איש צעיר הוא נשיא המדינה, משה קצב (נולד ב-1945). איש ותיק בחיים הפוליטיים ואדם צנוע. איש נעים הליכות שהלוואי ופוליטיקאים רבים ילמדו זאת ממנו.
בשנת 2007 יסיים הנשיא את כהונתו והוא בן 62 בלבד. עתידו הפוליטי לפניו.
מי שעוקב אחר התנהגותו של נשיא המדינה, מבחין כי בדרך התנהלותו במוסד הנשיאות ישנה הכנה לאותו עתיד פוליטי שמעבר לפינה, עתיד על כיסא ראש הממשלה.
זוהי הסיבה להתערבותו הגסה בעניינים פוליטיים, עד כדי פגיעה ממשית בשלטון. לפני מספר שבועות, למשל, דחתה ממשלת ישראל את חיזורי הנשיא הסורי, ומה עשה נשיא המדינה? הזמין את הנשיא הסורי לישראל והפך את ממשלת ישראל לסרבנית מדינית.
כך הוא נוהג בזירה הפלשתינית.
בתחום הכלכלי מנסה הנשיא קצב לבנות לעצמו תדמית "חברתית", תוך שהוא פוגע במדיניות הממשלה. לאחרונה הזמין סקר מגופים "חברתיים" בנושא הקשישים, סקר שתוצאותיו ידועות מראש וברור את מי הוא אמור לשרת.
מוסד נשיא המדינה הוא מוסד ממלכתי מן המעלה הראשונה, המקנה לנשיא מעמד מרכזי כאשר המערכת הפוליטית משתדלת לא לפגוע בו. ניצול המעמד הזה לצורך בניית מהלך פוליטי ברור הוא עניין חמור.
לאחרונה מקדם חבר הכנסת מיכאל איתן חוק, שנועד לקבוע תקופת צינון ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה - בטרם הגיעם ל"עליון", וזאת כדי שלא יתנהלו על-פי שיקולי התקדמות ויבצעו את תפקידם נאמנה.
טוב יעשה ח"כ איתן, אם יצרף את נשיא המדינה לאותו חוק ויקבע לו תקופת צינון מתאימה, רק כך ישוב הנשיא להיות נשיא ולא מועמד לראשות הממשלה.
