המערכת הפוליטית כמרקחה. פגישות, הצבעות, כינוסים, דיונים, הדלפות. שרון, במאמץ להסית את דעת הקהל הציבורית משלל התיקים הפליליים שלו (ובקרוב - חקירת עסקת טננבוים), זרק רימון רסס בשם "תוכנית ההינתקות" והכניס את המדינה לסחרור שסופו מי ישורנו (בחירות חדשות?).
ואולם, האם תוכנית ההינתקות של שרון חוקית כלל? האם מירוץ האמוק שהוא הכניס את הממשלה, המתנחלים, המפלגות, הח"כים והשרים נשען על בסיס חוקי או שמדובר בשיגעון גדלות מגלומני, בלון של כותרות עיתונים וסיסמאות נבובות?
הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה (ס' 1 לחוק יסוד הממשלה) והיא, ורק היא (הממשלה, ולא ראש הממשלה) "מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת". זוהי הסמכות השיורית של הממשלה.
בית המשפט העליון הגדיר את סמכות הממשלה "בכפוף לכל דין" וקבע כי אין לה סמכות לפעול בחריגה מכך, במיוחד בנוגע לזכויות האזרח הבסיסיות. כך הוא קבע בבג"ץ פדרמן נגד שר המשטרה כי: "יש פעולות שאינן בתחומה ובכוחה של הממשלה, מאחר והפעלתן ללא הסמכה חוקית נוגדת תפיסות יסוד נורמטיביות הנובעות מאופי המשטר שלנו. כך הדבר לגבי זכויות יסוד שהן חלק מן המשפט הפוזיטיבי שלנו, בין אם הוכללו בחוק יסוד ובין אם טרם נעשה כן. כך, לא תהיה, לדוגמא, בידי הממשלה סמכות לסגור עיתון על יסוד החלטת ביצוע מינהלית, אם לא תהיה הוראת חוק מפורשת המסדירה נושא כגון דא, ואף אם טרם הוחק חוק יסוד המגדיר את חופש הדיבור";
תוכנית ההינתקות של שרון מדברת על פינוי ישובים, כלומר פגיעה ברכוש הפרטי של המתיישבים, ובזכות הקניין שלהם על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שקובע כי "אין פוגעים בקנינו של אדם. "סעיף 8 בחוק היסוד קובע כי: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
כלומר, אין בסמכות הממשלה לקבל החלטה על ביצוע תוכנית ההינתקות של שרון לפני שהכנסת חוקקה חוק מיוחד המאפשר זאת, בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. קל וחומר שאין הדבר נמצא בסמכות ראש הממשלה, אף ללא החלטת ממשלה. קל וחומר בן בנו של קל וחומר שפקידי הממשלה אינם רשאים לעבד תוכניות ביצוע בטרם חוקק חוק המתיר זאת.
סכנה מוחשית ונוספת מהעיסוק של פקידי ממשלה בתוכנית שאינה נמצאת בסמכות הממשלה, היא שהם יחליטו על צעדים אופרטיביים מכינים ו"יקבעו עובדות בשטח" בשעה שההחלטה על התוכנית תלויה בחקיקה ואינה נמצאת כלל בסמכות הממשלה.
תוכנית ההינתקות של שרון היא מהלך פוליטי של ראש הממשלה שעדיין לא אושר, לא בכנסת (בחקיקה) ואף לא בממשלה. עיסוק של פקידי ממשלה במהלכים פוליטיים של נבחרי ציבור מחבל באמון הציבור במשרתי הציבור ובמינהל הציבורי. התוכנית חייבת, קודם לכל, להיות חוקית ומאושרת כדין, ועד שהיא תהיה כזו היא בגדר מהלך פוליטי שאסור לקציני צה"ל או פקידי ממשלה לקחת בו חלק, או אף לחוות את דעתם בנושא שהוא פוליטי טהור.
נקיטת צעדים, הקמת ועדות והתווית תוכניות הנוגעות לתוכנית ההינתקות של שרון, עומדות גם בסתירה לחוק יסודות התקציב, הקובע:
(1) עובד המדינה יוודא אם ההוצאה או ההתחייבות הכרוכים באותה פעולה מתוקצבים בחוק התקציב השנתי; מצא כי אינם מתוקצבים - יודיע על-כך בכתב לשר ולחשב האחראי על סעיף התקציב;
(2) שר המעונין בביצוע פעולה שהודע לו לגביה כאמור בפסקה (1) יעכב את ביצועה ויביא את הענין להחלטת הממשלה תוך 30 ימים".
אין בחוק התקציב כל הוצאה המותרת לצורך פעולה הקשורה תוכנית ההינתקות של שרון, ולכן יש לעכב את ביצועה ולהביאה להחלטת ממשלה בתוך 30 יום, לאחר שהיא נחקקה כדין.
תוכנית שרון להתנתק מכתבי האישום המתגבשים נגדו ונגד בניו, היא לא רק תוכנית בוסר המעודדת טרור ופוגעת באופן חמור ביותר במדינה ובאזרחיה, אלא יישומה נגוע בחוסר חוקיות בסיסית - הממשלה כלל אינה רשאית לקבל כל החלטה ביצועית לגביה עד שהכנסת תחוקק אותה בחוק מיוחד. בכל מקרה, אין לפקידי הממשלה כל סמכות לדון, להחליט או להמליץ עליה בטרם נחקק החוק המתיר אותה, אם בכלל, כשרק לאחר מכן תוכל הממשלה להחליט על המדיניות והתקציב לביצוע החוק.
הפיכת סדר הפעולות ומתן הוראות לקצינים ולפקידים לתכנן את ביצוע המהלך הבלתי חוקי הזה, היא לא רק החדרת פוליטיזציה לצה"ל ולשירות הציבורי, אלא גם פגיעה בעקרונות הבסיסיים של המשטר הדמוקרטי ו"שלטון החוק" ועבירות על טוהר המידות. וכך חוזרים שרון וכנופייתו, בפעם המי-יודע-כמה, לפן המושחת והפלילי. מושחתים, נמאסתם!