מה הייתם אומרים אילו ראש ממשלה שנסע לשבוע ביקור ברוסיה, היה מוצא שאהוד אולמרט מחליפו חתם, בזמן שהיה ממלא מקום זמני של רה"מ, על הסכם להחזרת הגולן ופירוקה של מדינת ישראל מנשק גרעיני?
כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן אינו יכול להיות עניין של מחטף. יש לתת ליועץ המשפטי המיועד את הכבוד הראוי לו, ולא לאפשר לממלאת מקום זמנית שביד אחת מנהלת את החקירה, לחתום ביד השניה על זה שהיא מאשרת לעצמה שהיא ניהלה אותה בסדר.
המעט שעוד נותר לנו משלטון החוק, בנוי על עיקרון מאוד ברור, לפיו פרקליטת המדינה מפקדת על חקירות שברומה של מדינה כגון זו בעניין ראש הממשלה, ואילו היועץ המשפטי לממשלה מהווה "עזר כנגדה". ביקורת, חשיבה נוספת ומקצועית יותר, שיקולים ממלכתיים רוחביים שאינם בתחום שיקוליה של פרקליטת מדינה, ובעיקר הפרדת הראשות החוקרת מהגורם העליון והבלעדי המוסמך להכריע האם יש בראיות ובכל יתר השיקולים את ההצדקה לצאת למהלך המרחיק לכת של הגשת כתב אישום.
פרשת דודי אפל ואריק שרון החלה, על-פי כתב האישום, ב-8.7.96, היום שבו מונה שרון לשר התשתיות והממונה על מנהל מקרקעי ישראל. חיכה כל כך הרבה - עם ישראל יכול לחיות עם הספק עוד כמה ימים.
עם כל הכבוד והרצון של כל עם ישראל לראות כבר קצת דם על המגרש, מוטב היה לה לפרקליטת המדינה שתתכבד במידת הצניעות ולא תנצל את תפקידה כממלאת מקום כדי לבצע מחטף ולקבוע עובדות אשר עשויות להשפיע על כל מהלך הפוליטיקה במדינה (אם שרון יהיה מספיק טיפש להתפטר עם הגשת כתב אישום ולא ינפנף ב-29 כתבי האישום נגד אנשי הציבור שהוגשו והוכחו כריקים מתוכן או מפוברקים מלכתכילא והסתיימו בזיכוי).
ובכלל, לדעתי זה קצת ציני שדווקא פרקליטת המדינה, שבעצמה חשודה בקשירת קשר למעשי פשע חמורים (בין היתר בפרשת מזרחי), תחטוף לעצמה את הסמכות להטיף מוסר בענייניהם של אחרים.
זה איננו יאה, איננו ראוי, וממילא חסר כל תוקף מבחינה משפטית. על פרקליטת המדינה למצות את החקירה עד תום, ביסודיות הכי טובה שאפשר, לרכז את כל הראיות והממצאים וההמלצות, ולהניח אותם כקבלת פנים חמה לכבודו של היועץ המשפטי לממשלה המיועד.
יחליט להגיש - זו הרי תהיה האחריות הבלעדית שלו. ואם יש ראיות ששרון אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו - אז בהחלט להגיש.
יחליט לא להגיש - גם זה מבחן כניסה מאוד לא פשוט, אך אם יתברר ליועמ"ש כי שרון לא חרג מהתנהגות טבעית כאבא ולא לקח שוחד ולא ביקש להיטיב עם אפל בשל כך - מחובתו להתמודד עם נסיונות הכפייה של התקשורת להגיש כתב אישום ויהי מה.
אך בכל הנוגע לארבל, ממלא מקום צריך לעסוק במינימום ההכרחי ולא להתבלבל ולהאמין לרגע שהוא המקום עצמו ולא רק הממלא המאוד זמני ובלית-ברירה שלו. בטח לא כל עוד אין מי שיחתום על כתב האישום נגדה ולפני שהחקירה נגדה בעניין החלה ומוצתה.