האם הסתירו ביניש ורזניק מידע מכריע בפרשת דרעי

הבעיה הקשה העומדת בפתח נוגעת לאישים בכירים ביותר במערכת המשפט בישראל: לפרקליטת המדינה אז דורית בייניש, המכהנת כיום כשופטת בית המשפט העליון; ולהתובע בתיק זה, עו"ד יהושוע רזניק, שיצא לא מכבר לשוק הפרטי. השאלה העומדת על הפרק היא: האם הצליח שמולביץ לרמות את בית המשפט המחוזי בירושלים בסיועם של גורמי תביעה, או למיצער - עקב רשלנות מקצועית מצד בייניש ורזניק. הדעת נותנת, כי על התביעה בישראל מוטלת אחריות לברור היטב את עדיה, במיוחד כאשר מדובר בעד מדינה. הרי ידוע, כי בייניש ורזניק עשו מאמץ כביר כדי לשלוף את שמולביץ מתא המעצר בשווייץ, כדי שיוכל להעיד נגד דרעי. השאלה האם ידעו היטב את מצבו המשפטי נותרה פתוחה. ולא במקרה, כפי שיובהר כאן. פרקליטי דרעי, המבקשים, מטבע הדברים, להשיג תוצאות ללקוחם - היינו, לקבל את תמיכת היועץ המשפטי לממשלה למשפט חוזר, נוקטים בסוגיה זו בטקטיקה מעניינת: הם נזהרים בכבודם של בייניש ורזניק, לפחות פומבית. בבקשה שהגישו למשפט חוזר הם מסנגרים, במידת מה, על התביעה בכלל ועל בייניש ורזניק בפרט, משל אלה טעו כיוון שהולכו שולל על-ידי שמולביץ. כך היחס גם לשופטי בית המשפט המחוזי, ולאב בית הדין יעקב צמח בראשם. המטרה אליה הם שואפים: להוביל את התביעה במסלול, שבו יבואו ראשי התביעה ורובינשטיין בראשם לבית המשפט העליון, ויצביעו על העד שלהם, שמולביץ, כעל נוכל שהצליח להונות לא רק את מיודענו דרעי, אלא גם את התביעה בישראל.

השלב הבא הצפוי בפרשת דרעי, הוא איפוא דרישה מהיועץ המשפטי לממשלה לפעול אצל התביעה בשווייץ, כדי לברר מה היה חלקם של ראשי התביעה בישראל בהסתרת המידע מבית המשפט. ואם לא ימהר רובינשטיין לפעול בכיוון זה, כבר מצחצחים פרקליטיו של דרעי את החרבות כדי להשיג את מבוקשם. הצעדים החרישיים נעשים בזהירות מירבית, כדי לא להרגיז את מי שמכונה ה"כהן הגדול", הנשיא אהרן ברק, שעלול להרתע מקביעת משפט חוזר - דבר העלול, על-פי החשש, לפתוח תיבת פנדורה ממנה עלולה להיפגע מקורבתו, דורית בייניש. רזניק מסר בתגובה, כי לא ידע על ההליכים שהוגשו בשווייץ, אם הוגשו, כנגד שמולביץ ולכן לא היה לו מה למסור לבית המשפט. תשובה תמוהה, אם לנקוט לשון המעטה, הנשמעת מפי התובע במשפט דרעי - מי שאמור לדעת היטב היטב, מי מעיד מטעם התביעה, ועד במעמד של עד מדינה.

ביום 21.11.00 הגישו פרקליטי אריה דרעי - יגאל ארנון, נבות תל-צור ואילת לשם, בקשה לקיים משפט חוזר לאריה דרעי. הבקשה הוגשה לנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, וליועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. היא כוללת מסמכים המוכיחים כי יעקב שמולביץ מסר עדות שקר, בעת שהעיד בבית המשפט המחוזי בירושלים כי בחקירתו בשווייץ הפורכו החשדות למירמה שיוחסו לו. הבקשה מבוססת על מסמכים שהושגו מרשויות התביעה בשווייץ. די לעיין בחלק מהמסמכים - הפרקליטים הגישו מסמכים רבים, כדי להיווכח כי שמולביץ אכן מסר עדות כוזבת במשפטו של דרעי, ובעניין מהותי ביותר במשפט. לא ניכנס כאן לפרטים, נאמר רק זאת: שמולביץ העיד כי עבירות המירמה שיוחסו לו בחקירתו בשווייץ, התפוגגו ולא נשאר מהם מאומה זולת "החשד של סוג התרשלות בעסק... וסעיף השני זו עבודה ללא רשיון". בית המשפט אימץ את עדותו, ובהכרעת הדין אף התגולל על ההגנה, משל העלתה נגד שמולביץ האשמות חסרות שחר בכוונה להשחיר את דמותו ולמוטטה ככל שהיא נוגעת במישרין לאישומים שנדונו כנגד דרעי. ואילו מסמכי התביעה בשווייץ מעידים, כי שמולביץ הודה והורשע על-פי הודאתו בעבירות מירמה חמורות ביותר, בהיקף מצרפי של כ-400 מיליון דולר. מהמסמכים מתברר עוד, כי שמולביץ אכן הצליח לרמות שישה שופטים - שלושה בבית המשפט המחוזי, ושלושה בבית המשפט העליון. לא נעסוק כאן בזאת. הנשיא ברק יקרא בוודאי היטב את התיק, ויווכח בנקל כי שמולביץ מסר עדות שקר בבית המשפט. אלא שזה החלק הקל, כפי שיובהר להלן.

זה, כאמור, המסלול שבו הולכים פרקליטי דרעי, ליתר דיוק - זה הנראה מעל פני השטח. אלא שמאחורי הקלעים מתנהל בימים אלה אחד המאבקים המרתקים: המירוץ להשיג את ההוכחות המתועדות, שיוכיחו את החשש שנותר פתוח, לפיו בייניש ורזניק ידעו היטב על האישומים שהגישה התביעה בשווייץ כנגד שמולביץ, אך אותם נמנעו מלגלות זאת לבית המשפט המחוזי בירושלים - ב"תפר" שבין עדותו הראשית על-ידי רזניק (22.2.95) לבין חקירתו הנגדית שנמשכה כמה שבועות על-ידי עו"ד דן אבי-יצחק, וחקירתו החוזרת על-ידי רזניק (25.5.95). נודע לי, כי בידי התביעה בשווייץ מוחזקים כמה מכתבים שנשלחו על-ידי הפרקליטות בישראל כשבייניש ורזניק בראשה. מאותם מכתבים עולה חשד ברור, לפיו בייניש ורזניק ידעו היטב על המעשים שיוחסו לשמולביץ ואף היו מודעים להליכים המשפטיים שהוגשו נגדו. השאלה החשובה היא מדוע לא גילו זאת לבית המשפט, בשעה ששמולביץ, כעד מדינה, העיד בהדרכתם. עוד נודע לי, כי פרקליטיו של דרעי עשו באחרונה מאמצים כדי לקבל לידיהם את המסמכים, נוסף לכתב האישום ולחומר החקירה שקיבלו בעניינו של שמולביץ. "עד כאן", אמרו-טענו ראשי התביעה בשווייץ. את המכתבים האלה לא ניתן. כיצד אם כן נוכל לקבלם? שאלו. רק אם תפנה התביעה בישראל, נאמר/הושב להם. רק אם יפנו פרקליטת המדינה או היועץ המשפטי לממשלה בישראל לתביעה בשווייץ, ויבקשו זאת.