בעיות איחוד אגפי המיסים מנסרות בחלל האוויר עשרות שנים. כך, דובר על איחוד גביית דמי הביטוח הלאומי עם מס הכנסה, וכיום עומד על הפרק האיחוד בין מע"מ ומס הכנסה.
הרעיון של איחוד גביית המיסים הינו רעיון מבורך. התועלת שבאיחוד אגפים עשויה להיות רבה הן למדינה והן לנישומים: כך לדוגמה, איחוד בין ביטוח לאומי ומס הכנסה, ימנע תופעות בלתי רצויות במסגרתן נהנה אזרח מקצבאות של הביטוח הלאומי, על אף חובות גבוהים שלו למס הכנסה. איחוד אגפים יוביל לגבייה אפקטיבית ומניעת התחמקות (הצלבת מידע), ובמקביל יחסוך בכוח אדם. במקרים רבים יסייע האיחוד גם לנישומים עצמם, אשר לא אחת נתקלים בעמדות מנוגדות של רשויות המס השונות - בעוד זו גורסת כך, האחרת גורסת אחרת, וכתוצאה מכך הנטל הבירוקרטי והכספי על הנישומים גדל, ללא כל הצדקה.
האתגר באיחוד אגפים הוא גדול, והמהלך אינו פשוט. עם זאת, מעניין לציין שדווקא מהלך מתבקש שנראה לכאורה הפשוט ביותר של איחוד מחלקות בתוך מס הכנסה - לא בוצע עד כה. אכן, ניתן לתהות מדוע נציבי מס הכנסה לדורותיהם, לא השכילו לאחד בין מערכות מיסוי מקרקעין למס הכנסה, וכך ניצבים אלה לצד אלה משרדי פקידי השומה ומשרדי מיסוי מקרקעין ועל הנישום להתדיין עם אלה גם אלה, תוך כפילות מיותרת.
מספר נתונים בסיסיים: רשויות מיסוי מקרקעין מעסיקות כ-400 עובדים, בעוד שבמס הכנסה כ-3,200 עובדים. מחלקות מס שבח גובות כ-3%-2% בלבד מגביית המיסים של אגף מס הכנסה כולו.
ההיגיון הבסיסי באיחוד הינו ברור: מס שבח, כמס המוטל על הרווח ממכירת נכסי מקרקעין, אינו שונה במהותו ממס רווח הון, הממוסה במסגרת מס הכנסה. האיחוד יאפשר קבלת תמונה שלמה ומלאה, מקום בו ממילא נחשב מס השבח כמקדמה בלבד ונטמע בסופו של דבר בשומות מס ההכנסה. האיחוד יחסוך איפוא התדיינות כפולה וכן ניהול הליכים משפטיים נפרדים במס שבח (אלפי הליכים לשנה על סכומים נמוכים ביותר) והנישום ישלם מקדמה, כמו ע"ח רווח הון, שתאושר על-ידי עורך דינו או רואה החשבון שלו. האיחוד גם יחסוך עלויות עקיפות של ניהול הליכי ערר במס שבח במסגרת ערכאות ומאות דיונים בהם מופיעים עורכי דין מדי יום בהליכים על שומות המוצאות על-ידי רשויות מיסוי מקרקעין.
הטענה לפיה לצורך מיסוי מקרקעין נדרשת התמחות מיוחדת בשמאות מקרקעין איננה בלתי נכונה. עם זאת, אין להפריז בחשיבותה, משני טעמים עיקריים: ראשית, שמאי המקרקעין היו עשויים למלא תפקיד גם במסגרת מס הכנסה, בעריכת שומות רגילות, אשר גם במסגרתן יבואו לידי ביטוי כישוריהם השמאיים. שנית, עצם המחלוקת השומתית, על הערכות שווי, היא פעמים רבות חסרת משמעות כספית מהותית במונחי גביה. לאור העובדה כי סך כל המס הנגבה כמס שבח לא עולה על 3% מהכנסות אגף מס הכנסה כולו, העסקת כ-400 עובדים בתפקיד של שמאות איננה אפקטיבית במונחי תועלת מול עלות. כך לדוגמה, העברת כמות כוח אדם דומה לאגף החקירות והמודיעין, היתה עשויה להניב הרתעה משמעותית שתוביל להגדלת הגבייה בשיעור העולה בהרבה על זה הנובע מן השמאות.
לכל אלה יש להוסיף מספר שינויים שחלו בשנים האחרונות, שהובילו לירידת החשיבות של מחלקות מס שבח עצמאיות, ובכלל זה מחשוב מערכות מסיבי הממלא את מקום האדם, וכן ביטול מס הרכוש.
לא ניתן להצביע על סיבה עיונית מדוע לא אוחדו התחומים בין מס שבח ומס הכנסה בעבר, והתשובה נעוצה ככל הנראה באילוצים פרקטיים כגון התנגדות עובדים, הססנות, חוסר רצון לעימות, והרגלים שהשתרשו.
מבחנו של איתן רוב, "נציב המיסים" (מס הכנסה ומע"מ) החדש, יהיה קודם כל באיחוד מס שבח עם מס הכנסה, ואחר כך באיחוד מע"מ ומס הכנסה. כל איחוד כאמור דורש חקיקה. צעד ראשון בחקיקה עשתה ועדת רבינוביץ' הראשונה, כאשר קבעה כי שומות פעולה באיגוד מקרקעין יעשו על-פי פקודת מס הכנסה. חלון ההזדמנות שפתחה הוועדה לנציבות המס פוספס נוכח החלטת הנהלת מס הכנסה ליתן לפקידי מס שבח להמשיך ולטפל גם בשומות מס רווח הון על פעולות באיגוד, החלטה מנהלית שגויה לטעמי, שתוביל להגברת ההתדיינות.
יש לקוות כי ההזדמנות שנפתחה שוב כיום, עם מינויו של איתן רוב, לא תפוספס שוב, והצלחה באיחוד בין מס שבח ומס הכנסה, תהווה זריקת עידוד לאיחוד נוסף עם מע"מ, ואולי בהמשך גם עם ביטוח לאומי.
