שנתיים לפרשת אנרון, ואמריקה טרם נרגעה. אל הפרשה הקשה הזו הצטרפו לאחרונה חברות ציבוריות נוספות שכשלו אתית: "טייקו", "זירוקס", "וורלדקום", "וויסט" ועוד. גם אצלנו בישראל לא חסרות דוגמאות - הבנק למסחר, רמדיה ופרשת הדגים המזוהמים. הצעת חוק חדשה שהונחה לפני ימים אחדים על שולחן הכנסת ושזכתה לכינוי "המקל והגזר" מעוררת תקוות לשיפור ברמת האתיקה של החברות בישראל.
פרשת רמדיה עדיין לא הסתיימה, גם לא פרשת הדגים המזוהמים וכבר הוגשה שורה ארוכה של תביעות פיצויים מצד לקוחות רבים של הגורמים הרלבנטים. במקרים כאלה עלולים נושאי משרה בחברה להתמודד אף הם עם תביעות ענק, שיוגשו נגדם בטענה שלא מילאו את תפקידם כראוי.
הדברים אינם חדשים: את שוק ההון האמריקני זעזעה כבר לפני שנים אחדות פרשת קרמרק (Caremark). מדובר בחברה העוסקת בתחום התרופות. היא נתבעה בגין פעילות לא אתית מצד סוכני המכירות שלה. קרמרק נאלצה לשלם קנס בן לא פחות מרבע מיליארד דולרים עקב כך. אם לא די בכך, הוגשה במקביל תביעה בסדר גודל דומה גם כנגד הדירקטורים של החברה. התובעים - בעלי המניות של קרמרק - טענו כנגדם שלא שמרו כיאות על החברה, עובדיה ומנהליה מפני המעשים הללו כפי שמחייב תפקידם, ובכך גרמו להפסד כספי ניכר לחברה.
ואולם, בבית המשפט התברר כי זמן אב לפני התפוצצות הפרשה פרסמה החברה קוד אתי ומדריך התנהגות לעובדים. החברה אף מינתה עובד בכיר שיפקח על הטמעת הקוד האתי, עודדה בפועל עובדים לדווח על סטיות עמיתיהם מהקוד האתי ומדרישות החוק, ואף קיימה סדנאות שוטפות בתחום האתיקה. בית המשפט התרשם מאוד מנתונים אלו והיה ברור מאוד בקביעתו בעניין: "עשיתם את כל אשר בידיכם למנוע את העבירות האתיות". התביעה נגד החברה נדחתה.
אנשי העסקים הישראלים ארווין זוסמן וגדליה בוכבינדר, לשעבר חברי דירקטוריון בנק צפון אמריקה שקרס בקול גדול לפני כעשרים שנה עקב מעילה גדולה, לא זכו להערכה דומה. שני אלו נתבעו אישית על-ידי הכונס הרשמי על סך של כחצי מיליון שקלים כל אחד בגין אחריותם העקיפה לקריסת הבנק מתוקף היותם דירקטורים. לפני חודשים אחדים דחה נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרן ברק סופית את ערעורם וחייב לשלם כל אחד מהם כ-800,000 שקלים אותו ישלמו מכיסם הפרטי.
עתה באה, כאמור, הצעת חוק חדשה, המציעה לעגן בישראל את הגיונו של ההסדר שחילץ את הדירקטורים של קרמרק מהתביעה נגדם, במישור הפלילי. ההצעה, שנהגתה על-ידי פרופסורים ומשפטנים חברי ארגון שבי"ל - שקיפות בין לאומית לישראל - הפועל בפקולטה לניהול של אונ' תל-אביב, קובעת כי ארגון שחטא והורשע בדין יוכל ליהנות מהתחשבות משמעותית בעונש, אם יתברר שהפעיל קוד אתי. עם זאת, גם במקרה כזה לא יוכל בית המשפט להימנע מהרשעה. נוסף, אם נושאי משרה יואשמו רק משום שהארגון עבר עבירה, יוכל בית המשפט, במקרה כזה, לבטל את האישומים נגדם.
לא עלה תאנה האם מציעי החוק מכינים כאן נתיב בריחה קליל לחברות לא אתיות? האם ברגע שחברה תסתבך יוכלו פרנסיה לגשת למגירה התחתונה, לשלוף את הקוד האתי, לנקות ממנו את האבק שדבק בו ולנפנף אותו מול שופט רגזן בבקשה לפטור? נראה שלא.
אם ההצעה אכן תתקבל, יצטרכו נושאי המשרה להוכיח אפקטיביות אמיתית ביישום האתיקה בארגון. הסממן המרכזי של תוכנית אפקטיבית היא שהארגון פעל בנאותות ובתום לב למנוע ולאתר כל התנהגות פלילית או לא אתית; חיבר הגדרה כתובה של נורמות ונהלים; נמנע ממינויים ומהאצלת סמכויות על גורמים בעלי עבר אתי "שחור"; והפעיל תוכנית לאכיפת הנורמות: ענישה, סדנאות, מינוי אחראי על אתיקה ועידוד עובדים לדווח על "פשלות" אתיות.
לכן חשוב להדגיש: אין די בניסוח תקנון אתי. יש להכין גם תוכנית אפקטיבית, האמורה לבטא את היחס הרציני של הארגון לנושא האתיקה. העיסוק באתיקה של הארגון חייב להיות עיסוק מתמיד.
מי צריך אתיקה, עם עבריינות כה רבה? על רקע הפרשות האתיות הקשות הגובלות בעבירות פליליות, שאירעו בארץ ובעולם, תוהים רבים מה הטעם לדבר על "אתיקה" בשעה שמתבצעות עבירות פליליות קשות. ואולם, קיים יסוד להניח כי העלאת רמת ההקפדה על האתיקה תעלה גם את רמת ההקפדה על קיום הוראות החוק. שני העניינים קשורים זה בזה. הקפדה על רמת האתיקה תמנע את הגלישה מתקלות אתיות לעבירות פליליות חמורות.
_______________________
המאמר מתבסס, בין השאר, על הרצאותיהם של פרופ' יוסי גרוס, פרופ' אסא כשר ועו"ד יסמין קשת בכנס שבי"ל - שקיפות בינלאומית לישראל - על חוק המקל והגזר שנערך בפקולטה לניהול של אונ' תל-אביב.
