עקבתי מרחוק אחרי הספינים הפוליטיים שסבבו את דיוני התקציב, השביתה האדיוטית שנוהלה רע, האופוזיציה ששכחה שהיא כזו ובעיקר אחר אמן המריונטות, ביבי, שהיה לי די ברור שיקבל את כל מה שהוא רצה. כל הסיפור הזה מובע נפלא במשפט הבא (הארץ, הבוקר): "חברי ועדת הכספים לא הבינו את החוק ולא היו מודעים שגיל הפרישה לנשים עולה אוטומטית אבל בהדרגה לגיל 64".
64!! ביבי רצה 67, הבטיח 62 ופתאום כולם גילו שנוהגי המו"מ הידועים של השוק הטורקי, שנוהלו בכנסת ובממשלה על חשבונם וגבם של אזרחי ישראל, מתקיים גם כשהם לא יודעים שהוא קורה: הסגירה היא לעולם באמצע.
אז מה - עבדו עליהם? עבדו עלינו?
בואו ננסה לנתח את המצב. יש במשחק הזה ביבי אחד, 119 ח"כים ש"לא הבינו" (לא ציפיתי מהם להבין, עוד הרבה זמן לפני שנודעו תוצאותיו המביכות של המבחן של המדינה), פקידים שסייעו בטיוח האמת ובמעילה באמון הציבור וטקסט אחד. רק אחד. זה שכולם ראו, קראו, חתמו ושבעצם היה כתוב בו 64. לא 62. לכאורה עניין טכני פעוט - הטבלה שמסבירה את הטקסט המלומד צורפה לנייר רק אחרי החתימה.
חברי ועדת הכספים, שאמורים להבין בטקסטים שנושאם כלכלי (אל תפתחו ציפיות בבקשה) - גם הם לא הבינו. מה היו עושים לוועדת האווילים הזו בארגון כלכלי פרטי, שנגרמו לו הפסדים אסטרטגיים עקב חוסר ההבנה הזו? מפטרים אותם, מן הסתם.
לא רק הכנסת וועדת האווילים לא הבינו. גם עמיר פרץ. רק מה - שם אני דווקא חושבת שלא חוסר הבנה עומד מאחורי העניין, אלא אינטרס צרוף לקדם ועדים גבריים וחזקים, בבחינת הקשר (המאוד טבעי במקומותינו) בין שובניזם, הון ושלטון.
בזמן שכולם עסוקים בעמרי, גלעד והאי היווני, נרקמת לה כאן מערכת יחסים מופלאה בין ההסתדרות והעומד בראשה, לבין הוועדים שמנהלים את המשק. חברת חשמל, בזק, רשות שדות התעופה, רשות הנמלים - הנשים בטלות שם בשישים הן מספרית והן מעמדית. הרבה עוצמה וכסף עוברים שם. עמיר פרץ לא ישקיע נענועי שפם מיותרים ונתזי רוק נחרצים בדיבור לוהט, בקידום ענייניהן של מי שלא נמצאות במרכז הבמה הכלכלית במדינה. ועובדה - עדיין, החוק שהועבר אתמול משאיר את עליית גיל הפנסיה אצל גברים בעינו - 67, והרמייה שמורה לגיל הפנסיה של נשים בלבד. אז מה, אני פרנואידית? אולי, אבל זה לא אומר שלא רודפים אחרינו.
מה שמעגים בתמונת המצב הזו, שאחרי סערה תקשורתית קטנה יתקפל לו כל עמישראל לתוך קונכייתו, תוך השלמה שקטה ועצובה עם המגמה. המגמה היא זו שדורכת עליו, מרמה אותו, גוזלת אותו ואת זכויות הפנסיה שלו, מנהלת כלכלה מופקרת של עשירים בלבד, מייצרת פערים חברתיים וכלכליים בלתי נסבלים. למגמה בעיני עמישראל - אין לה שם. ביבי, שרון, בניו של שרון, עמיר פרץ וחבורת בריוניו העילגים, האוצר, האופוזיציה המדולדלת מכוחותיה, השוק הטורקי שנסחרים בו המהויות החשובות ביותר בחיינו במחירי מציאה, כל אלו נתפסים בעיני עמישראל כמגמה דורסנית. אם נתכופף, נכניס את הראש בין הברכיים, אולי היא תעבור.
אז יש לי חדשות בשביל עמישראל - היא לא. יש לנו קול בקלפי ורגליים לצאת לרחובות וארנק לסגור במחאה צרכנית על מה שקורה כאן - וכדאי להזכיר לנו את זה מדי פעם. לא "הורסים לנו את המשק", כמו שאומרת הקלישאה האופוזיציונית הידועה, אלא להיפך - הוא ישגשג. רק רוב העם ישאר מחוץ לשיגשוג הזה, עד שתיתנו קול ותנועת רגליים רציפה למענה של תפיסה סוציאל דמוקרטית, הלוקחת אתכם, את פרנסתכם, את כבודכם ברצינות ואינה נופלת שדודה על קידוש העושר האגדי והמיעוט שמחזיק בו.
ה"שגשוג" שנרקם פה כעת יהפוך אתכם למכונות המזומנים של המעמדות האמידים יותר במדינה, ותו לא. אז איפה אתם? בבית עם הראש בין הברכיים, בטן מקרקרת מרעב וכרטיס מובטל?
ואיפה אתן? נעלמתן? נאלמתן? זו בדיוק כוונת המדיניות... שאתן תחזורנה הביתה ללדת, להניק, לגדל ילדים הרחק ממקורות וצמתי ההשפעה על החיים של כולנו. זה אולי החלום הרטוב של השקר הזה, אבל האם נשתף איתו פעולה? אין לכן אפילו כרטיס מובטל, כי אין אבטלה בעבודות הבית. אז איזה פתק תשלשלו לקלפי בפעם הבאה? עבדו עליכן בעיניים. עלינו. על כולנו. אני רק רוצה להזכיר לנו שאין צורך לסלוח, רק משום שזו תכונה נשית. אפשר לזכור, אפשר לבחור, יכולה להיות פה כלכלה אחרת.
ועוד תזכורת: כלכלה הינה חלק מלימודי החברה, ולא בכדי. היא זו שמכוונת את חיינו בכל הרבדים. החלטה כלכלית בכנסת תקבע עם הילד/ה שלכם י/תלך לחוג או לא, תקבל בגד או לא, תצא לטיול או לא. ביבי משחק על שולחן הרולטה הזה כמקצוען - "עופר של אתי" של הכלכלה הישראלית. הגיע הזמן שנפעל כדי לעצור אותו.
__________________
הכותבת הינה עורכת משנה של
www.haderech.co.il