בני מוריס, חניך תנועת השומר הצעיר, ממובילי ההיסטוריה החדשה, שחשף ודיווח לנו ולעולם על העוולות שגרמנו לערבים במלחמת 48', שהייתה האקורד שסיים את רצף הפרעות משנות העשרים עד 1948, חוזר בתשובה!! הסירו דאגה מליבכם! לא, הוא לא הופך לימני, כי ימני, הוא בדרך כלל אדם לא מציאותי, מבולבל, לא כל כך יודע לאן הוא הולך ולמה, מה מותר להגיד ולעשות ומה לא.
בראיון עם ארי שביט בעיתון הארץ (עיתון לאנשים חושבים), קובע ארי שביט:" מדובר בהרג של אלפי אנשים. החרבתה של חברה שלמה" ועונה בני מוריס:" חברה שקמה עליך להורגך מכריחה אותך להחריב אותה. כאשר הברירה היא בין להחריב לבין להיחרב מוטב להחריב".
שואל ארי שביט:" אז כאשר עומדים שם מפקדי מבצע דני ומתבוננים בטור הארוך והנורא של חמישים אלף מגורשי לוד צועדים מזרחה, אתה עומד שם איתם? אתה מצדיק אותם?" ועונה בני מוריס: "אני בהחלט מבין אותם. אני מבין את המניעים שלהם. אני לא חושב שהם הרגישו נקיפות מצפון ואני במקומם לא הייתי מרגיש נקיפות מצפון. ללא המעשה הזה הם לא היו מנצחים במלחמה והמדינה לא הייתה קמה".
ארי: "אתה לא מגנה אותם מוסרית.
בני: "לא".
ארי: "הם ביצעו טיהור! אתני"
בני:" יש נסיבות בהיסטוריה שבהן יש הצדקה לטיהור אתני. אני יודע שהמושג הזה שלילי לחלוטין בשיח של המאה ה-21 אבל כאשר הברירה היא בין טיהור אתני לבין רצח עם, רצח העם שלך, אני מעדיף טיהור אתני".
ארי:"זה היה המצב ב-48'?"
בני:"זה היה המצב. זה מה שעמד לפני הציונות. לא הייתה קמה מדינה יהודית ללא עקירתם של אותם 700 אלף פלשתינים. לכן היה הכרח לעקור אותם. לא היה מנוס מגירוש האוכלוסייה הזו".
בקטע אחר של המאמר שואל ארי שביט: "אני לא בטוח שאני מבין. אתה אומר שבן-גוריון טעה בכך שגירש פחות מדי ערבים?"
ועונה בני: "אם הוא כבר גירש ייתכן שהיה צריך לעשות מלאכה שלמה. אני יודע שאלה דברים שמהממים את הערבים ואת הליברלים ואת אנשי התקינות הפוליטית. אבל התחושה שלי היא שהמקום הזה היה יותר שקט ופחות סובל אם העניין היה נחתך. אם בן-גוריון היה עורך גירוש גדול ומנקה את הארץ כולה. כל ארץ ישראל, עד הירדן. לימים עלול להתברר שזו היתה השגיאה הפטאלית שלו. לו היה מבצע גירוש מלא ולא חלקי הוא היה מייצב את מדינת ישראל לדורות".
ארי שביט נחנק: "אני מתקשה להאמין למה שאני שומע. אם סוף הסיפור יהיה עגום מבחינת היהודים, זה יהיה מפני שבן-גוריון לא השלים את הטרנספר ב-1948.
בני עונה: "מפני שהוא השאיר מאגר דמוגרפי גדול ונפיץ בגדה ובעזה ובתוך ישראל עצמה".
ארי מתאושש ושואל:"לו אתה במקומו היית מגרש את כולם? את כל ערביי הארץ?"
ובני עונה בכנות: "אני לא מדינאי. אני לא שם את עצמי במקומו. אבל כהיסטוריון אני קובע שנעשתה כאן טעות. כן. אי השלמת הטרנספר הייתה טעות".
ארי שביט העיתונאי החושב, שואל, למען האנשים החושבים, קוראי העיתון: "גם גירוש של ערביי ישראל?"
ועונה בני: "ערביי ישראל הם פצצת זמן. גלישתם לפלשתיניזציה גמורה הפכה אותם לשלוחה של האויב הנמצאת בתוכנו. בפוטנציה הם גיס חמישי. גם דמוגרפית וגם ביטחונית הם עלולים לערער את המדינה. כך שאם ישראל תיקלע שוב למצב של איום קיומי כמו ב-48', יכול להיות שהיא תיאלץ לפעול כמו שפעלה אז. אם נותקף בידי המצרים (אחרי מהפכה איסלמיסטית בקהיר) וסוריה וטילים כימיים וביולוגיים יעופו על ערינו ובאותו זמן פלשתינים ישראלים יפגעו בנו מאחור, אני יכול לראות מצב של גירוש. זה יכול לקרות. אם האיום על ישראל יהיה קיומי גירוש יהיה מוצדק".
כנות ביטוי כזו אפשרית כנראה רק על-ידי אנשים הרגישים לסבלם של אחרים. לא ראיתי מעולם ראיון כה כן וחושפני עם הרב כהנא, עם רחבעם זאבי עם בני אילון או אחרים.
רק השמאל יכול!
לאחרונה קיבלתי בדוא"ל סדרה של תמונות מכוערות על קוראי עיתון הארץ, ואני חושב שכתבה כזו פעם בעשר שנים חשובה ממאות אלפי כתבות של אליקים העצני, אמונה אלון, אורי אליצור, אורי אורבך ועוד!!
ולסיום אמרו: "רק השמאל יכול"!!
