ביום ג', 28 באוקטובר, דחה שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב,יהודה זפט, את תביעות קרנות הפנסיה הוותיקות. התביעות הוגשו נגד המנהלים המיוחדים שמינה האוצר לקרנות ההסתדרותיות (מבטחים, מקפת, קג"מ וקרן החקלאים), לאחר שזה הזרים להם 73 מיליארד שקל.
במסגרת הפסיקה הוחלט שמינוי המנהלים המיוחדים, ילווה בצעדי התייעלות. צעדים אלו יבואו לידי ביטוי גם בשינויים ארגוניים נרחבים.
כתוצאה מהרפורמה שנכנסה לתוקפה באוקטובר האחרון, עוסקים כולם בשאלה כיצד יושפעו כספי המבוטחים. נכון הוא שיש לבדוק את משמעות דחיית גיל הפרישה, את הפניית הכספים לשוק ההון ואת השלכות הפגיעה בפנסיה. אולם שאלת השאלות נדחקה לקרן זווית. כיצד יבוצע אותו תהליך התייעלות? מה השלכותיו על הסיכון התפעולי?
סיכון תפעולי קיים בפעילות של כל חברה, קל וחומר בארגון כמו קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שמנהל כספים בהיקפים נרחבים כל-כך, עבור ציבור מבוטחים גדול.
ועידת בזל, הקובעת נורמות בינלאומיות לפעולה בתחום הבנקאות, הביטוח, החברות הפיננסיות, וסטנדרטים בתחום ניהול הסיכונים, הקדישה משאבים רבים לשאלת אחריות מנהלי החברה על ההיבטים הסיכונים התפעוליים.
בהגדרתם את הסיכונים התפעוליים, הוסכם כי סיכון תפעולי הוא סיכון להפסד. כל סיכון שמושפע מליקויים או כשלים בתהליכים פנימיים, בגורם אנושי, במערכות מידע וכתוצאה מאירוע חיצוני. ועדת בזל קובעת שהבנה נכונה וברורה של משמעויות הסיכון התפעולי, קריטית לניהול ושליטה אפקטיביים של הסיכון.
לפי ועדת בזל, מימוש סיכון יכול להיות הרסני לארגון. בימים אלה אנחנו עדים להוכחה ניצחת - עם חשיפת המעילה בבנק למסחר, התמוטט הבנק ויצר שרשרת של אירועים. ממכירתו של בנק הספנות לבנק הפועלים ולסגירתו בפועל, סגירה קרובה של הבנק לפיתוח תעשיה ולעסקאות אחרות שיתממשו בשנים הקרובות ויביאו לסגירת בנקים נוספים.
רק על רקע אירועי הבנק למסחר, אנחנו למדים כמה קביעתה של ועדת בזל חיונית לפעילות תקינה. תפישת ניהול סיכונים תפעוליים כפרקטיקה כוללת ולא במיקוד ספציפי היא הכרח של ממש.
האחריות לנושא הסיכונים התפעוליים נמצאת בידיו של הדרג הגבוה ביותר. דירקטוריון החברה, הוא שצריך לקבוע מדיניות ברורה וכתובה בנושא. ההנהלה עצמה צריכה ליישם את מדיניות הדירקטוריון בתהליכי הארגון וכן בקביעת נוהלי עבודה ברורים. ניהול הסיכונים והערכתם כוללים זיהוי הסיכון, הערכת הסיכוי להתממשותו, הערכת עוצמת הנזק האפשרית לארגון, קביעת בקרות למזעור הסיכון ושליטה ופיקוח על הסיכון.
הפיקוח על הבנקים בישראל, הוציא הוראות שונות הנוגעות לנושא הסיכונים התפעוליים שנכנסים לתוקפם בימים אלה ממש. במסגרת ההוראות קיימת התייחסות לסיכוני מעילות והונאות, סיכון לשרידות העסקית כתוצאה משעת אסון, ניהול טכנולוגיית המידע ותמיכת מערכות המחשב בתהליכים עסקיים קריטיים. המפקח על הבנקים אימץ חלקים רבים הלקוחים ממתודולוגית ניהול הסיכונים שנקבעה בבזל.
המתודולוגיה של ניהול סיכונים, קובעת שיש לבחון את הסיכונים התפעוליים באופן מתמיד ובכל מקרה כתוצאה משינויים בתוך הארגון. מאחר וקרנות ההסתדרות עוברות כעת שינוי של ממש, יש לקוות שהאוצר, שמינה את המנהלים המיוחדים עצמם, עוד לפני ביצוע הרפורמות התפעוליות וההתייעלות בקרנות הפנסיה, יבצע הערכת סיכונים מוסדרת. חובה עליו לדאוג שהשינויים שיבוצעו יפחיתו וימזערו את הסיכונים הקיימים ולא ייצרו סיכונים תפעוליים חדשים, שישימו את כספנו על קרן הצבי.
הכותבת מנהלת את תחום הייעוץ לנושא ניהול סיכונים בחברת קומסק, יעוץ באבטחת מידע.
