שכחו את החוק בהיכל המשפט - ד"ר אינג' אברהם בן-עזרא כיאה למבנה ציבורי אשר נועד לביקוריהם ולנוכחותם הרצופה של שופטים, עורכי דין, מומחים ואזרחים מן השורה, העסיקו גם בבניית המשכן החדש של בית המשפט המחוזי בחיפה, שנחנך לא מכבר, את בכירי האדריכלים ומן הסתם גם מהנדסים ומבקרי איכות היו בין העוסקים במלאכת התכנון והבנייה.
ועתה, משהסתיים תהליך הבניה וניתן אישור אכלוס חוקי למבנה, אנו רואים את המוגמר, מתפעלים, מתפעמים ולא מברכים; אף מבלי לערוך ביקורת מקצועית סדירה בכל מתקני הבניין, ניכר מייד כי לאורך מאות מטרים בכל קומות הבניין, יש אי-התאמה מתמשכת ומסוכנת לתקן הישראלי ולתקנות התכנון והבנייה, בכך שכהגנה על משטחים עם הפרשי גובה של עשרות מטרים וסיכון מהותי לנפילה, הותקנו מעקים חלשים, גמישים, ועם שלבים אופקיים בניגוד לכל דין.
השלבים האופקיים במעקים אסורים על-פי תקן 1142, מהסיבה הברורה כי הם יוצרים מעין סולם המזמין טיפוס, ותקן זה אכן חל על מבני ציבור ובכללם בית המשפט. אם יהיה מי שיטען, כי ילדים לא מבקרים בבית המשפט, הרי התשובה לכך כפולה: ראשית, התקנות והתקן מכתיבים מעקה בעל חוזק ומבנה מסויימים גם לגבי מבנים שלא בהכרח מיועדים לביקורי ילדים. שנית, ילדים תלמידי בתי ספר כן מבקרים באולמות בית המשפט לעיתים מזומנות, בדרך כלל בקבוצות, כך שקשה לשמור עליהם והסיכון קיים לא רק להלכה אלא גם למעשה.
תגובת בית המשפט, המובאת בהמשך, לוקה בחוסר מקצועיות. מה יותר פשוט מלהזמין את מכון התקנים לבדיקה של המעקים המסוכנים, אשר אינם תואמים את דרישות התקן 1142. בדיקה כזו אמורה בקלות להבהיר, כי הטענות המובאות במאמר לעיל צודקות, וכי תגובת בית המשפט מתחמקת ואיננה נכונה.
זילות החוק בהיכל הצדק - עו"ד אלי הכהן בקיץ האחרון נחנך ברוב עם מבנה מפואר ורב-רושם, המאכלס את בתי המשפט השונים שהיו פזורים על פני כ-10 בניינים ברחבי העיר.
בצד ההדר, הפאר ותחושת המכובדות שמשדר הבניין, כיאה להיכל הצדק, צורמים את העין ליקויי בטיחות חמורים ובניה בניגוד לתקנים מחייבים חד-משמעיים ותוך הפרה של כללי בטיחות אלמנטריים.
אינני בר-סמכא להעריך איכותו של תכנון אדריכלי ואולם יהיו שיקולי האדריכל אשר יהיו, אין בהם כדי להצדיק אי עמידה בתקנים מחייבים כגון תקן ישראלי 1142.
מדהימה, עד בלתי נתפסת, העובדה שמעקי בטיחות פגומים המאפשרים ומזמינים טיפוס קל עליהם, מצויים בכל שטחו של היכל המשפט, לרבות במפלי גובה של עשרות מטרים, בסמוך לאולמות המשפט בהם נידונות לא אחת תביעות של דיירים נגד קבלנים בגין ליקויים דומים ותביעות בגין נזקי גוף, שנגרמו עקב מעקים פגומים.
התביעות המרובות בנושא ליקויי בניה הביאו למעשה להיעלמותם של המעקים הפגומים, דוגמת אלו המותקנים בכל קומות בית המשפט והמאפשרים טיפוס נוח עליהם, תוך הסתכנות בנפילה מגובה רב.
תיטיב הנהלת בתי המשפט לעשות, אם תסיר ללא דיחוי המעקים הפגומים, עוד בטרם יקרה האסון הראשון ותמנע את המעמד המגוחך בו יידרש שופט של בית המשפט לדון בנזק גוף שאירע עקב מעקה פגום המצוי בגבול לשכתו...
לא ניתן גם להתעלם מהנזק התדמיתי למערכת אכיפת החוק, הנובע מקיומו של הליקוי החמור, בהיכל הצדק ממש.
תגובת הנהלת בתי המשפט דוברת הנהלת בתי משפט, עו"ד תמר פול-כהן, מסרה בתגובה כי המעקים בהיכל תוכננו ובוצעו בהתאם לדרישות התקן הישראלי. הן יועץ הבטיחות בפרויקט והן רשויות הכיבוי האחראיות, בתוקף חוק התכנון והבנייה על הבטיחות בבניין, נתנו אישורים לנושא.
"למרות זאת, דורשת הנהלת בתי המשפט ממנהלת קריות הממשלה ובתי המשפט, האחראית על בניית המבנה, הגבהת המעקים, כדי לקדם סיכון אפשרי".
___________________
ד"ר אברהם בן-עזרא הוא מהנדס בניין, בעל תואר שלישי בהנדסה אזרחית, חבר באגודת המהנדסים האזרחיים ASCE (ארה"ב) בדרגת Fellow, ומחברם של עשרות ספרים בתחום התכנון והבנייה - ספרי הדרכה וספרות מקצועית. עו"ד אלי הכהן הוא בעל משרד עורכי דין פרטי בחיפה, ומתמחה בעיקר בנושאי ביטוח ותכנון ובנייה. 