38 שנים לאחר שנתפס היהודי-ישראלי אלי כהן בסוריה, הואשם בריגול והוצא להורג בתליה, הולכים ונחשפים פרטים חדשים על אודות אותה פרשה.
הנהגת סוריה הטילה במשך שנים איפול על פרטי הפרשה. בעיקר מחמת הבושה - אלי כהן הצליח לחדור לתוככי הממשל הסורי, לייצור קשרים עם בכירי שלטון הבעת' ולהעביר לישראל ידיעות חשובות.
עכשיו, כאמור, אחרי 38 שנים, החליט מישהו בסוריה לאפשר לשני אנשים לדבר: האחד - השופט ששפט את אלי כהן; השני - ראש לשכתו של הנשיא חאפז אל-אסד. להלן חלק מהפרטים, כפי שפורסמו בתקשורת הערבית.
המשימה של אלי כהן: לאתר את פושע המלחמה הנאצי - ברונר לפני שלושה חודשים ראה אור בדמשק ספר חדש, שכותרתו: "עובדות שטרם פורסמו על המרגל הציוני אלי כהן", פרי עטו של השופט במשפטו של אלי כהן, קולונל סלאח א-דין דאלי. הספר מחזיק כ-400 עמודים, והוא כולל, בין, היתר, את סיפור פעילותו ולכידתו של המרגל אלי כהן כפי שעולה מחקירתו ומהמשפט בדלתיים סגורות שהתנהל נגדו.
השופט טוען בספרו, כי אלי כהן נשלח לדמשק למשימה אחת ויחידה: לאסוף מידע על אדולף אייכמן ולאתר את עוזרו, פושע המלחמה הנאצי לואיס ברונר, אשר לדעת המודיעין הישראלי שוהה בדמשק. "כהן התבקש למצוא את ברונר בכל מחיר", מגלה השופט.
קולונל דאלי מכחיש את כל ההישגים שיוחסו לאלי כהן, לרבות ההתקדמות בסולם התפקידים במפלגת הבעת' ובשלטון הסורי והמידע הרגיש שמסר "כביכול". הוא מדגיש כי בכל תקופת שהותו בדמשק, אלי כהן לא הכיר אף מנהיג, שר או גורם בכיר כלשהו. "כולם היו סוחרים ואנשים מן השורה", לדבריו.
השופט ביקר במזרח ירושלים חודשיים לפני ההוצאה להורג א-דאלי טוען, כי ישראל לא היתה רצינית בניסיונותיה להציל את אלי כהן. הוא מגלה, כי הוא עצמו היה חלק ממשלחת סורית שביקרה במזרח ירושלים, קלקיליה ושער "מנדלבאום" - אז תחת כיבוש ירדני - בימים 20-19 במרס 1965, ימים מספר לפני פרסום גזר הדין של אלי כהן. "המוסד יכול היה לו רצה לחטוף אותי אישית. הם הרי הגיעו עד ארגנטינה כדי לחטוף את אייכמן... יכלו להשתמש בי כקלף מיקוח... הם לא עשו כן, למרות שהמודיעין הישראלי עקב אחר כל צעד של המשלחת... הם יכלו להציל את חייו של אלי כהן ולא עשו כן, למרות שראש המוסד הבטיח לו שאם יקרה לו משהו, ישראל תתקוף את דמשק ויצילו אותו... אולי ויתרו עליו משום שהיה בן עדות המזרח...".
"אלי כהן היה מרגל זוטר" אלי כהן היה מרגל זוטר, "מן השורה", שאינו בעל חשיבות יתרה. המורשת שנרקמה סביבו כ"גיימס בונד הישראלי", הינה בבחינת אגדה ותו לא. הוא לא היה מקורב לאף גורם סורי בכיר, ובוודאי שלא החזיק במידע צבאי רגיש. כך אומר ראש לשכת נשיא סוריה לשעבר (אמין אל-חאפז) - מונדר אל-מוסללי, בראיון בלעדי לעיתון הלונדוני "אל-חיאת".
ראש הלשכה חושף פרטים חדשים לפיהם זמן קצר לפני ההוצאה להורג, הביע אלי כהן חרטה מעומק הלב על מעשיו, וגילה כי התכוון לכנס מסיבת עיתונאים, טרם נתפס על-ידי השלטונות, ובה להודות במעשיו ולבקש מקלט מדיני בדמשק.
אלי כהן ז"ל נולד באלכסנדריה, מצרים, ב-26 בדצמבר 1924. לאחר "מבצע קדש" (56') עלה ארצה. תחילה עבד ב"המשביר", ולאחר מכן הגיש מועמדותו לקהיליית המודיעין. ב-24 במאי 1960 גוייס למודיעין והחל בשלב האימונים המעשי.
המוסד בנה לאלי כהן זהות חדשה: כאמל אמין ת'אבת, איש עסקים המתגורר בבואנוס איירס, וחוזר לסוריה כבן אובד השב למולדתו. אלי נטמע בקרב הקהילה הסורית והלבנונית מבואנוס איירס, הכיר את מנהיגיה, והצטייד במכתבי המלצה שעתידים היו לסייע לו לחדור למוקדי השלטון בדמשק.
לקראת סוף אוקטובר 1961 "חזר" אלי כהן לסוריה, החל לטפח קשרים עם אנשי הביטחון הסורים והתערה במערכת הצבאית כ"סוחר עשיר" העוסק בייבוא ובעיקר בייצוא לאירופה. במרס 1963, זמן קצר לאחר ששב ממסע עסקים בארגנטינה, התחוללה הפיכה בסוריה. כהן היה מקורב לאנשי ההנהגה החדשה.
בראשית ינואר 1965, בעת ששידר מברק לישראל, פרצו אנשי ביטחון סורים לדירתו, אשר השקיפה אל משרדי המטכ"ל הסורי ולכדו אותו. משפטו נפתח ב-22 בפברואר בבניין של המטה הכללי הסורי. ב-18 במאי 1965 הועלה לגרדום בדמשק. הוא נקבר במקום הידוע לבכירים סורים ספורים.
אל-מוסללי שימש ראש הלשכה של הנשיא הסורי בשנים 1966-1994 היה מקורב ביותר להליכי החקירה של אלי כהן. אל-מוסללי, בן 83, חזר בשבוע שעבר לעיר הולדתו חלב לאחר 36 שנות גלות בבגדאד.
"בסה"כ מדובר במרגל זוטר מן השורה" אל-מוסללי מכחיש את כל "האגדות" שיוחסו לאלי כהן ומגדיר אותן "העבודה בעיניים" של המאה ה-20. "המוסד ניפח את הפרשה וטען כי הוא נטמע בחוגי השלטון ובמפלגת הבעת'. מדובר בסה"כ במרגל זוטר, שהעביר איגרות חסרות חשיבות, כגון: מינוי וליד טאלב לתפקיד ממלא מקום שר החוץ. המוסד הנחו אותו לשלוח כל דבר, שכן לא היה לו חלק בהערכת המודיעין... זו לא פרשיית הריגול היחידה שנחשפה, וגם בישראל נחשפו מרגלים לטובת סוריה מספר פעמים".
ראש לשכת הנשיא הסורי לשעבר חושף, כי יש בידיו עותק של מכתב מאלי כהן לאשתו. לדבריו, כהן נתפס בשנה בה אמור היה לסיים את תפקידו בדמשק. הוא מגלה, כי כהן סיפר לו שהוא התחבב על הבריות בדמשק ואהב את שכניו. הוא התכוון לנסוע בתום המשימה עם אשתו וילדיו לאירופה, לכנס מסיבת עיתונאים, לחשוף במסגרתה את דבר היותו מרגל לטובת ישראל בסוריה, להביע חרטה, לומר שהוא אוהב את העם בסוריה ולבקש מקלט מדיני בדמשק. אלי כהן חזר מספר פעמים על הצער והבושה האופפים אותו בכל הנוגע לפרשה, וסיפר כי כה התערה בחברה הסורית עד כדי כך שאחת השכנות הציעה לו לשאת את בתה לאישה.
