המערכת המשפטית בכללותה, ובית המשפט העליון גם, נגועה גם היא בשחיתות אישית. כך הדבר לפחות ככל שמדובר באופן קבלת מתמחים בלשכות השופטים.
מתברר, כי הנגע פשה גם במערכת המשפט. שופטים בוחרים לקבל אצלם להתמחות את בניהם/ובנותיהם של עמיתיהם. הם מנצלים לרעה את מעמדם, ונותנים זה לזה טובות הנאה - על-חשבון הציבור בכלל, ועל חשבונם של מתמחים [בפוטנציה] בפרט.
כמובן, אין מדובר בכל השופטים. ואולם, כיוון שמדובר בשופטים רבים, וגם בחלק משופטי בית המשפט העליון (שנהגו כך בעבר הלא רחוק), נראה הדבר כתופעה מסוכנת. בשבוע שעבר (יום ה', 2.8.01) נאלצו נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, והשופטת דליה דורנר, לפסול עצמם מהשתתפות בדיון ובהצבעה - בעת בחירת השופטים אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי לבית המשפט העליון.
ובמילים פשוטות: כתוצאה - ממש ממש במקרה [?], מהתמחות בתו של ברק אצל פרוקצ'יה (בעבר), ובנה של פרוקצ'יה אצל דורנר (יובל פרוקצ'יה, עכשיו), השניים (ברק ודורנר) לא היו כשירים לדון בשני מינויים חשובים מאוד לבית המשפט העליון ולכן - גם זאת רק בעקבות עתירתו של נועם פדרמן - הם נאלצו לעזוב את אולם הדיונים.
תופעה זו מוציאה שם רע למערכת המשפטית. ניתן להניח, כי השופטים הנכבדים שנוהגים כך, לוקים בתפיסתם - וזה דבר העלול לעורר מחשבות בשאלת כשירותם לשפוט, מקום שמדובר בעניינים הנוגעים לטוהר מידות. אחרת קשה להבין מדוע הם אינם מבינים, מה שמבין כמעט כל אחד ובמיוחד כל מתמחה (שלא התקבל למרות כישוריו): מי שנוהג כך, מי שנותן יד לתופעה זו, משחית את המערכת המשפטית.
בשביל אותם שופטים שלא מבינים כל כך מה הם עושים, או שמצפצפים על הציבור, אני מתכבד להביא כאן מכתב שקיבלתי מסטודנט המחפש בימים אלה משרד להתמחות אצלו.