האבטלה הנמוך כיום הוא תוצאה של ההפרטות והרפורמות המבניות שבהן החלה תאצ'ר, "גברת הברזל" הלא פופולרית, לפני כ-25 שנה.
גם ארה"ב הקפיטליסטית מצליחה לשמור על שיעורי אבטלה נמוכים בהשוואה לישראל - למרות הנסיגה הכלכלית בעקבות התרסקות מגדלי התאומים ב-2001. עד לפני כארבע שנים עמד שיעור האבטלה בארה"ב על 4% בלבד. מאז עלה שיעור האבטלה לרמה של 6.1%.
שיעור זה, הנחשב לשיא של 9 שנים בארה"ב, עדיין נמוך בהרבה משיעור האבטלה בישראל, שעומד על 10.6%. זאת ועוד: על פי כל ההערכות האבטלה בישראל צפויה להחמיר. במשרד האוצר מעריכים כי בשנת 2004 תגיע האבטלה במשק לשיעור של 11.2%.
במשרד התמ"ת פסימים אף יותר ומעריכים כי שיעור האבטלה בישראל יגיע לרמות של 11.4%-12%. בהתאחדות התעשיינים טוענים כי שיעור האבטלה האמיתי במשק כבר הגיע לרמה של 11.3%.
לא רק מדינת ישראל, הסוציאליסטית למחצה, סובלת משיעורי אבטלה גבוהים. גם בחלק ממדינות אירופה, הידועות במדיניות הכלכלית ה"חברתית" שלהן, אפשר למצוא שיעורי אבטלה גבוהים.
בשנות ה-90 סבלה צרפת משיעורי אבטלה הגבוהים מ-11%. ואולם, בעקבות הפעלת רפורמות מבניות עם ריח קפיטליסטי ירד שיעור האבטלה בצרפת ב-2002 לרמה של 8.8%.
גם גרמניה, איטליה, שבדיה ושוויץ סובלות מאחוזי אבטלה גבוהים. שיעור האבטלה באיחוד האירופי כולו גבוה מ-9%. הכלכלה האירופית נפגעת, בין היתר, מהגידול באבטלה שמוביל את הצרכנים להקטין את הוצאותיהם. כלכלות גרמניה, איטליה והולנד שקעו לאחרונה במיתון - לאחר שרשמו שני רבעון רצופים של צמיחה שלילית.
הנתונים הללו לא צריכים להפתיע. הפרטות ורפורמות מבניות במונופולים גובות בטווח הקצר מחיר כבד מהעובדים בסקטור הציבורי, במונופולים הממשלתיים ובענפים שמוגנים מתחרות.
ואולם, לאורך זמן הן מגבירות את התחרותיות, משפרות את היעילות פותחות הזדמנויות חדשות לסקטור העסקי הפרטי ובסופו של דבר מייצרות מקומות עבודה.
לעומת זאת, סקטור ציבורי מנופח וענפי משק מוגנים מתחרות - לא מייצרים תנאים של צמיחה ורווחה כלכלית לאורך זמן.
