דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובישנטיין, בכנס במעלה החמישה, גרמו, מטבע הדברים, לפרסומים רעשניים בכל הקשור לניצב משה מזרחי, התנהלותו של עיתון הארץ בפרשה, וכן לגבי התנהגותם של כמה עיתונאים המקורבים לפרקליטת המדינה עדנה ארבל וראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. גם דבריו של רובינשטיין באשר להתייחסות כלפיו, בשל הכיפה שעל ראשו, משכו אש.
ואולם, בכורח המעמד המיוחד, והתמקדות התקשורת בעניינים הנ"ל, לא ניתנה תשומת לב ראויה לכמה עניינים כבדי משקל, וגם לכמה "סקופים" שנידב רובינשטיין [המסמך המלא: ראו קישור].
אחד מהם עתיד להשפיע בקרוב מאוד על המבנה ההיררכי במשרד המשפטים, ועל תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. המדובר, למעשה, בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה; וכלשון המשפטנים במשרד המשפטים: האצלת סמכויות מצד היועמ"ש.
רובינשטיין התייחס לכך בשפה מרוזמת, אך אמר בעצם הכל. הנה הדברים שאמר, בדיוק בנקודה זו:
"לא רציתי מטעמים ברורים, כדי שלא לשדר מסר של רצון להקל על עצמי, פרט לנושא עיכוב הליכים שבו הוכנס שינוי מסוים, לעסוק בימי כהונתי באפשרויות להפחית בעומס. אך סבורני שלקראת כהונתו של היועץ המשפטי הבא יש מקום לתת בידו כלים להאצלת סמכויות רבה מעבר לאפשרות כיום. ואכן, אנו בעיצומה של הכנת חקיקה רלבנטית שתאפשר ליועץ המשפטי לשקול הקלת העומס בתיקים הפרטניים, בתחומים שונים של המשפט הפלילי.
אני מבקש לקדם זאת לקראת סיום תפקידי ובטרם ייכנס יורשי לכהונתו, מטעמים ברורים".
הנה כי כן: אין מדובר ברעיון בוסר, אלא במהלך שעשוי להבשיל תוך זמן קצר מאוד - עד סוף דצמבר 2003.
המדובר ברעיון מהפכני עתיק יומין, המיושם עתה, בשקט בשקט, בלשכתו של רובינשטיין, תוך תיאום מוקדם עם שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד. עיקרו: פיצול תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, כך שהיועץ יוכל להתמקד יותר במתן ייעוץ לממשלה ובתפקידו כראש התביעה בישראל; אך מצד שני - יוכל להוריד ממנו חלק מהעומס והתפקידים, ולהעבירם אל פרקליט המדינה ואל אלה הכפופים אל הפרקליט.
בכנס החמישה הלין רובינשטיין על העומס הבלתי אנושי המוטל על היועץ. הנה אותו קטע מדבריו, המסביר מדוע עולה הצורך הדחוף להפחית מהנטל המועמס על כתבי היועמ"ש:
"אדגים את העומס בלשכתי: בשנת 1996 נכנסו 7233 מכתבים ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, מלבד תיקים פרטניים ודיונים. ב-1997, השנה הראשונה לכהונתי, עלה המספר ל-13,266. ב-1998 - 15,787, ב-2000 - 18,999; ב-2002 - 20,221. כוח האדם לא נשתנה. גישתי היא, ולא כל חברי נלהבים ממנה, היא להשתדל לסייע לפונים גם כשאין הדברים במעגל המשפטי הפורמלי במדוייק. אני מטפל כל שנה בוודאי במספרי ארבע ספרות של תיקים פרטניים, פליליים, אזרחיים ומינהליים".
השינויים שמבקש עתה רובינשטיין להוביל, טעונים חקיקה. רובינשטיין לא ייהנה מכך. לכל היותר, הוא יהנה מקרדיט על היותו המהפכן בתחום זה. רובינשטיין מכין זאת, איפוא, לבא אחריו, וזאת בתיאום מלא עם לפיד. בלשכתו שוקדים עתה על תזכיר הצעת חוק, שתפורסם כמובן רשמית ותועבר להליכי חקיקה. נודע לי, כי לכמה מהמועמדים נמסר על כך מראש, כי התפקיד שיקבלו, אם יקבלו, יהיה "אנושי יותר", ויעוקרו ממנו חלקים המכבידים על היועץ לתפקד כהלכה.
שאלת השאלות היא, אילו עניינים יועברו מידי היועץ. נודע, כי רובינשטיין אינו מבקש למעשה לוותר לחלוטין על התפקידים הרבים, אלא לערוך שינוי בחוק, כך שיוכל להאציל חלקים גדולים יותר בתחום הפלילי לטיפול והכרעה של גורמי הפרקליטות השונים. למשל: בתחום של עיכוב הליכים. הכוונה היא ליתן בידי פרקליטי מחוז - אלה המחליטים על הגשת כתב אישום - את הסמכות החוקים לעכב הליכים. זו רק דוגמית קטנה, כמובן, למהלך הגדול הנרקם עתה.
