ישנה מנה גדושה של צביעות גזענית באותם דיווחים של כתבי הרדיו וראיונותיהם של קצינים תאבי פרסום, על חסידי ברסלב שבצעו את הפשע הנורא של תפילה בקבר יוסף. "הם עברו על צו אלוף", התלהמו אבירי התקשורת, כאילו המדובר בדיבר ה-11. האמת, כרגיל, נמצאת בפרטים הקטנים אשר הוסתרו מהציבור ביודעין ובמתכוון על-מנת ללבות את ההיסטריה. אז הנה העובדות שמאחורי הסיפור וישפוט הקורא.
בהסכמי אוסלו נקבע שיהודים רשאים להחזיק בקבר יוסף במבואות שכם ובבית הכנסת על שם אברהם אבינו ביריחו. ואכן צה"ל נשאר בקבר יוסף ואבטח את תלמידי ישיבת "עוד יוסף חי" ואת מאות המתפללים שהיו עולים לקבר מידי חודש בחדשו.
בשבת 30.9.00 הותקף כוח האבטחה בקבר וסמל מדחת יוסף ממג"ב נפצע. במשך שעות הוא שכב סמוך לקבר ודימם, כאשר הרמטכ"ל דאז, שאול מופז, עמד כמה מאות מטרים ממנו בהר גריזים וסרב לתחנונים ברשת הקשר להכניס כוח צה"ל לחלץ אותו. מופז התעקש להמתין לג'יבריל רג'וב וזה לא מיהר להגיע. מדחת יוסף דימם עד מוות. ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, שבדקה את הארוע, החליטה: "מה שנעשה בקבר יוסף באותם ימים - היה מחדל וכישלון". סביר להניח שאם אותה ועדה תבדוק את ארועי התקופה האחרונה בקבר יוסף היא תגיע לאותה מסקנה.
בעקבות פרשת מדחת יוסף החליט מופז לנטוש את קבר יוסף. הפלשתינים נכנסו למתחם הקבר וערכו בו פוגרום. הם ניתצו את כל מה שניתן היה, כולל המצבה, וחיללו במכוון את הקבר. להשלמת המלאכה הם גם שרפו את כל המתחם. כאשר הרשות הפלשתינית קיבלה מחאות מכל העולם על חילול הקבר, היא הורתה לנקותו ולצבוע אותו בירוק עז - עדות עם ועולם לשליטת הערבים בקבר הקדוש ליהודים.
במבצע חומת מגן נכנס צה"ל לשכם לבער את קיני המחבלים. מאז ועד היום מקיים צה"ל סיורים יומיים בשכם וסביבותיה, על-מנת לאתר מעבדות נפץ, לעצור מחבלים ולמנוע פיגועים. יומיים קודם לארוע יצא משכם מחבל מתאבד עם שני משלחיו שהתחרט ונעצר. המשלחת שלו, אם ל-7 ילדים, נעצרה במחנה בלאטה.
עם כניסת צה"ל לשכם פנו אל מח"ט שומרון תלמידי ישיבת "עוד יוסף חי" (שעברה אל קראוון בסמוך למשרדו) ורבים אחרים, בבקשה לחזור אל קבר יוסף. בינתיים חזרו לשם הפלשתינים, חיללו אותו באופן מחליא במיוחד והעלו אותו באש, שנית. לאחר נסיונות עקשניים רבים של כניסה ללא אבטחה, המליצו המח"ט ומפקד האוגדה לשר הביטחון, שאול מופז, בביקורו באזור, לפתוח את קבר יוסף, לשקמו ולארגן לשם הסעות מאורגנות באוטובוס ממוגן ירי. מופז סירב ועדיין מסרב לכך בעקשנות. משקעי העבר לא נותנים לו להחזיר את היהודים לקבר יוסף. בקשות חוזרות ונשנות נענו כחריגים, וכך בסוכות אורגן אוטובוס ממוגן עם אבטחה שנכנס לילה אחד למספר שעות לקבר יוסף.
מח"ט שומרון ידע כי רבים, ובמיוחד חסידי ברסלב, מסתננים מידי שבוע פעמים רבות לקבר, מקיימים תפילות ועוזבים בשקט. כך היה גם ביום ששי לפנות בוקר. ואולם אז המתין להם מחבל שירה עליהם ופצע ארבעה מהם.
כאשר דיווחו כתבי קול ישראל על הפיגוע, הם השמיצו את קרבנות הארוע כ"פורעי חוק וסדר". אף מילה רעה על המחבלים ומשלחם - ערפאת. למרות שהכתבים ידעו, כי מפקדי צה"ל המליצו על ארגון כניסות מסודרות למתחם הקבר ונדחו על-ידי מופז, הם השמיטו את המידע במכוון, וגם לא העלו איש להגיב על ההשמצות הפרועות. גם אלה שפנו אליהם בבקשה להגיב על ההשמצות הפרועות נדחו על-ידם. יש בכך לא רק עבירה אתית, אלא עבירה על החוק ממש, משום שזכות הנפגע לתגובה מעוגנת בכללי רשות השידור אשר פורסמו בקובץ התקנות של מדינת ישראל. יש "פורעי חוק" ויש העומדים מעל החוק.
כתבי קול ישראל והקצינים שרואיינו במשך היום גם השמיטו את מה שידוע להם ולכל חייל במחסומים ביש"ע: צו האלוף האוסר על אזרחי ישראל להיכנס לאזורי איי מופר מידי יום ביומו ביודעין ובאישור צה"ל, המתיר למאות ערביי ישראל להיכנס לחברון, לבית לחם, לרמאללה ולשכם ולהוציא משם סחורות לתוך הקו הירוק, ללא כל בדיקה משמעותית. "יש לעזור לכלכלה פלשתינית", אומרים קצינים בכירים, כשהם נשאלים מדוע צו האלוף מופר באופן מאורגן גורף ומסוכן כל כך, "גם אם יוחדרו כמה חגורות נפץ, אנו מוכנים לקחת את הסיכון".
כשהורה ניצב שחר איילון, מפקד מחוז ש"י במשטרה, לאחר סבב הראיונות באמצעי התקשורת, לעצור את חסידי ברסלב עד תום ההליכים, הוא גם רצה שנשכח שיוסי ביילין, אורי אבנרי ואנשי "שלום עכשיו" נכנסים לרמאללה מידי שבוע כדי לחלות את פני הראיס בידיעת המשטרה. התקשורת והמשטרה גם לא מתערבים, קל וחומר לא עוצרים את מאות פעילי שמאל שנכנסים לשטחי איי "לעזור לפלשתינים המסכנים" מידי שבוע, למרות עשרות תלונות שהמשטרה קיבלה בנושא.
יש פורעי חוק ויש אלה שמעל לחוק. תלוי לאיזה צד של פוליטיקה אתה משתייך.
