דרך התנהלותו של ראש הממשלה, אריאל שרון, מעלה שאלות קשות בנוגע לתפישתו את מבנה השלטון במדינת ישראל הדמוקרטית. ברוב מדינות ערב הסובבות אותנו, קיים משטר טוטליטרי, או בלשון עדינה יותר - משטר שבו שליט אחד מקבל את ההחלטות לפי ראות עיניו, כמו מצרים, ירדן, סוריה וכו'.
במדינת ישראל, לעומת זאת, קיים שלטון דמוקרטי או לפחות הוא אמור להיות כזה. במצב החוקתי הקיים, מתקיימות בחירות כלליות בלבד, הכנסת נבחרת על-ידי העם, יו"ר הסיעה הגדולה בבית מרכיב ממשלה, שלאחר מכן מקבלת את אישור הכנסת.
מעמדו של ראש ממשלה בישראל, הוא כשל כל שר אחר בממשלה, עם שתי יתרונות ברורים; האחד, הוא קובע את סדר יומה של הממשלה והשני, הוא מחזיק בקול אחד נוסף בהצבעות בממשלה ובכך יכול הוא להטות את כף המאזניים במקרה של שוויון.
דומני, כי ראש הממשלה אריאל שרון, לכל אורך כהונתו, מתעלם ממעמדו החוקי בדמוקרטיה הישראלית ומכהן כשליט יחיד, תוך התעלמות מהחוק, מסיעתו בכנסת ומהממשלה שהוא עומד בראשה. הוא מינה שר חוץ, שמעצם הגדרת תפקיד כזה, משמעותו אחריות על יחסי החוץ של ישראל, אולם בפועל אין לשר החוץ כל סמכויות חוץ, ואת יחסי החוץ של המדינה, מנהלים דה-פקטו ראש הממשלה עצמו, ראש לשכתו עו"ד דובי וייסגלס, ושר התמ"ת(???) אהוד אולמרט.
הוא יזם מהלך של שחרור 400 מחבלים בתמורה לגופות שלושה חיילי צה"ל ולעבריין ישראלי השבוי מיוזמתו בידי החיזבאללה, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, הוא כפה את העסקה על שרי הממשלה בלחץ פיזי בלתי מתון, ולאחר מכן מתברר כי אותו עבריין ומשפחתו, מצויים בקשרי עסקים עם משפחת שרון מזה עשרות שנים! (אבל שרון לא ידע).
הוא מסובך בפרשיות שונות כמו פרשת סיריל קרן והאי היווני, אבל שרון אינו יודע דבר ולכן צריך לשאול את הבנים שלו, שהם יודעים דבר, אך אינם אומרים דבר. הוא הלך לבחירות כיו"ר תנועת הליכוד, באומרו לציבור כי יש להכריע את הטרור הפלשתיני, ולא חלילה לסגת ממנו באופן חד-צדדי כפי שהציעה מפלגת העבודה, שכן יהיה בכך משום כניעה מוחלטת לטרור. אז אמר.
היום שרון הינו ראש הממשלה וזכותו ליישם את מצעה של מפלגת העבודה בבחירות האחרונות. דא עקא, הוא הונה והוליך שולל את כל בוחריו שהביאו לו 40 מנדטים והוא עושה עתה שימוש באותם מנדטים לקדם מדיניות הפוכה לחלוטין מזו שהצהיר עליה, וששמה אותו על כס שלטונו.
לפני זמן מה התכנסה סיעת הליכוד בכנסת כדי לברר עם שרון מה פשר תוכניתו לסגת באופן חד-צדדי מרצועת עזה ומחלקים מיו"ש, ואז קמו כמה ח"כים ובקשו לערוך הצבעה בסיעה כדי לברר האם יש רוב לתוכניתו (לגיטימי, לא?). אך שרון ענה ללא כל היסוס, כי אין טעם לערוך הצבעה שכזאת, שכן גם אם רוב הסיעה תתנגד לתוכניתו, הוא יישם אותה!!!
שרון לא רואה את חברי סיעתו ממטר וגם את שרי ממשלתו הוא אינו רואה, הרי הוא ראש הממשלה, כל היתר הם רק עושי דברו, מרצון או שלא מרצון...
שרון שבר את כל השיאים של קודמיו בתפקיד, הוא שם ללעג ולקלס את הדמוקרטיה הישראלית בדרך התנהלותו, בדרך קבלת החלטות, והוא מתנהל בדיוק כמו הנשיא מובראק במצרים או המלך עבדאללה בירדן.
הוא יזם תוכנית של עקירת עשרות ישובים וגירוש אלפי ישראלים מביתם, רעידת אדמה פוליטית בכל קנה מידה, אולם אינו טורח אפילו להביא את תוכניתו לממשלה ובמקום זאת הוא כבר החל להוציא אותה אל הפועל.
הוא הציג את תוכניתו (האישית) בפני ראשי הצבא, כדי שאלו יכינו תוכניות ביצוע, הוא שולח את שליחיו הנאמנים (לא שר החוץ חלילה, כי אולי הוא מתנגד לתוכנית?) להצגת תוכניתו בפני הקהילה הבינלאומית, משל היה מדובר בתוכנית שכבר אושרה בממשלת ישראל והכל בכדי לאנוס את ממשלת ישראל לקבל את תוכניתו, שנכון להיום, אין לה רוב בממשלה. אם כי זה לא מדוייק, שכן איך ניתן לדעת האם יש רוב בממשלה לתוכניתו, אם לאו, כאשר רוב המידע שבידי שרי הממשלה הוא מאמצעי התקשורת ולא מראש הממשלה עצמו...
ודבר לי אל מפלגות הימין ואל שרי הליכוד הנאמנים לארץ ישראל: דעו לכם, כי שרון משתמש בכם ובהמשך ישיבתכם בממשלה, כדי שתסיעו אותו אל הדקה ה-90 שבה הוא לא יזדקק לכם ויחליפכם במפלגה העבודה הפאתטית שהיו"ר שלה, ח"כ שמעון פרס, כבר סיכם עם שרון על תפירת חליפות לחבריו.
זכרו, נסיעתו של ראש הממשלה לארה"ב כדי להציג את תוכנית "ההינתקות" שלו לנשיא בוש, אף שהתוכנית לא הובאה לאישור הממשלה, היא העיתוי הנכון והאחרון להינתקות מהממשלה, בעוד תוכניתו של שרון ניתנת לעצירה.
המשך ישיבתכם בממשלה לאחר מכן, תסלול את הדרך לשרון להשגת רוב בממשלה לתוכניתו (רוב השרים לא יתנגדו לתוכנית לאחר שהנשיא בוש יאשר אותה) ולאחר שהממשלה תאשר אותה, יהיה מאוחר מדיי לעצור את התוכנית, ועזיבתכם אז את הקואליציה תהיה כמו "אתרוגים לאחר סוכות" ועל-אף כל כוונתכם הטובות, תרשמו לדראון עולם כשרים שישבו בממשלה שאישרה את התוכנית לגירוש יהודי גוש קטיף.
