לפני כשלושה שבועות הגיש האסיר אריה דרעי לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר. בבקשה עצמה, שנתמכה כידוע על-ידי ראיות חדשות רבות, ביקש דרעי מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה לאלתר כנגד העד המרכזי במשפטו, יעקב שמולביץ, באשמה של שיבוש מהלכי משפט, ומסירת עדות שקר ועוד.
הבקשה הוגשה כאמור לפני שלושה שבועות. רובינשטיין אמור ליתן תגובתו לבית המשפט העליון בתום שלושה חודשים ממועד ההגשה.
במערכת משפטית מתוקנת ונטולת פניות ו/או דעה קדומה, ניתן היה לצפות מהיועץ המשפטי לממשלה שיורה מיידית על חקירת הפרשה. אחרי הכל, תפקידו הוא לברר את האמת, שלא לומר לרדוף אחריה. בקשת דרעי הרי נסמכת על ראיות, מהן לא ניתן להתעלם. היועץ עצמו אמור ליתן את תגובתו לבית המשפט, לאחר שיבצע בדיקה רצינית של הנושא. ובנסיבות שנוצרו, אין מנוס מפתיחת חקירה, תוך זימון האישים המעורבים למסור את גירסתם בהליך רשמי של חקירה.
למרות כל זאת, מבדיקה ומשאלות שהצגתי לפרקליטות ולרובינשטיין עצמו, מתברר לי, כי רובינשטיין טרם טרח להשתמש בסמכותו, וטרם הפעיל את הרשויות המוסמכות כדי לברר היטב את העובדות ולזמן את האישים הרלוונטיים למסירת עדות במסגרת הליך של חקירה. שאלתי עוד בשבוע שעבר האם נתפחה חקירה בנושא זה, והתשובה שקיבלתי: הבקשה מטופלת במסגרת הרגילה. שאלתי שוב השבוע (13.12.00), ותגובה טרם ניתנה.
ומה היא המסגרת הרגילה: מתברר, כי רובנשטיין הטיל את יהבו בתיק זה על עו"ד יהושוע רזניק, עד לא מכבר התובע בתיק, ועתה, לאחר שפרש לשוק הפרטי, הפרקליט-היועץ החיצוני בנושא זה. רזניק התבקש לכתוב חוות דעת, עליה יסתמך היועץ בתשובתו לבית המשפט העליון. וכדי להכין חוות דעת מהימנה ורצינית, זימן רזניק בשבוע שחלף את שמולביץ למשרדיו החדשים בבית לוינשטיין בתל אביב.
בפגישה שאלו רזניק על גירסאותיו השונות וביקש את התייחסותו לראיות החדשות שהוצגו. שמולביץ יצא משם מרוצה. ובעצם למה לא? הוא זוכה עדיין למטריה של הפרקליטות ושל היועץ המשפטי לממשלה, שאינם עושים, כאמור, את הדרוש - וכאן דרושה גביית עדויות במסגרת הליךי חקירה - כדי לברר את האמת.