המלחמה האחרונה של מרדכי

ביום ב' בשבוע הבא יעלה ח"כ יצחק מרדכי - שר הביטחון ושר התחבורה לשעבר, ומי שהיה המועמד לראשות הממשלה, על דוכן העדים. הפעם כעד הגנה, במשפט הפלילי המתנהל נגדו. הוא יפתח בפרשת ההגנה, ולאחר מכן ייחקר בחקירה נגדית. מרדכי, שראה כמה מלחמות בימיו, ולא מסלון ביתו, נאבק בימים אלה את המלחמה הגדולה בחייו. תרתי משמע. אין מדובר רק במאבק לטיהור שמו בעיני הבריות, משפחתו וידידיו ו/או בעיני מצביעים פוטנציאליים, אלא במאמץ עצום, יקר וקשה ו/גורלי - לשכנע את השופטים היושבים בדין, כי יש לדחות את כל סעיפי האישום שהוגשו נגדו. אם ייכשל במאבק זה, ואם לא יצליח לייצור לפחות ספקות בליבם של השופטים, עלול הוא - מי שהיה המועמד לראשות הממשלה, להישלח לכלא, לכמה שנים. ועוד בעבירות מין, הנחשבות בכלא לנואלות במיוחד. בינתיים ניתן לעשות בקרת נזקים זמנית: מאז שפורסמה הפרשה, חרב עליו עולמו. מרדכי התגרש מרעייתו, ונגזר עליו לחיות בנפרד מבנו הקטן שעבר להתגורר עימה. הוא נאלץ להתפטר מהממשלה, בבושת פנים. הוא הפסיד למעשה את ביתו, אותו נאלץ למשכן כדי לקבל הלוואות למימון הגירושין והמשפט היקר. האיש רזה מאוד, ואכן נראה כמי שחרב עליו עולמו. גם אם יזוכה - ועל כך מתנהלת מלחמה קשה בבית המשפט - דבר הנתון כמובן להכרעת השופטים הנכבדים, יישאר מרדכי עם הצלקות, עם הכאב, עם האובדן. גם המתלוננות נפגעו קשות ממה שאירע. הן סומנו כמי שכבודן חולל. מצבן המשפחתי של אחדות מהן התערער. העדויות שנאלצו לתת במשטרה ובבית המשפט, הכבידו עליהן עד מאוד. במצב דברים זה, ערב "פרשת ההגנה", מצאתי לנכון להביא לנחוץ לבחון כאן את העדויות החשובות שנשמעו ואת המידע שהתגלה אודות מהלכי המשטרה בפרשה. נזהיר עצמנו מראש: בדברים האמורים כאן אין כדי לחוות דעה על התוצאה הרצויה ו/או הצפויה במשפט זה. קטונתי. גם אין כדי לתת הכשר למעשים שבכל זאת נעשו ובהם הודה מרדכי. ואולם, יש בדברים כאן כדי להאיר צדדים מסויימים שלא הוארו בתקשורת, במהלך משפט זה. הדברים כאן נכתבו לאחר קריאת כתב האישום והטיעונים שהועלו, וכן העדויות - ועסקינן ביותר מ-1,500 עמודי חקירה ופרוטוקול, ובחינת היבטים שונים של הפרשה. המשפט מתנהל בבית משפט השלום בירושלים על-ידי שלושה שופטים מנוסים - יעקב צבן (אב בית הדין), רפאל כרמל ורבקה פלדמן. פרוטוקול המשפט מלמד על עירונותם של השופטים, על ירידתם לפרטים. מאידך, הוא מלמד עד כמה סבוכה מלאכתם. הם ייצטרכו להכריע למעשה בין שתי גירסאות: זו של המתלוננת- כל אחת מאותן שלוש בנפרד, או זו של מרדכי. גם עורכי הדין עושים מלאכה מקיפה. עורכי הדין יאיר גולן ודרור ארד-אילון הם המייצגים את מרדכי; עו"ד אליהו אברבנאל, מנהל מחלקה (פלילי) בפרקליטות מחוז ירושלים, הוא העומד בראש צוות הפרקליטים המייצג את התביעה. כתב האישום מחזיק שלושה סעיפי אישום: באישום הראשון מואשם מרדכי במעשה מגונה בנסיבות מחמירות בעובדת לישכתו בשנים 1994-1992, בעת שכיהן בתפקיד אלוף פיקוד הצפון (מתלוננת 1); באישום השני הוא מואשם במעשה מגונה באישה שביקרה בביתו (מתלוננת 2); באישום השלישי הוא מואשם במעשה מגונה, במעשה מגונה בנסיבות מחמירות ובהטרדה מינית (מתלוננת 3). כתב האישום - אם יוכח - נחשב חמור ביותר. מאידך, עדויות המתלוננות, כפי שכבר נשמעו במשטרה ובבית המשפט, מעלות חומר רב למחשבה. נביא כאן מקצת מהפרטים, במגבלות הקיימות - צו איסור פרסום שהוצא, אוסר גילוי פרטים העלולים לגלות את זהותן של המתלוננות. כמו כן אמנע כאן מתיאורים מיניים מיותרים.

האישום המבוסס על תלונתה של מתלוננת, מייחס למרדכי מעשה מגונה בנסיבות מחמירות. בשל חלוף הזמן מעת קרות האירועים המיוחסים למרדכי (יותר מ-8 שנים), לא ניתן להאשימו בעבירה של מעשה מגונה. נושא זה נדון בהרחבה במשפט, ובמיוחד בחקירה הנגדית, ומה שנמצא ראוי לעיון מיוחד. מחומר החקירה עולה חשש כבד, לפיו צוות החקירה ופרקליטי התביעה שטיפלו בתיק - שהבינו כי בלא שתהא עדות על הפעלת כוח מצד מרדכי, לא ניתן יהיה להאשימו במעשה מגונה בשל התיישנות - דחקו במתלוננת, בדרך לא דרך, כדי שתעצים את התבטאויותיה כנגד מרדכי. רק לאחר שיחות חוזרות ונשנות ועם התקדמות החקירה, ולאחר ששוכנעה שגירסתה חשובה כדי לתמוך בעדותה של מ-3 (היא, כאמור, המתלוננת שחוללה את הפרשה), רק אז העצימה מ-1 את דבריה וייחסה למרדכי הפעלת כח מסיבי. בכך הוכשרה, כביכול, הדרך להגשת אישום כנגד מרדכי בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, עבירה עליה אין התיישנות. סיפורה של מ-1 החל למעשה ביום 17.3.00, לאחר שנפתחה החקירה נגד מרדכי בעקבות תלונתה של הפקידה בלשכתו במשרד התחבורה (מ-3). באותו יום הגיעו חוקרי המשטרה לביתה. פרוטוקול המשפט מגלה, כי קודם לכן היא דחתה הצעות ולחצים מצד עיתונאים, שביקשו לראיינה. היו גם כאלה שביקשו לגמול לה בתמורה כספית. כך עולה כאמור מעדותה. מ-1 דחתה את הלחצים וגם את הבקשות. לחוקרים שביקרו בביתה ביום 17.3.00, הובא קודם לכן מידע שגוי, לפיו מ-1 נאנסה על-ידי מרדכי. לכן ניתן אולי להבין, מדוע הם הופיעו בביתה מצויידים במכשיר הקלטה סמוי, שבו הקליטו את השיחה עימה. צוות החוקרים שהה בביתה מס' שעות. מ-1 הבהירה להם הבהר היטב: איני רוצה להתלונן. אני רוצה לשכוח ממה שהיה. יש לי חיים חדשים. רק לאחר שהפצירו בה שוב ושוב, היא נאותה למסור לחוקרים, בהם ראש צוות החקירה אהרון זרגרוב, את גירסתה למה שאירע לטענתה, הן באירוע המכונה בכתב האישום "בת יער", הן לגבי "האירוע בדירת הנאשם בנתניה", והן לגבי מעשיו כלפיה בלשכתו. בשיחה הראשונה הוקלטה מ-1 בסתר, ללא ידיעתה. תמליל השיחה מלמד, כי מ-1 נשאלה פעם אחר פעם האם הפעיל מרדכי כוח. פעם אחר פעם השיבה בשלילה. [בחקירה הנגדית, מאוחר יותר, הסבירה מ-1, כי הבינה מהשוטרים כי שיתוף פעולה מצידה הינו "חיוני על מנת לתמוך בתלונתה של הבחורה ממשרד התחבורה". צוות החוקרים, וראש אגף החקירות ניצב יוסי סדבון בראשם, הפציר בה שוב ושוב, כי סיפורה חשוב להביאו לבית המשפט כדי להראות "רצף" של אירועים וכדי להראות התנהגות עבריינית, י.י.]. כאמור, מ-1 שללה הפעלת כוח מצד מרדכי. היא אישרה גירסה זו גם בפגישה השניה שהתקיימה ביום 27.3.00. במעמד זה הראו לה החוקרים - סדבון וזרגרוב בראשם, את תמליל השיחה שהוקלטה בסתר. לאחר שדיברו על ליבה והסבירו לה את חשיבות גירסתה, היא הסכימה לחתום על תמליל ההודעה הראשונה שהוקלטה. היא אישרה את תוכן הדברים, מבלי שהוסיפה הסתייגויות או הערות מיוחדות. בזאת נראה היה כאילו הסתיימה גביית העדויות ממנה. אך לא. ביום 10.4.00 התבקשה מ-1 לתת עדות נוספת. היה זה ימים ספורים לאחר שחומר החקירה הועבר אל הפרקליטות - לידי פרקליט מחוז ירושלים עו"ד משה לדור, ועו"ד אברנבאל, ולאחר שהתקיימה פגישה בהשתתפות נציגי צוות החקירה והפרקליטים. שם, ככל הידוע, הבינו אנשי הפרקליטות כי ללא גירסה מצד מ-1 על הפעל כוח מצד מרדכי, אין אישום בנושא זה. פשוטו כמשמעו. בשלב זה לא ברור מי אמר למי, ומה היו הנסיבות המדוייקות שהוליכו לגביית העדות הנוספת, השלישית. מה שכן ברור: בגירסתה השלישית, כפי שהוצגה בבית המשפט, ייחסה מ-1 למרדכי הפעלה ברורה ומפורשת של כוח, הן בכובד גופו והן בידיו. מ-1 נדרשה על-ידי עו"ד יאיר גולן להסביר מה פשר הגירסה המשופצת העולה מהעדות השלישית, ובמיוחד - האם תודרכה על-ידי החוקרים להכניס לגירסתה שוב ושוב את המילה "כוח". עדותה של מ-1 מעידה, מאידך, על יחסה המיוחד אל מרדכי. לדבריה, היא התייחסה במשך תקופה ארוכה בשאלה האם גרמה לכך בעצמה, כיוון שנקטה בטקטיקה של "אתה כאילו משתף פעולה ולא משתף פעולה". גם עתה, למרות המעשים החמורים שהיא מייחסת לו, היא מכנה אותו בעדותה: "האלוף". "האלוף אמר", "האלוף יצא", וכו'. כאן המקום אולי לציין כמה פרטים שהצליחה ההגנה לדוג בחקירה הנגדית, המעוררים חומר למחשבה:

• גם אחרי האירועים בהם מדובר, המשיכה מ-1 לעבוד עם מרדכי במשך שנתיים. מ-1 העידה כי היתה מרוצה מאוד מהתפקיד, ויחסיה עם מרדכי היו תקינים. יתירה מכך: בעדותה התברר, כי שנה מתוך אותן שנתיים, היתה שנת קבע נוספת עליה חתמה לאחר האירועים. נתון זה עורר אצל השופטים עניין רב. האם כך נוהג "קורבן" לעבירת מין?, הקשתה ההגנה;

• מ-1, מתברר, הצביעה בבחירות האחרונות ב-1999 עבור מפלגת המרכז, בראשה עמד יצחק מרדכי. השאלה שהועלתה במשפט: האם קורבן לעבירה מינית מצביעה עבור עבריין מין?

• עדותה של מ-1 כוללת תיאורים מביכים, אודות שליחת ידיים, לכאורה, מצד מרדכי, לאבריה האינטימיים במהלך הנסיעה. היא טענה שוב ושוב, כי הנהגים שהובילו את מרדכי ואותה יכלו לראות זאת "במיליון אחוז". למרות זאת, עד עדותה לא הוגשה אפילו עדות אחת של אחד הנהגים המעיד על סיטואציה שכזו.

האישום בעניינה מתייחס לפגישה שהיתה ב-1996 בינה לבין מרדכי בביתו. באותה עת לא היה מרדכי נשוי. היכרות קודמת כבר היתה בין מ-2 בעלה לבין מרדכי. האישום בעניין זה נולד ממש לאחר שסוכם חומר החקירה בעניינו של מרדכי והוגש לפרקליטות. מעדותה של מ-2 מתברר, כי היא לא רצתה כלל להתלונן. מי ששיכנעה אותה למסור עדות, היא העיתונאית מיכל גרייבסקי (ידיעות אחרונות), שטיפלה בפרשה זו בידיעות אחרונות. מפרוטוקול החקירה מתחוור, כי גרייבסקי הפעילה עליה לחצים, ובאמצעות בעלה של מ-2 דחקה בה להגיש תלונה למשטרה אצל "חברים של גרייבסקי במשטרה", כדבריה. כמו כן התברר, כי גרייבסקי היתה נוכחת בחלק מהפגישות שהתקיימו בין מ-2 לבין החוקרים. הדבר עלה גם בחקירתו הנגדית של ניצב סדבון. פרקליטי מרדכי לחצו שוב ושוב בנקודה זו, במטרה מוצהרת: להראות לבית המשפט, כי מ-2 סיפרה בדותות לעיתונאית גרייבסקי, אך לאחר מכן - לאחר שהגירסה הזו על עלילותיו לכאורה של מרדכי סופרה לבעלה - נאלצה מ-2 לחזור עליה גם בפני החוקרים. שאם לא כן, היה עלול בעלה להאשימה בבגידה בו. נסיבות אותה פגישה התבררו בבית המשפט. מ-2 ביקשה לעבוד במחיצת מרדכי, ולכן פנתה אליו שוב ושוב, הן באמצעות שליחים, והן ישירות. בסופו של עניין נפגשה מ-2 עם מרדכי בארוע פומבי, ושם - לאחר שהלינה בפניו שהיא אינה מצליחה להגיע אליו - הוא הזמינה אליו לביתו. מ-2 אמרה בעדותה, כי מרדכי לא הפעיל כוח, וכי הוא אומנם ניסה להתעסק איתה אך חדל מכך מיד כשהביעה התנגדות.

עדותה של מ-3 - הפקידה ממשרד התחבורה, כאמור, שחוללה את הפרשה - הינה ארוכה וטרחנית. במשך כל עדותה מנסה הפרקליט גולן להוכיח כי מדובר בשקרנית סידרתית, שמספרת בדותות אפילו לגבי שיחותיה בעניין זה עם אביה. עו"ד גולן הקשה עליה בפרטי פרטים, וגרם לה פעמים רבות לאבד את סבלנותה. ובכל זאת, בחקירה הנגדית התבררו עשרות עניינים שהעלו בדיון שאלות קשות. נביא להלן כמה מהם:

• מ-3 ניהלה עם עובד בלישכה שיחה בעניין ניסיונה לקבל קביעות במשרד - נושא שהעלתה גם בפני מרדכי בבקשה שיפעל עבורה - וזאת לאחר שאירעה, לטענתה, התקיפה המינית מצד מרדכי. איך זה, מקשים פרקליטי מרדכי, שהיא ניהלה שיחה עם אותו עובד, באותו יום, בענייני קביעות, לאחר האירוע הטראומטי שאירע לדבריה;

• מ-3 אמרה בחקירתה, כי סיפרה לאביה על התקיפה מצד מרדכי, וכי הוא, אביה - העלה אפשרות שמרדכי רוצה "תמורה" עבור עזרתו בקידומה לקבלת קביעות. אביה, לדבריה, הזהירה מכך.

אלא מעדותו של אביה במשטרה עולה תמונה שונה. אביה טען, כי בתו לא סיפרה לו על האירוע, וכי כל מה שאמרה לו באותה שיחה הוא שמרדכי מגלה נכונות לסייע לה בענייני קביעות. אביה, מתברר, אף הפציר בה לשוב אל מרדכי ולבקשו לפעול בנושא. כך התנהלה עדותה בנקודה זו: ש. אין לך הסבר. אולי ההסבר הוא שאבא שלך אומר אמת ולכן הוא לא ברשימת העדים? ואולי ההסבר. ת. אז למה שלא תזמן אותו כעד ותראה, מה. ש. נשקול את זה. אני נותן לך, אני מציע לך. ת. תראה, אבא שלי לא בן אדם צעיר. ש. לא, לא, הוא לא צעיר. ת. מר גולן, אבא שלי מעל חמישים ואני הבת הבכורה שלו. שופט, השופט צבן - תיזהרי, בגיל הזה אני מרגיש... ש. סליחה אם העלבתי כאן מישהו אבל הוא לא בן אדם צעיר, כן, הוא שוכח לפעמים פרטים קטנים. ובהמשך היא משיבה: ת. ... אני ממש אין לי מושג, אולי הוא קצת סנילי, אני ממש לא יודעת... ש. כן, סנילי, בן חמישים? ת. אני ממש לא יודעת, יכול להיות שהוא, כן, חמישים הוא סנילי, מה לעשות? ש. כן, הוא סובל, הוא מקבל תרופות או משהו? ת. לא, ברוך השם. בן אדם בריא.

• מ-3, מתברר, פוטרה מעבודתה בשל בעיות אמינות. כך עולה מפרוטוקול עדותה. כך, לדוגמא, היא טענה בחקירתה הראשית כי עזבה את עבודתה במטא"ר במשטרה על רקע תאונת דרכים. ואולם בירור קצר העלה, כי היא פוטרה מהמשטרה על רקע בעיות אמינות. לשאלה האם דבר זה משליך על עדותה יצטרכו השופטים להחליט.

_________________________ כאמור לעיל, אין בדברים כאן כדי לחוות דעה אישית. כל שעשיתי הוא להביא כמה מהדברים שהוצגו בבית המשפט. ההכרעה נתונה לבית המשפט בלבד.