נחמיה שטרסלר מאשים את הלובי החקלאי "שהכניע" את הממשלה וגרם לה לקבל ההחלטה על הקמת מתקני התפלה. אנו סבורים שהפתרון המועדף למשבר המים מצוי ממש מתחת לאפנו: בניצול מלוא פוטנציאל מי הקולחין של מדינת ישראל.
מדי שנה זורמים לנחלים ולים 200 מיליון קוב של מי קולחין. חלקם לאחר שעברו טיהור ברמה שהופך אותם לשמישים לחקלאות, אך מחוסר מערכות הובלה הם אינם מופנים ליעוד זה.
אילו מדינת ישראל היתה משכילה לנצל פוטנציאל זה לפני עשור, לאחר משבר המים הגדול, היו עומדים לרשותנו לא פחות משני מיליארד קוב מים שפירים נוספים! ואז לא היה צורך בהתפלה, הובלת מים מתורכיה או פתרונות קסם אחרים.
שטרסלר מאשים את החקלאים בבזבוז מים. זוהי יריקה בפרצופם של החקלאים ששנת 2004 היא השנה השישית ברציפות שבה הם נדרשים לקצץ 40%-50% ממכסות המים שלהם בשל מצב משק המים. החקלאים שילמו את המחיר הכבד ביותר: ייבשו שדות ועקרו מטעים ופרדסים כדי לעמוד בדרישות הקיצוץ.
כל זאת בעוד שהצריכה במגזר העירוני הולכת וגדלה. מבצעי ההסברה בניסיון להביא לחסכון במים במגזר זה בהשקעה של מיליוני שקלים נחלו כשלון חרוץ. בניגוד לאמונה הרווחת, בשנים האחרונות החקלאים כבר אינם צרכן המים השפירים הגדול במדינת ישראל והמגזר העירוני כבר תפס את מקומם.
