עוד בטרם עיכלנו את פרשת הפרקליטה המדליפה, עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ - שביקשה, כהגדרתה, למנוע את בחירתו המחודשת של אריאל שרון לראשות הממשלה, וכבר אנו מצויים בסערה חדשה: עו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג, התובעת מטעם פרקליטות מחוז מרכז בפרשת האי היווני, הוצאה לחופשה, לאחר שהתברר כי היא שוחחה עם העיתונאי יחיאל דותן מהמקומון ירושלים (מקבוצת ידיעות תקשורת, הנשלטת על-ידי קבוצת ידיעות אחרונות), ואישרה לבקשתו מידע הנוגע לפרשה ולחשודים העיקריים בה: אריאל שרון, דוד אפל ואהוד אולמרט.
פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ומנכ"ל משרד המשפטים, אהרן אברמוביץ, הם שהחליטו על הוצאתה לחופשה, לאחר שקלטת ובה תיעוד שיחתה עם אותו עיתונאי, הגיעה למשטרה בנסיבות חמורות העומדות עתה במוקד העניין הציבורי והעיתונאי.
ייאמר כאן: על-פי החוק "היבש", ביצעה עו"ד סבידור לכאורה עבירת משמעת, גם אם בסך-הכל אישרה לעיתונאי מידע שכבר פורסם. בעבירה זו, אגב, ניתן אולי להעמיד לדין רבים וטובים בסאלח א-דין, כולל פרקליטים היושבים בחדרים הסמוכים ללשכתה של ארבל. ברשימה זו נאיר להלן חלק מהעובדות, נקשור עבורכם חלק מהקצוות, ונעלה כמה סוגיות המטילות צל כבד על קבוצת ידיעות אחרונות:
- העיתונאי יחיאל דותן שוחח לפני כ-10 חודשים עם הפרקליטה עו"ד סבידור. הוא הקליט את השיחה, לצורך כתבה במקומון ירושלים. השיחה תומללה בחלקה והועברה לגורם אחד לפחות;
- בכתבה ציין דותן, כי על-פי הממצאים בתיק החקירה - סבורים בפרקליטות מחוז מרכז כי אין די ראיות להגשת כתב אישום נגד אולמרט ונגד שרון, בתיק האי היווני. כמה גורמים בידיעות אחרונות לא אהבו את עמדתה של הפרקליטה, שהעזה, שומו שמיים, לסטות מהקו שהוביל ידיעות אחרונות;
- העיתונאי מרדכי גילת הוא שמוביל כבר כמה שנים את המערכה נגד אפל-שרון-אולמרט בתיק האי היווני. מחרה מחזיק אחריו העיתונאי ברוך קרא, בעיתון הארץ. שני עיתונים אלה פעלו בשנים האחרונות בדרך-לא-דרך, יותר מפעם אחת, כדי ללחוץ על גורמי אכיפת החוק להעמיד לדין גם את שרון ואולמרט בתיק האי היווני;
- גילת אף הרחיק לכת, כאשר השיג תמלילי שיחות שנעשו בהאזנות סתר משטרתיות [ראו קישור], ופרסם חלק מתוכנן נגד אפל, אולמרט ואחרים. מיותר כמעט לציין, פרסום התמלילים ללא היתר שופט הינו עבירה פלילית. מי שחיפתה עליו זמן רב, היא לא אחרת מאשר עדנה ארבל, שנמנעה ממיצוי הדין עם גילת;
- עו"ד סבידור "סומנה" על-ידי גילת ועיתונאים הקשורים אליו, כמי שאינה מספקת את הסחורה: כמי שמונעת העמדת אולמרט ושרון לדין, "ממזמזת את התיק", ובכלל - כמי שהחלטותיה בנושא פגומות מן היסוד.
- יותר מזה: נרמז יותר מפעם אחת על-ידי גורמים מסויימים, כי היתה זו טעות להעביר לידיה את הטיפול בתיק זה, בשל ייחוסה המשפחתי. אביה נמנה, שומו שמיים, עם נפילי הליכוד, וכיהן מטעם תנועה זו כיושב-ראש הכנסת העשירית. זה, לגישת כמה מהמלעיזים, מסביר את היחס הסלחני כביכול לטובת שרון ואולמרט. לעובדה שסבידור הושפל ונבעט החוצה מהליכוד - מה שיכול אולי [לפי שיטתם, י.י.] דווקא לעורר אנטגוניזם מצידה כלפי בכירי הליכוד - לא ייחסו העיתונאים-הצדיקים משקל מיוחד.
- העיתונאי דותן אינו האיש שהעביר פיזית את הקלטת למשטרת ישראל. את המעשה המביש והמחליא הזה, עשה גורם אחר - חוקר פרטי, שעשה זאת על-פי החשד בשירות איש אחר בעיתון ידיעות אחרונות. מי שעשה זאת, פעל כדי לסלק את עו"ד סבידור מהמשך הטיפול בתיק זה. המטרה: לגרום למינוי פרקליט אחר, שייכנע ללחץ ויפעל להעמיד את אולמרט ושרון בתיק האי היווני.
- בהנהלת ידיעות אחרונות מבוכה גדולה. לא רק בגלל מה שנעשה - דברים חמורים ומושחתים מאלה נעשו בקבוצת ידיעות אחרונות על-ידי עיתונאים בקבוצה זו, ובהם מרדכי גילת - אלא בגלל שהמעשה המכוער התגלה הפעם. סוד גלוי הוא כי גילת מתאם עם המשטרה חלק מעבודתו העיתונאית, מה שנראה כמעשה פסול וחורג מכללי אתיקה בסיסיים.
- נזכור נא, כי בידיעות אחרונות רגילים להפעיל לחצים, לעיתים קרובות בלתי חוקיים, על בכירים כדי להשיג מטרות נלוזות. אך הפעם נראה, כי גורם בעיתון ידיעות אחרונות, שלא אהב את חוות דעתה של הפרקליטה סבידור, פעל באופן מופקר ובלתי עיתונאי, הפעיל באופן פסול גורם מסויים - שהעביר את הקלטת למשטרה. כל זאת, כדי לסלק מהתיק את הפרקליטה.
- בדברים האמורים לעיל, אין כדי לקבוע כי גילת הוא האיש האחראי למעשה המכוער ולהסגרת מקור מידע (הפרקליטה סבידור). יחד עם זאת, יש ויש בהם כדי להתריע - כפי שעשינו כאן עשרות פעמים בעבר - מפני הסמביוטיקה הקיימת במשולש: פרקליטות-משטרה-ידיעות אחרונות. זו תופעה מסוכנת ובלתי מוסרית, המורידה לזנות את העיתונות. גילת, כעיתונאי-תחקירן בכיר בידיעות אחרונות, הוא המייצג קו זה.
- גילת מיסד צורת עבודה נלוזה זו, אותה הפעיל זמן ממושך בשנות טיפולו בפרשת אריה דרעי. גילת, יחד עם מנהלים בקבוצת ידיעות אחרונות, נהג להפעיל צוות של תחקירנים שעבדו בשיטות דומות, וגם השתמש, כדבר שבשיגרה, בשירותיהם של חוקרים פרטיים - הן כדי להשיג מידע לפרסום בעיתון, והן כדי להחזיק אנשים במקום רגיש. למרבה הפרדוכס, הנהלת העיתון אף נהגה להעמיד לרשותו תקציב שנתי לשכירת חוקרים פרטיים [גילת נהג להפעיל חוקרים מחברת "תשבץ"]. אחד החוקרים הפרטיים שעבדו בשירותו ובשירות קבוצת ידיעות הוא דוד ספקטור - בעל השליטה בחברת האבטחה ספקיוריטי, שצבר רקורד מפוקפק ביותר, כמי שאינו נמנע ממכירת לקוחותיו.
סיכומו של דבר:
בנסיבות אלה, אין להתפלא ששיחה עם מקור מידע, שהוקלטה על-ידי עיתונאי מקבוצת ידיעות אחרונות, מגיעה בדרך-לא-דרך למשטרה, תוך שבירת קוד אתי בסיסי ובגידה במקור מידע. מי שהולך לישון עם כלבים, בל יתפלא שדבקו בו פרעושים. עכשיו נמתין כדי לראות האם ארנון מוזס, היו"ר והעורך האחראי, יבין סוף-סוף לאיזה ביבים מורידים כמה מאנשיו את ידיעות אחרונות.
