ארגון משפחה חדשה - אחד הארגונים היותר חשובים לכאורה לשפיותה של החברה הישראלית ולטיפוח הערכים הפלורליסטים, ערכי כבוד הפרט והחופש לנהל את חיינו על פי אמונותינו השונות, הפיק לרגל יום המשפחה 2004, מילון הקרוי "מילון המשפחה החדשה". מעיון במילון, נראה שבאו לברך ויצאו מקללות.
כותבת עו"ד אירית רוזנבלום, מי שמובילה, מנהיגה ומנווטת את דרכו של הארגון החשוב הזה מראשיתו, בפתיח למילון:
"הרעיון לכתוב את המוסף המילוני הזה, דווקא ביום המשפחה, נבע מן האמונה כי זוהי הדרך הנכונה להנחיל את המציאות גם בכתב".
ואכן, צודקת עו"ד רוזנבלום: אני מאמינה באמונה שלמה שמה שלא כתוב לא קיים (בבחינת - נטול חיי נצח), ששפה (וביטוייה) מעצבת תודעה ואף מעמיקה ומנציחה אותה. חשוב שיווצרו טקסטים חלופיים לטקסטים הפטריאכליים, האפלייתיים, הדכאניים שקיימים בנושא המשפחה. הנוהג התרבותי לקשר כל אלמנט אפלייתי לאיזהשהו חוק טבע עלום של חלוקות מגדריות, חברתיות וזוגיות שמצויות בכתובים שונים - אחת התשובות הנכונות יותר שניתן לתת לו כמענה מנצח, היא יצירת כתובים חלופיים.
כוחה של המילה הכתובה הוא עצום ומחלחל לתרבות יותר מכל מה שלא נכתב, ולכן חשובה היוזמה "להנחיל את המציאות גם בכתב".
איזה מציאות מנחיל "מילון המשפחה החדשה" גם בכתב?
המילון מסודר בסדר אלפבית ולכן המינוח הראשון הוא "אב, אבא":
"בראשית ברא אלוהים את האדם,
והראשון מבני האדם היה הזכר.
זכר שנולד לו ילדו הראשון הופך להיות אב ביחס לילדו. אבא הוא כינוי מקובל בפי הילדים לכנות את הזכר המשמש להם כהורה. הדמות הגברית המגדלת את הילד היא זו הזוכה לשאת בתואר אבא. כאשר ישנה מחלוקת בין
הזכר המגדל את הילד בפועל לבין
הזכר שהוא אביו הביולוגי של הילד
יקרא האב המגדל אבא, והאב הביולוגי יסתפק בתואר אבא ביולוגי".
המינוח השני הוא "אם, אמא" - ואחרי שתובא כאן, אדון בשני המושגים כאחת:
"לאחר בריאת האדם ממין
זכר ברא אלוהים את
האישה הנקבה, הנקבה הופכת להיות לאם מרגע שהיא
יולדת את ילדה הראשון.
אימא הוא כינוי מקובל בפי הילדים לכנות את הנקבה המשמשת להם כהורה. הדמות הנשית המגדלת את הילד מניקה אותו ומזינה אותו ודואגת לכל צרכיו היא זו הזוכה לשאת בתואר אימא".
כל טירונית במרחב הידע הפמיניסטי מכירה את הבעייתיות שבהגדרות ה"זכר" וה"נקבה". זכר - מלשון "זוכר", נקבה - מלשון "נקב". הוא, תפקידו להעביר את שרביט ניהולה של החברה בקודקס פטריאכלי שמרני, נגדו יוצאת לכאורה "משפחה חדשה" - בעלותו של הגבר על האשה, שימוש באשה כנקב אליו מנווטים צרכיו וממנו הוא משכפל את קיומו. המילה נקבה היא חלק ממילון רחב ובעייתי של מילים שמייצגות שפה, שנכתבה על-ידי גברים למען גברים ועל מנת לשמר את מיקומם ההגמוני במרקם החברתי.
צודקת עו"ד רוזנבלום בכך, שרק המילון הכתוב הוא המחלחל לאורך זמן וזוכה לחיי נצח בתודעה התרבותית. מקורות המונוגמיה וחוקי הנישואין, שעברו שינויים קוסמטיים בלבד באלפי השנים האחרונות, מתייחסים יחס ישיר להיותו של הזכר "זוכר" ו"משמר את זכרו" ולהיותה "נקב" דרכו מקיים הזכר את הזכרון שכן חלק מהרציונל הקדום להתפתחותן היה שליטה של הגבר על נקביה של האשה, על מנת לוודא שמי שימשיך את זכרו יהיה אכן הצאצא הביולוגי שלו ולא של זכר אחר.
קצת סטטיסטיקה:
מתוך 326 מילים במינוחי האב והאם, מוקדשות 138 מילים בלבד למינוח "אם/אימא" ו- 188 למינוח "אב/אבא" לסוגיו.
המילה "אם" מופיעה 5 פעמים, "אימא" - פעמיים.
לעומתן, "אב" מופיע 27 פעמים, כולל הגדרות התפקיד הברורות של "אב ביולוגי" (7 פעמים), אב מאמץ/חורג/לא ידוע פעם אחת לכל מושג. האב החורג הוא "זכר מבין ההורים שאינו אב ביולוגי והוא חי כבן זוג של אותו הורה ביולוגי". לעומתו, מוקדשות למיתוס האם החורגת הרעה והמכוערת 30 מילים נוספות: "בסיפורי האגדות נחשבה האם החורגת לדמות הרעה והאכזרית מבין ההורים, אשר ילדיה סבלו ופחדו ממנה. אמה של שלגיה הייתה אם חורגת וידועה כמלכה רעה ואכזרית אשר רצתה להמית את בתה".
רק מי שיולדת, מזינה, מניקה את התינוק ו"דואגת לכל צרכיו" היא "הנקבה המשמשת כהורה". לכאורה המילון אינו מקנה לה את הזכות לאמהות שאינה נקנית בלידת הילד הראשון.
המילה "זכר" מוזכרת 10 פעמים בשני המושגים הללו, מילה "נקבה" 7 פעמים. את מי יזכרו יותר?
ההבדל בין כמות, סוג, איכות ופרשנותם השפתית של האזכורים לגבר ולאשה במילון אינו מקרי - הוא פרי שיטה סמויה שאני מצפה מארגון כמו משפחה חדשה, שמכיל דמויות בעלות הבנה וידע לטקסט ולקונטקסט כאחת - להיות ערות לו ולדעת לא לבטא אותו בכתביהן.
הטקסט המעגים הזה מביא אותי למחשבה, שמצב שטיפת המח הפטריאכלית, שובניסטית, דכאנית - לא השתפר הרבה במאתיים שנות פמיניזם ועדיין רוב הפעילות - גם זו שלכאורה נראית פלורליסטית, שוויונית ונאורה - מטרתה הסמויה אחת: להדיר ולדכא נשים.
מילון המשפחה החדשה חושף את ערוותינו כולנו - שכן הוא מאדיר, מקדש ומנציח את המשפחה הישנה וגורם לנו לא לבטוח בסוכני המשפחה החדשה בעולם הזה, שכן סביר וקורה שהם בבחינת "גייס חמישי" שבא להשאיר אותנו בדיוק במקום שאנו נמצאות בו מקדמת דנא.
____________________________
הכותבת היא עורכת משנה של
www.haderech.co.il