קיים חשש מבוסס, כי בג"צ עומד לפסול חוקי עזר עירוניים אשר הגבילו את מכירתם של מוצרי חזיר לאזורי תעשיה בפאתי הערים. עיריות טבריה, כרמיאל ובית שמש חוקקו חוקי עזר אלו, על-פי סמכות שניתנה להם בחקיקה ראשית של הכנסת ב"חוק ההסמכה", בו נאמר כי "רשות מקומית מוסמכת להתקין חוק שיגביל או יאסור מכירת בשר חזיר ומוצריו הנועדים לאכילה".
למרות הסמכה מפורשת זו, בג"צ נדרש בעבר לדיון על תוקפם של חוקים וחוקי עזר, תוך בחינה האם עומדים הם בעקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, באופן שהמגבלות שהוטלו על האזרח, נעשו בסבירות ובמידה שאינה עולה על הנדרש להשגת תכלית החקיקה.
לאחרונה, נדרש בית המשפט העליון למספר עתירות בעניינו של חוק החזיר, בהרכב מורחב ונדיר של תשעה שופטים, בראשותו של הנשיא אהרן ברק, הרכב שכשלעצמו מעורר חשש כי אכן בג"צ עלול לפסול חוקי עזר אלו.
במהלך הדיון, בחנו השופטים את שאלת האיזון בין הפגיעה בנוחיות אוכלי בשר החזיר וסוחריו, לבין הפגיעה ברגשות שאר תושבי הערים הסולדים ממצרך זה וממכירתו בשכונות מגוריהם.
השופטים קיבלו את הטענה, שמכירת חזיר פוגעת הן ברגשות דת והן בסמלי לאום יהודיים של תיעוב והרחקה ממושג שלילי גויי זה. אך במקביל, נבחנה מידת הפגיעה בצרכני החזיר ולשם כך עיינו השופטים באריכות במפות הערים והאזורים בהם תותר מכירת החזיר. נבחנה הגישה התחבורתית לאזור והאם כל תושב יכול להגיע לאזור זה על נקלה. האם התחבורה היא באוטובוסים או במוניות שירות וכדומה.
מדאיגות במיוחד היו הערותיו של כבוד השופט חשין, שאמר בין היתר: "הרי היום הכל ארוז וסגור, לא תולים ראש חזיר בפתח החנות, אז היכן היא הפגיעה ברגשות?", "זהו מצרך שצורכים אותו יום יום, על התושב להשיגו בחנות המכולת השכונתית ולא לחפש במקומות רחוקים מחוץ לעיר, זו לא פשרה", "יש לבחון מחדש את הסטטוס קוו בנושא לאור גלי העלייה מרוסיה".
התבטאויות אלו, מעוררות שאלה בדבר ההפרדה שעל שופט מקצועי לעשות, בין דעותיו הפרטיות לבין התפקיד המקצועי שעליו למלא, ביושבו על כס השיפוט כממונה מטעם הציבור לעשות משפט צדק, המבוסס על נורמות של מוסר וערכים.
בדיון עצמו לא הושם דגש מספיק לעוצמתה של הפגיעה החמורה ברגשות תושבים, אשר עלולים למצוא בפתח בתיהם חנויות למכירת הדבר המתועב והמאוס בעיניהם ובעיני העם היהודי לדורותיו. גם לא מובן, מדוע לא נטענה הטענה שרק מיעוט מהעולים מבריה"מ מעוניינים לאכול חזיר במדינת ישראל, שכן מרבית העולים עלו לציון ממניעים ציוניים יהודיים ונתן שרנסקי, אידה נודל ויולי אדלשטיין הם הדוגמא.
קיימת סכנה רבה שפסילת חוקי העזר בענין ממכר חזיר תביא לסחף של ביטול חקיקה "דתית", אשר העניקה מעט צביון יהודי לפרהסיה של מדינת ישראל, כמו איסור הצגת חמץ בפרהסיה, אי פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, איסור גידול חזיר ואולי אף תביא להסדרת תחבורה ציבורית ומסחר חופשי בשבתות ובחגי ישראל.
ההתעסקות האינטנסיבית של בג"צ בזכויות הנובעות מ"חוקות הגויים" בהקשר לסמל המשוקץ והמתועב ביותר ליהדות, מעוררת חלחלה ומצריכה מחשבה מחודשת האם המדינה היהודית יכולה לאפשר לעצמה פריבילגיה זו של בג"צ בהרכבו הנוכחי.
רק במדינת "כל אזרחיה" ניתן להבין בית משפט עליון, המקדיש חלק ניכר מזמנו לזכויות אוכלי החזיר מחד, ולזכויות הפלשתינים הנמנעים מאכילתו מאידך. אך אינו משכיל להעניק משקל ראוי לזכויות היסוד של העם היהודי, מתוך התחשבות בזכויותיהם של שארית הפליטה אשר שבו לארצם ובנו בה את ביתם הלאומי היהודי.
הגיעה העת להבין, כי צורך השעה הוא בראש ובראשונה לעשות כל הניתן בכדי להביא לשינוי יחסי בהרכב האנושי של בית המשפט העליון, באופן שישקף ויתן ביטוי ראוי לערכים ונורמות של "מדינת יהודים". כאשר בחודשים הקרובים עומדים למנות מספר שופטים חדשים לעליון, הדבר הוא בר ביצוע.
צביונו של הבית הלאומי היהודי תלוי באימוץ הנורמה המשפטית שנקבעה על-ידי מנסחי מגילת העצמאות ומנסחי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נורמה הקובעת, כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית,
"יהודית" קדמה ל"דמוקרטית" ועל-כן יש ליישם את הערכים הדמוקרטיים באופן התואם את ערכי היהדות.
___________________
הכותב הוא יו"ר התנועה להגינות שלטונית. 