אנו מקיצים כרגע מחלום בלהות מוזר שהידביר והימם את תודעתנו, ולרגע, רק לרגע, התחלנו גם אנו להאמין אולי שחושינו הטבעיים היטעו אותנו ויש אולי מידה של ממשות בלהג השמאל הקיצוני שניחת על אוזנינו מכל כוון אפשרי: זאת עם הצטרפות האיחוד האירופי לעמדת ארה"ב, גרמנייה ובריטניה לפיה אין כלל מקום לדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג בנושא גדר ההפרדה.
הדבר מופרך עד לאבסורד וגובל בהונאה פשוטה וחצופה, שכן מדובר בסכסוך מדיני-פוליטי ולא פלילי ובניסיון נואל מצד אויבי ישראל לנגח את המדינה, וזאת תוך התעלמות מפיגועי טרור אכזריים וזוועתיים נגד נשים, זקנים וילדים. והרי אין מדובר איפוא בעניין פלילי, אלא במניע פסול לפגוע בישראל.
הדבר בא בבחינת הרגע האחרון ממש, בבחינת הזרקת חיסון של שפיות, לאחר שדומה שטרוף הגינוי הפך למציאות הבלעדית שערפלה בהמון הנאצה והלמה כקורנס בתודעתנו: "דרום אפריקה; אפרטהייד; רצח עם ודיכוי; העולם כולו מגנה ומאיץ לסגת לגבולות 67 מייד".
מסע מצד אוייבי ישראל, אמרנו? והרי המסע הוא גם קרוב קרוב, מצד ישראלים דוברי עברית רהוטה, להג הנאצה הינו כל העת סמוך לאוזנינו, ולא בא "משם". סרבני הגיוס, אנרכיסטים כנגד הגדר, ישראלים מובהקים שנהנו מכל טוב הארץ ממאיר גרוסמן ושלו ועד עמוס עוז. משהו לא שפוי קורה כאן, ואולי רגע, אנו הם אלה שנימצאנו במין טעות מחרידה, ומה שנידמה כמלל רווי שנאה היא האמת והממשות?. האם סדרי העולם התהפכו או שדווקא חושינו, השכל הישר שבנו היטעה אותנו, ומה שנידמה כעקמומיות ממאירה אינו אלא טבע הדברים והממשות האמיתית?
והנה, עולם כמנהגו נוהג, וזריקת השפיות באה מבחוץ, מכיוון העולם הגדול, לאחר שכאן היציף אותנו המלל מדביר התודעה עד כלות.
_______________________
קישורים: - הכדרום אפריקה היינו, לקלגסים של מילושביץ' נידמינו?
[קישור]=
- החומה הטובה בתוואי הנוכחי מספקת מענה כלפי שני צירי הסכסוך הערבי-ישראלי:
[קישור] - התמיכה בעמדות האויב: בשם האמת הצרופה, או "ראל פוליטיק" כביכול?:
[קישור] - "כינויי הוא לני" - סיפורו של פעיל שלום:
www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=7758 ____________________
וגם, בעיצומה של הפיכת סדרי עולם הזאת, את ראש ממשלתנו הפכו ל"פושע ועבריין", וזאת בעיתוי מוזר ביותר - בעיצומו של מסע בהנהגתו כנגד הפשע המאורגן האמיתי, זה הפוגע באמת בביטחונם ורווחתם של אזרחי המדינה, ולא זה המדומיין הנותן מקום להאזנות סתר ופריעה טוטליטרית כנגד מנהיגי האומה וכלפי רבים וטובים שעדיין שומרים על רוח התנגדות ועמידה בפרץ.
במעברים חלקלקים ממשמעות אחת של המילים למשמעות אחרת יצרו מעין משוואה ביזרית וזרה עד לזרא "אריאל שרון = גנב", כלפי אדם שמעולם לא עשה לביתו, וכל מעייניו היו בשרות האומה, בשם השליחות לה הקדיש את חייו.
שוחד? האם דוד אפל, איש חם, דור שני לתנועת החירות הינו כאן בבחינת נותן שלמונים לפקיד מדינה מושחת? אם כך, מדוע לא "שיחד" את הגורמים הישירים שבתחומי ענינו? זה שוחד, אני מבין.
אבל מסירות נפש לתנועה הלאומית ולקידום אומה במצוקה?
האם זה שוחד? האם יש כאן גניבת כספים מתורמים עלומים ובעלי עניין, הקמה מסיבית של אגודות-עמותות סתר והטיית בחירות מסיבית באמצעות גורמי פשע מאורגן אמיתיים וטרור פסיכולוגי בכלי התקשורת שהובילו אולי בחשבון אחרון להקמת וילת פאר בכפר שמריהו?.
וכאן, האם לא מדובר באדם שאף משכן את חוותו לטובת העניין הלאומי, ודאג מכיסו להחזיר כספי מימון בחירות, בניגוד לכל פוליטיקאי קודם לו בישראל?
והאם האקלים הכללי היה זה של קומבינות עכרוריות בין חבורות זאבים, או אקלים בריא של יזמות ופיתוח אופקים כלכליים חדשים?
האי היווני? מה כאן אם לא מבצע במיטב הרוח היזמית להקמת אתרי נופש באיי יוון בעלי החול הבתולי וטוהר הים התכול, ולא גיוס כספים למטרות נלוזות בעיקרן באמצעות שנוררי של קבצנים מתבכיינים הפונים בקריצת עין לגבירים בחו"ל; או "יזמות" של מילוי עיירות הנגב בבתי קאזינו כפי שששקלה לעשות ממשלת ברק.
האם פנו כאן לנוכלי כספים בילאומיים בדומה למרק ריץ, הארכי-נוכל האמריקני ואיש חסדו של ברק אותו טרח לשחרר מכלא לשנים רבות בהתערבות אצל קלינטון?
וכי ממשלת יפן וממשלות אחרות לא חתרו לקדם פרויקטים בחו"ל של אנשי עסקים מקומיים? מה כה פסול, נניח, בשיבוח פרויקט פיתוח ישראלי בנוכחות שר החוץ היווני, כשליוון מדיניות עויינת כלפי ישראל מזה שנים?. אני מבין, היה כאן טעם לפגם, אילו ניתנה העדפה לפרויקט של אפל על פני יזמים ישראלים אחרים, אבל לא היו כל יזמים חילופיים כאלה וזה היה פרויקט הפיתוח היחיד בשטח.
וכשאיש עסקים יזמי שהינו גם חבר משפחה חם אומר לאב כי "הבן ירוויח אצלי הרבה כסף", במה זה שונה עקרונית מכל ידיד אחר המבשר באופטימיות לאב כי לבנו ניתנות אפשרויות שגשוג רבות בעבודה יזמית בניהולו?, האם כל מה שעושה את ההבדל הוא כי בני משפחת שרון היו אז לכאורה נתונים בלחץ חומרי?, ומניין ההנחה שבן משפחת שרון, איש שכנראה עסק בניהול חווה חקלאית גדולה, הינו חסר כשרון וראוי להשתכר פחות מאיזה מנכ"ל של חברה ממשלתית?.
וזהו נידבך מרכזי במסע עוועים של הצבעה על שוחד וגניבה כביכול, בבחינת נבל מושחת המרמז לפקיד מדינה מושחת בחיוך עקמומי "יהיה בסדר, הקומבינה תעבוד"? איזה עוות למען השם, הרי הפכו כאן תועמלני עוולה את היום ללילה והלילה ליום. ואנו כולנו היינו שבויים בהיפנוזה הקולקטיבית הזאת בבחינת האמת הנוקבת שאין בלתה, בדומה למסע להימום התודעה של אויבי המדינה מבית.
האם כל עיקרו של מסע העוועים כנגד ראש הממשלה הינו לשם חיפוש הצדק הטהור, וזאת בעיתוי המוזר של עיצומה של מדינאות מופת כמותה לא ראינו מאז תקופת דוד בן- גוריון:
1. מסע נרחב, לראשונה אי פעם, לחיסול הפשע המאורגן האמיתי והפורע באמת.
2. מהפך כלכלי מרחיק לכת ונועז המתבצע בנחישות מופלאה, כנגד הכבלים שניחשלו במשך דורות את המשק;
3. יוזמות נמרצות למהפכה אמיתית בחינוך שהלך וכשל, הלך וניחשל וסגר על עתידה של המדינה מאז "הרפורמות" בחינוך של יגאל אלון בשנות ה-70.
4. חנק הטרור הפלשתיני הננקט כלפינו מזה 90 שנה, ולאחרונה הפך מתועב ורצחני במיוחד, וזאת תוך מבצע לאומי של בניית מערך קיר מגן משוכלל, בדומה לחומה הסינית שנועדה לתת מגן בפני הברבריות לפני אלפי שנים.
5. הישגים מרחיקי לכת של מדיניות החוץ הישראלית - הודו, פקיסטן, תמיכה גורפת של ארה"ב, ולראשונה מזה זמן רב - בעלי ברית חמים וחזקים באירופה כגון איטליה, גרמנייה, בריטניה ורוסייה.
הכל מתחיל איפוא לזוז אחרי קבעון מדביר מאז 1973.
האם מסע העוועים המאיים באיבה על תנופת הבנייה וניצני החיוניות המחודשת של האומה, נעשה אכן בשם חיפוש הצדק והאמת ללא מיצרין, או שכל עיקרו הינו תרועת הגימדות של מסע הרמייה וההימום להדברת התודעה החופשית המתחילה להתעורר - אולי ההזדמנות האחרונה, דחף החיים הנמרץ האחרון של המפעל הציוני?
והרי לכם טיבה האמיתי של "האמת הטהורה וחסרת הפשרות":
"הזלת הריר לנוכח אפשרות סיומה של קריירת שרון... אותה להיטות, שמשהו ממנה ניכר אפילו אצל ארבל... ("הארץ", מתוך המאמר "תיק שרון: לזוז מהר", גדעון סאמט, 28 ינואר 2004).
המסע הטוטליטרי (אף שהנוקטים בו מתכסים תכופות באיצטלה של נאורות) להימום התודעה והדברתה והשבת פני הדברים לאחור, כלפי נחשלות ההולכת ומעמיקה בכל תחום והטלת המדינה חסרת אונים בפני אויביה, מסע זה עדיין בעיצומו, כשם שההתקדמות ורוח הקידמה והפיתוח לעולם אינם בבחינת מובנים מאליהם, אלא מחייבים גם ראייה עין בעין במלוא הצלילות של תנועת-הנגד הקמה להדביר, ובראש וראשונה להדביר ולהמם את התודעה.
______________________________
השגות ההיסטוריון הבכיר של מלחמות ישראל, ד"ר אורי מילשטיין: "הקרב על התודעה" שאותו ניתח מיכאל שרון משתייך לקרב ההיסטורי בין אנשי מעשה לאנשי הלכה בלתי בשלים, שאינם מבינים את עקרונות הפרקסיס, ומנצלים את כלי ההלכה כדי למוטט את המציאות. על הסכנה הזאת עמד כבר אפלטון ודרש לכן שאנשים ילמדו הלכה רק בגיל מבוגר כדי שלא ינצלו אותה לרעה (אותם דברים אמורים לגלבי ספר "הזוהר" היהודי והקבלה בכלל וכן לגבי "מורה נבוכים" של הרמב"ם). קרל פופר מאשים את אפלטון באותה אשמה שהאחרון הזהיר מפניה.
הטעם למסורת הפרדוכסאלית הזאת הוא אי-הבנת אבני היסוד של המציאות (ואולי גם אי אפשרות עקרונית להבינם) וחיים על פי מודלים פרשניים בלתי רלבנטיים המשרתים לזמן מה את האינטרסים של הפרשנים לכל היותר.
__________________________
- היד המונפת:
www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=6189