פוליטיקאים לא אוהבים לדבר אמת, לכן לא ברור מה עבר בראשו של השר במשרד האוצר, מאיר שטרית, כשאמר לפני כ-3 שבועות בגילוי לב נדיר: "לא משנה מי נמצא בשלטון - הליכוד או העבודה, המדינה במצב דפוק".
היום מקבלים בישראל 158 אלף איש הבטחת הכנסה. יכול להיות שלאדם יהיו מאה דירות, אבל הוא עדיין יקבל הבטחת הכנסה, כי אין ריכוז של הנתונים האלה בלשכות הביטוח הלאומי. בישראל מסתובבות 600 אלף תעודות זהות מזויפות, 150 אלף בתי קזינו שעובדים ללא רשיון, עשרות בתי בושת לא חוקיים. הגיע הזמן שנתנהג כמו מדינה ונאכוף את החוק, נגבה חובות ונפעיל שיניים. יש חוק ויש סדר".
לצערנו, ניתן להכיל מאות עמודים בדוגמאות לכך, שאין בישראל לא חוק ולא סדר.
מפקדי משטרת ישראל נוהגים לתרץ את כישלונם במחסור בתקציב ובכוח אדם. הם אולי צודקים במידה מסוימת, אך הם גם עושים לעצמם חיים קלים - חוסר במדיניות, ביד מכוונת ובריחה מאחריות, מאפיינים יותר מכל את מדיניות המשטרה והרשויות ככלל.
לדוגמא: נושא חסרי הבית, ה"הומלסים" - המאכלסים גנים, חצרות בתים וספסלים ברחובות ישראל, בעיקר בתל-אביב.
בשבועיים האחרונים נמצאו 3 חסרי בית ללא רוח חיים: 2 בתל-אביב ואחד בנתניה. בנוסף לכך, שלשום (יום ב', 15.12.03), נמצאה גופתה של חסרת בית, בחדר פחי הזבל ברחוב סוקולוב בחולון. בעלה, חסר בית שחי עימה בחדר הזבל, חשוד ברציחתה.
על-פי נתוני משרד העבודה והרווחה, בעיר תל-אביב חיים כיום 1,335 חסרי בית.
היחידה לטיפול בדרי רחוב בעיריית תל-אביב, מסרה לאחרונה, כי 65%-70% מחסרי הבית הם עולים מחבר העמים. 93% מהם - גברים. 70% סובלים ממחלה פיזיולוגית, נכות או התמכרות. 38% סובלים ממחלת נפש.
הנתונים הללו אינם כוללים את עשרות אלפי העובדים הזרים הבלתי חוקיים הסובבים ברחובות ישראל, ואת השוהים הבלתי חוקיים משטחי הרשות הפלשתינית.
ומה עושות הרשויות?
באגפי הרווחה בעיריות השונות אומרים: "ישנם הומלסים שהם, על-פי תעודת הזהות, אינם תושבי העיר, ולכן אינם זכאים לטיפול רשויות הרווחה ומועברים לתחום מגוריהם המקורי. גם כאשר אנו מוצאים להם סידור דיור זמני, הם שבים לרחוב זמן קצר לאחר מכן. עם כל הכאב, תקציבי המדינה מוגבלים".
כלומר, אין כסף, אין לנו מה להציע (מלבד פתרון לכמה ימים). מי שאינו רשום בתעודת הזהות כתושב העיר, בכלל אינו מענייננו - למרות שהוא מהווה בעיה לתושבי העיר עליה אנו אמונים.
מפקד משטרת נתניה, סנ"צ ברונו שטיין, מסר: "אם לאחד התושבים יש תלונה לגבי ההומלסים, שיפנה אותם למחלקת הרווחה בעירייה. אין זה מתפקידה של המשטרה לטפל בהומלסים".
משפט מדהים, בהתחשב בעובדה שרק בשבוע שעבר, טען מפקד תחנת משטרת ת"א-צפון, רפ"ק יגאל סנקר, כי "ההומלסים וקבצני הצמתים ברחובות תל-אביב, אחראים לכ-40% ממקרי עבירות הרכוש בתחומי מרחב ירקון (מרכז ת"א וצפונה):
40% ממקרי הגניבות (גניבות מחנויות, מדירות דרך חלון פתוח, כייסות וכו'). 30% ממקרי הפריצה לדירות. 30% ממקרי הפריצה לרכב".
"אני קורא לאזרחים לא לשתף פעולה עם קבצני הצמתים ולא לתת להם כסף", אמר רפ"ק סנקר.
אם כה רבים מההומלסים הם עבריינים, כדברי מפקד משטרת ת"א-צפון, ומפקד משטרת נתניה האומר כי " אין זה מתפקידה של המשטרה לטפל בהומלסים", ניתן להסיק כי אין זה מתפקידה של המשטרה לטפל בעבריינים.
המשטרה מטפלת "בתקציביה המוגבלים", בשריפות כשהן מתרחשות. אך לא מרימה את ראשה מהחול, על-מנת לנסות ולראות כיצד אפשר למנוע את השריפות עוד לפני שהן מוצתות ובכך לסייע ל"מחסור החמור בכוח אדם ובתקציבים".
פתרון מקיף ואנושי של בעיית ההומלסים, הרי יכול להוריד בשיעור ניכר את מקרי עבירות הרכוש. משטרת ישראל ומשרדי הממשלה השונים אמורים רק ליחל להישג כזה.
ומה אתם חושבים? משהו צפוי להשתנות בעתיד הקרוב?
כמובן שלא.
חסרי הבית יוסיפו לישון בחדרי זבל ובחדרי מדרגות, אזרחים חפים מפשע יוסיפו להיפגע בידי פושעים ועבריינים ואנחנו נמשיך להתווכח אם לסגת או לא לסגת, למלא טפסי "טוטו" ו"לוטו" ולקוות לטוב.
