בחודש מאי הקרוב יתמנו ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, מבין חמישה עשר המועמדים עדנה ארבל, פרקליטת המדינה, היא הפחות אטרקטיבית.
מן הבחינה המקצועית איננה נחשבת אישיות משפטית יוצאת דופן הראויה לכהונת שופט בבית המשפט העליון, התנהלותה כנגד אישי הציבור הרבים לקתה במגמתיות חסרת תקדים.
התנהלותה המשפטית הייתה בעייתית ונראה שלוותה באג'נדה פוליטית, אישי ציבור רבים מדי סבלו מכך.
אלא שאף חמור מכך, אירועי שחיתות שנקשרו לשמה בידי העיתונאי יואב יצחק, גם בנושא ניצב מזרחי והאזנות הסתר הבלתי חוקיות וגם ביחס לניסיונותיה למצוא ג'וב לבעלה תוך ניצול עמדתה, אלו מעיבים על אמינותה האישית.
יואב יצחק חשף כי עדנה ארבל פנתה גם לאהוד ברק כראש ממשלה וגם ללימור לבנת כשרת תקשורת שידאגו לספק לבעלה ג'וב של דירקטור בחברה ממשלתית תוך שהיא כפרקליטת מדינה מטפלת בתלונות הנוגעות בהם. אהוד ברק ניסה להיענות לבקשת ארבל באמצעות שר התחבורה בממשלתו, אמנון ליפקין שחק, אשר אישר שנתבקש על-ידי משרד רה"מ למנות את בעלה של ארבל לדירקטור בחברת צים.
עדנה ארבל מודעת לעובדה שההתנגדות למינויה תהיה אדירה וכי להתנגדות סיכויים טובים לעלות יפה.
היום ביצעה ארבל מהלך מבריק מבחינתה, המלצתה לכתב אישום נגד ראש הממשלה דווקא בתיק אפל שבו עו"ד אבי דרכסלר, מי שהיה מנהל מינהל מקרקעי ישראל בתקופה הרלבנטית, משמש לשרון אליבי מוצק, עד כדי כך שהוא טוען ששרון נתן לו גיבוי לפעול כנגד האינטרסים של דוויד אפל בגינתון.
מדוע זה מהלך מבריק?
כל התנגדות למינויה של ארבל תפורש כמהלך נקמני של המחנה הלאומי ובמקביל מחנה השמאל יפעל להגנתה, היא שינתה את ה "אישו", לא עוד רמתה המקצועית ולא שחיתויותיה שאותן לא הכחישה.
בראבו, עדנה.
