הסכם 'נמל טוקיו' לשלום

הסכם 'נמל טוקיו' לשלום א. ישראל מנצחת את אירגוני הטרור. ב. הפלשתינים מקימים רשות דמוקרטית; בחירות חופשיות, פלורליזם, חופש דיבור... לפחות ברמת ההצלחה של טורקיה. ג. בחירת הפלשתינים: 1. אוטונומיה רחבה בשטחי האוטונומיה ואחריות ביטחונית בשליטת ישראל. דומה להסדר בבית לחם היום שבה הפלשתינים שולטים אבל כוחות צה"ל גם נכנסים ללחום בטרור. באופציה זאת יהיה איחוד כלכלי דומה לאיחוד האירופאי. פרוש הדבר שהפלשתינים יהנו מכלכלת ישראל ורמת חייהם תעלה באופן דרמטי. 2. הקמת מדינה פלשתינית ללא צבא... במקומות שבהם גרים הערבים מערבה מהירדן - כולל ערביי ישראל. היהודים מערבה מהירדן יהיו אזרחי ישראל, הערבים אזרחי המדינה הפלשתינית השניה. לישראל תהיה רק אחריות ביטחונית בשטחי ישראל של היום הניתנים לפלשתין השניה. אין גרושים/טרנספר בכוח; כולם נשארים במקומם תחת שליטת עמם. ישראל תבנה גדר הגבול וצה"ל ישאר על גבול הירדן לתמיד. השטח הלא בנוי ביש"ע יחולק במו"מ לפי הצרכים. אופציה זאת פותרת הבעיה הלאומית ומבטיחה ישראל יהודית לתמיד ופלשתין 'יודנרין'. ברור שאופציה זאת - כמו כל תכניות השלום המוצעות - מבוססת על כבישים משותפים. למה נקרא ההסכם בשם 'נמל טוקיו'? שם האמריקנים חתמו על שלום, סוף הסכסוך עם היפנים שכלל הדרכת היפנים בדמוקרטיה... שיקום כלכלתם, ובסוף התהליך, הקמת יפן עצמאית ללא צבא, אלא עם הסכמי ביטחון חוץ - כולל בסיסים אמריקנים ביפן - ברי קיימא עד היום. האם הפלשתינים יקבלו זאת היום? בוודאי לא. הדבר היחיד שיקבלו הוא משהו יותר קיצוני מהסכם השמאל הקיצוני (שכדאי לקרוא את כל סעיפיו) שבו אנו עומדים ברגל אחד בים עד הגל הבא שיטביע אותנו כליל. ללא נצחון צבאי על הטרור קודם, אין אפשרות לשקט ובוודאי לשלום אמיתי. האם נמצא פלשתינים שיחתמו על הסכם זה היום? נדמה לי שכן אבל בתנאי שנצמיד להם שומרים עד שהרשות תהפוך לדמוקרטית, פלורליסטית... במקום פשיסטית ומושחתת.

לאירופה בחינם!

מספר ישראלים וערבים חותמים על הסכם שלום במאפיינים הבאים: א. הישראלים נראים פריירים; מוותרים על נכסים בטחוניים וכלכליים של ממש ומסכימים לניקוי אתני- גירוש בכוח הרבה ישראלים כדי להקים פלשתין שניה. ב. נותנים לאירופאים, לרוסים, לאו"ם, לארה"ב... לשחק כמלך שלמה בביצוע ההסכם. עדיף שיכללו בין הישראלים מומחים לעשיית שלום כמו סופרים, בדרנים, ושרים כמו אולמרט שהוכיח היחס הטוב לאירופאים על חשבון אלפי מקומות עבודה של יהודים וערבים כאחד. בהרכב כזה אפשר לצפות להרבה כסף מהאירופאים וחופש נעים בשוויץ, בלגיה, גרמניה, צרפת, אנגליה - מדינות שכבר הוכיחו את 'ידידותם' לפני, במשך ואחרי השואה!

ישראל השעיר לעזאזל הנשיא בוש בלונדון הקרין את מדיניותו; לא מתגמלים טרור...והוא לא יברח מעירק. בהמשך דרש במילים בוטות את 'בני בריתו' ישראל 'להפסיק להשפיל הפלשתינים...' מה באמת קורה? בוש מבין שקיים סיכון רב שלא יבחר שוב עם המשך ההרג של חיילים אמריקנים בעירק או אם יברח משם. כדי להתגונן - לפחות להראות הצלחה אחת באיזור - למרות האידיאולוגיה שלו שלא מתגמלים טרוריסטים, שלוחמים בטרור עד הניצחון - הוא מרביץ בנו ודורש וויתורים רציניים חד צדדיים תחת אש שהם תגמול לטרור. למה ללחוץ עלינו? הוא יודע שהפלשתינים מזלזלים בו ולא יחסלו את הטרור הנתמך ברוב מוחץ - למרות 'הסבל-ההשפלה'. מה פתרונו? ברור לחלוטין! ללחוץ על החלשים; ישראל המחולקת מכל צד. אנו השעיר לעזאזל. האנטישמיות חייה וקיימת וחולשתנו כעם היא גורם קרדינלי למצב זה. מה לעשות? לדבר, לדבר, לאחד את השורות כאן ואם לא נצליח, גורלנו כאחד לחזור לתהום!