בשונה ממרבית חגי ישראל, ט"ו בשבט הינו חג דינאמי שמשמעויותיו השתנו בהתאם לרוח התקופה ולערכיה. בתחילה ציין התאריך את הבסיס לחישוב היבול השנתי של הפירות לצרכי הפרשת מעשר, לאט לאט לבש ט"ו בשבט בגדי חג בו מעלים על נס את תרומת הצומח לחיינו, ובסוף המאה ה-19 עם ראשית הציונות, קיבל החג את משמעותו הנוכחית כחג הנטיעות, סמל לאחיזתנו בקרקע.
היום מוטלת עלינו המשימה להיעזר בט"ו בשבט על-מנת לחזק בקרב הדור הצעיר את ערכי השמירה על הטבע ועל איכות הסביבה. מערכת החינוך במדינת ישראל בת ה-56, צריכה לשחרר את ט"ו בשבט מכבלי ערכיו הפטריוטיים המתמקדים בגאולת הקרקע ובכיבושה, ולאפשר לו להיות לחג נטול חשיבות לאומית, אך עמוס במשמעויות סביבתיות.
מערכת החינוך והמציאות הישראלית הצליחו להחדיר ברובנו מודעות לאתגרים הלאומיים העומדים בפני מדינת ישראל כמדינה קטנה בלב אוכלוסייה עוינת, אך נכשלו בהכנתנו לאתגר הלא פחות חשוב של שימור פיסת הקרקע הקטנה והעמוסת אדם שנתנה לנו.
דוח העוני הסביבתי שפרסמה עמותת אדם טבע ודין, לפני כחודש, מציג בפני קוראיו מציאות עגומה של פני הסביבה בישראל, מקורות מים מזוהמים כתוצאה מרשלנות של מפעלים ותחנות דלק, ארובות מפעלים הפולטות חומרים מסוכנים בכמויות העולות במאות ואלפי אחוזים על התקן המותר, חופים אשר הולכים ומשועבדים לטובתם של יזמים ובעלי ההון ומעל הכל נסיגה משמעותית בכמות השטחים הפתוחים העומדים לרשות הציבור.
הדוח של אדם טבע ודין מתאר מציאות עגומה אותה יצרנו במו ידינו. שנים של התעלמות מצרכי הטבע ומהחשיבות שבשמירה על איכות הסביבה, הביאו אותנו למצב הקשה בו אנו נמצאים היום, מצב שדורות רבים יעברו עד אשר ניתן יהיה לתקנו, אם בכלל. המציאות הקשה הזאת נוצרה בראש ובראשונה בשל העדר מודעות - מודעות לחשיבות שבפיתוח בר-קיימא המשמר את אוצרות הטבע ולא פוגע בהם, מודעות לחשיבות שבשימורן של ריאות ירוקות, מודעות לחשיבות שבשמירה על סביבתנו.
את המודעות הזאת יכלנו לחזק באם היינו נותנים לערכי הסביבה ושימורה את המקום הראוי להם בתוכנית הלימודים. האדם הוא תבנית מקום הולדתו וחינוכו ובמקום בו החינוך חסר את העיסוק בנושא החשוב כל כך של שימור סביבת חיינו, האדם חסר גם הוא את המודעות לשימורה. ט"ו בשבט יכול להיות הבסיס האופטימלי להחדרתם ביתר שאת של נושאים סביבתיים למערכת החינוך. לצד הנטיעות שכבודן במקומן מונח, חשוב שמערכת החינוך תנצל יום חג זה ותהפכו ליום בו עוסקים לא רק בנטיעת עצים, בהבאת ביכורים ובאכילת עוגות גבינה, אלא גם בלימוד הדרכים בהם נוכל לשמר את העצים והשטחים הפתוחים, להתפתח באופן שיפגע במידה הפחותה ביותר בסביבתנו ומעל לכל להפוך את ט"ו בשבט ליום שיסייע בהחדרת המודעות לערכי הסביבה ושימורה.
אם נשכיל למצוא ללימודי הסביבה את הזמן הראוי במערכת הלימודים, ניתן יהיה בנקל למלאו בתוכן. כבר כיום קיימים גופים רבים פרטיים וממשלתיים שפיתחו תוכניות לימוד בנושאי סביבה המיושמות במקומות שונים בארץ וגם אנו בפארק גני יהושע בת"א קרובים להשלמת מלאכת התכנון של מתחם ללימודי אקולוגיה וסביבה במסגרתו יוקמו בריכות לטיהור מים באמצעות צמחים, מתקן לטיהור מי הירקון לצורכי השקיית הפארק ומתקנים נוספים שבאמצעות ההכרות עימהם, ילמדו בני הנוער על הדרכים לקיומו של פיתוח בר-קיימא ולשימור סביבת חיינו.
ראשוני המתיישבים בארץ בסוף המאה ה-19, השכילו להסתייע בט"ו בשבט על-מנת לחזק את אתוס ההתיישבות הציונית. בזכות אותם מתיישבים נבנתה כאן מדינה לתפארת, מדינה קטנה שרבים בחרו לחיות בה את חייהם. כעת מוטלת עלינו כממשיכיהם החובה להסתייע בדינאמיות של חג האילנות על מנת להפכו למכשיר בשירות המשימה החשובה שבשימור ארץ ישראל, משימה בלעדיה לא תהיה תקומה למדינת ישראל.
_________________________
הכותבת הינה מנכ"ל חברת גני יהושע בע"מ ומחנכת לשעבר.
