משפטם של שלושה חשודים במעורבות בירי הטילים על מטוס "ארקיע", בשדה התעופה במומבאסה, קניה, נפתח ביום ו' (9.1.04)
כזכור, שני טילי כתף מסוג "סטרלה" (SA-7), נורו בתאריך 28 לנובמבר 2002, בשעה 08:24, לעבר מטוס חברת התעופה הישראלית, "ארקיע", אשר המריא משדה התעופה "מוי", במומבאסה. הטילים החטיאו את המטוס במעט, ולא התפוצצו. כמעט איש מ-261 נוסעי המטוס לא הבחין בהתרחשות חשודה כלשהי מחוץ למטוס.
כמה דקות לאחר ניסיון הפיגוע במטוס "ארקיע", בוצע פיגוע תופת בלובי של מלון "פרדייס-מומבאסה" הסמוך. התוצאות שם היו שונות וטרגיות: 15 בני אדם נרצחו: שלושה ישראלים (דביר אנטר מאריאל שהגיע לקניה לטיול בר המצווה שלו, אחיו - נוי אנטר, ואלברט דבילה - מדריך טיולים בן 60 מרעננה) ו-12 אזרחי קנייה - רובם עובדי המלון, הנמצא בבעלות ישראלית.
יומו הראשון של המשפט, הוקדש לשמיעת עדויות צוות שדה התעופה "מוי" במומבאסה, ממנו המריא המטוס הישראלי.
מעדויותיהם של צוות שדה התעופה בשדה, עלתה תמונה המציגה כביכול את התנהגותם של אנשי הביטחון הישראלים (הנמצאים שם דרך קבע), באור שאינו מחמיא: מנהל שדה התעופה, קצין הביטחון בשדה ופקח, העידו כי אנשי הביטחון הישראלים לא היו מודעים כלל למיקומו של מטוס "ארקיע". לדבריהם, ביקש קפטן המטוס הישראלי לעבור ממסלול 21 למסלול 3. מגדל הפיקוח אישר את השינוי, אך אנשי הביטחון הישראלים לא ידעו על כך.
מנהל שדה התעופה סיפר, כי אנשי הביטחון הישראלים התעקשו שהמטוס הישראלי תקוע במסלול מספר 21, ורצו לכיוון מסלול זה, גם לאחר שהמטוס כבר המריא בשעה 08:24.
קצין הביטחון של השדה העיד, כי הוא מסר לקצין הביטחון הישראלי שהמטוס נמצא במסלול 3 ולא במסלול 21, אולם הוא ושאר אנשי הביטחון הישראלים לא האמינו לו ורצו לכיוון מסלול 21.
לכאורה תמונה בעייתית. אך האם זאת התמונה האמיתית? האם רק נס מנע את פגיעת הטילים במטוס "ארקיע"?
התרעות בשב"כ טענו לאחר הפיגוע במומבאסה, כי ישראל לא קיבלה התרעה על הפיגוע הצפוי. אולם ממשלת אוסטרליה הזהירה את אזרחיה, בתאריך 12 לנובמבר - למעלה משבועיים לפני הפיגועים, מפני התקפת טרוריסטים על יעדים בקניה, בעיקר בניירובי ובמומבאסה.
שר החוץ האוסטרלי, אלכסנדר דאונר, מסר, כי האזהרה התבססה על "מידע מודיעיני שהזהיר מפני התקפות אפשריות של טרוריסטים על יעדים מערביים במומבאסה". כלי תקשורת באוסטרליה טענו כי מקורו של המידע המודיעיני בבריטניה, והוא הועבר בין שירותי הביטחון המערביים, ונמסר גם לישראל.
באתרי אינטרנט של קיצונים מוסלמים הופיעו, בשבוע שלפני הפיגוע, ידיעות על כוונה לבצע פיגוע בקניה.
"שבירת שיגרה" ב-28 לנובמבר 2002, לא התנהלה שיגרת הגעת ועזיבת הקבוצות הישראליות כמדי שבוע. מחקירת האירוע עולה, כי הטרוריסטים תכננו לשגר את שני הטילים לעבר מטוס "ארקיע" בעת המראתו, ואחר כך לדווח לחברי החוליה השנייה על ביצוע משימתם. רק לאחר הירי על מטוס "ארקיע" היו אמורים חברי חוליית המתאבדים להיכנס ללובי של מלון "פרדייס-מומבאסה", ולהתפוצץ שם בין מאות הישראלים הממתינים לקבלת החדרים במלון.
אולם המראת מטוס "ארקיע" התעכבה באופן בלתי צפוי. תחילה התעכב המטוס בשל רישום יתר של נוסעים, מאוחר יותר התברר כי המטוס מלא במטען עודף, ולבסוף, ביקש קברניט המטוס להמריא ממסלול 3 ולא ממסלול 21, כפי שנהג להמריא בשבועות שקדמו לניסיון היירוט. ב"ארקיע" טענו, כי קברניט המטוס ביקש לחסוך בדלק בעת ההמראה - בשל העובדה שהמטוס היה מלא מפה לפה ועם מטען עודף. מאוחר יותר שוב חל עיכוב בהמראה, בשל ויכוח בין הקברניט למגדל הפיקוח במומבאסה, על השינוי במסלול ההמראה.
לעיכוב בהמראת המטוס ולשינוי מסלול ההמראה, היה כנראה חלק חשוב מאוד בשיבוש הפיגועים במומבאסה. העיכוב בשיגור הטילים, עיכב גם את חברי החוליה השנייה שתכננו להתאבד בתוך המלון.
המתאבדים לא רצו לבצע את הפיגוע במלון לפני המראת המטוס לישראל משום שחששו כי הדבר יקרקע את המטוס וימנע את ירי הטילים לעברו. בשל העיכוב בירי לעבר מטוס "ארקיע", הספיקו רוב הישראלים לעלות לחדריהם במלון "פרדייס-מומבאסה" וכך נמנעה בנס פגיעה בישראלים רבים יותר. רק ישראלים מעטים שהו בזמן הפיצוץ בלובי המלון.
שני מארזים של טילי קרקע-אוויר מדגם "סטרלה", נמצאו לאחר הירי, כקילומטר מגדר שדה התעופה - סמוך למסלול 21. כלומר, הטרוריסטים אכן סברו כי המטוס עומד להמריא משם. העובדה שהמטוס המריא לבסוף ממסלול המראה מספר 3, המרוחק יותר, פגעה בוודאי בסיכויי הפגיעה של הטילים במטוס
"מטוס ממוגן"? גורמי מודיעין ישראלים טענו בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות, כי ישראל התקינה בכמה ממטוסי "אל-על" מערכות אלקטרוניות סודיות, המסוגלות למנוע פגיעה של טילי כתף. לדבריהם, ישראל מפתחת מערכות דומות החל משנות ה-70'.
אחת השיטות הידועות והמקובלות להגנה על מטוסים, היא באמצעות נורים פירוטכניים (דומים לפצצות תאורה) המושלכים מהמטוס, במטרה להטעות את הטילים מונחי החום. מערכת כזאת כנראה שלא הותקנה במטוס "ארקיע", משום שאיש לא העיד כי ראה את מטוס "ארקיע" מפזר נורי אש. גם מצילומי המטוס מיד לאחר נחיתתו בשדה התעופה בן-גוריון, לא ניתן להבחין במערכת מסוג זה המותקנת בזנב המטוס. שיטת השלכת הנורים, נחשבת למסוכנת - עלולה להצית שריפות על הקרקע ולסכן מקומות יישוב הסמוכים לשדה התעופה.
אולם ישנן שיטות אחרות המסוגלות באמצעים אלקטרוניים, לזהות את הטיל המשוגר לעבר המטוס ולגרום לכך שלא יתפוצץ. למשל, מערכות מכ"ם המסוגלות לשבש את מנגנון הביות של הטיל באמצעות סינוורו בקרן לייזר.
מערכות הגנה כאלה, המפותחות גם בידי חברות ישראליות ("אלביט", "אלישרא", "תע"א", "תע"ש" ו"רפא"ל") וחלקן מוצעות לאחרונה למכירה לחברות תעופה זרות, הן יקרות ביותר וחברות התעופה הישראליות והזרות לא מיהרו עד היום לרוכשן. אם כך מדוע להאמין כי מערכת סודית כזאת הותקנה במטוס ה"בואינג 757" של ארקיע?
על-פי פרסומים זרים, מטוס "ארקיע" שהותקף במומבאסה, נרכש מחברת "אל-על" ושימש כמה חודשים מוקדם יותר את ראש הממשלה, אריאל שרון, בנסיעתו לוושינגטון. יתכן שעובדה זו מסבירה מדוע הותקנה במטוס מערכת הגנה יקרה כל-כך.
שאלות האם יתכן כי אנשי הביטחון הישראלים לא רצו לכיוון מטוס "ארקיע" כפי שסברו אנשי השדה הקנייתים, אלא לכיוון ממנו נורו הטילים לעבר מטוס "ארקיע" (סמוך למסלול 21)?
האם שינה קברניט מטוס "ארקיע" את מסלול ההמראה משום שנודע לו על כוונה לפגוע במטוס?
נקודה נוספת המוסיפה לתעלומה: מעדויות אנשי השדה עולה, כי קווי הטלפון בשדה התעופה חדלו לפעול חצי שעה לפני ניסיון הפיגוע. טכנאי טלפון אשר בדקו את הקווים לא הצליחו לאתר את הסיבה לתקלה. קווי הטלפון שבו לעבוד כשעה מאוחר יותר.
האם הקווים נותקו בידי הטרוריסטים? האם בידי אנשי ביטחון ישראלים?
השופט הראשי במשפט סיכם את יום הדיונים הראשון, כשאמר כי משמיעת העדויות עולה כי אנשי הביטחון הישראלים התנהגו בעצבנות טרם המראת מטוס "ארקיע" והדבר מעורר שאלות. השופט ביקש מהתובע לזמן לעדות את שני קציני הביטחון הישראלים, אשר שהו בשדה בזמן הירי על מטוס "ארקיע" וציין כי עדותם חשובה ביותר.
יהיה מעניין מאוד לעקוב אחר המשך הדיונים, אשר נקבעו לתאריכים: 22,19 ו-23 למרץ.