אנו עדים לאבסורד משולש, שיכול לקרות רק בפוליטיקה הישראלית - כאשר הימין הקיצוני מחד, הרשות הפלשתינית מאידך והשמאל בראשות יוסי ביילין, מתנגדים בצוותא למהלך ההינתקות החד צדדי של שרון. יישובי גוש קטיף הם בבחינת "יישובי מילואים", שעם סיום משימתם חוזרים לבסיס.
סיטואציה כזאת, בה יכולים שלושה קצוות שונים, עם מטרות ואידיאולוגיה שונה, לשאוף לאי הצלחת מהלך פוליטי, שמוביל ראש ממשלת ישראל בסיוע נשיא ארה"ב - נס שלילי כזה יכול להיות רק בישראל. המצב הפוליטי פה דומה, כמו ב"משולש ברמודה" שסופג לתוכו מטוסים ואוניות שנעלמים בלי להשאיר עקבות, ועדיין אין הסבר מדעי רשמי לתופעה. הימין הקיצוני - דוגל בהתיישבות אקטיבית ובעקרון של "אף שעל". השמאל עם ביילין טוען שיש פרטנר ולכן צריך לסגת רק לאחר הסכם. ואילו הרשות הפלשתינית מתנגדת כי היא מפחדת לאבד שליטה והשפעה בשטחים ללא הסכם, מהלך שיחזק את החאמס והג'יהאד שכוחו עולה ומתחזק מיום ליום. לכן כל צעד חד צדדי מצד ישראל - עלול להפך למצב קבע בלתי הפיך.
כשחזר שרון מארה"ב, לאחר הפגישה עם נשיא ארה"ב בוש, ולאחר שהקרקע הוכשרה בהצלחה על-ידי דב וייסגלס עם קונדוליסה רייס והבית הלבן, היה נדמה לשרון שהמהלך של ההינתקות מונח לבטח בכיסו.
גם לאחר ששרי הממשלה המורדים כביכול "עשו שריר", והתלבטו והתלבטו, עד דמעות תנין כמו נתניהו, לבנת, סילבן שלום עד שאמרו "תומך אני" - עדיין שרון היה נתון באופוריה מוטעית שהמשאל כבר מאחוריו.
קשה להבין ולעכל, איך מצביא ואסטרטג מוכשר כמו שרון, עם קבלות של שנות דור, נפל לתוך "מארב פוליטי" שהוכן על-ידי השר כץ שמצידו לא היה לו מה להפסיד רק להרוויח, כפי שאכן קרה במציאות.
התוכנית הוכנה בחופזה, די ברשלנות ללא גיבוי וארגון חובבני, ונסמכה על ייעוץ פוליטי ואסטרטגי מוטעה, של המעגל הפנימי סביב שרון דהיינו עומרי וייסגלס והיחצן ארד.
מתברר שהשרים אולמרט ומופז, שתמכו בגלוי ובהתלהבות בשרון ובתוכנית - והם כנראה שגם נטעו בו וביועציו את הבטחון בהצלחת המהלך - כשלו בזמן אמת.
אולמרט, שמעמדו בין מתפקדי הליכוד היה נמוך (ראה מיקומו בעשיריה הרביעית לכנסת), ומופז - שאיבד יוקרה ותמיכה משך השנים בליכוד (ראה הסקרים כיורש לשרון - נתניהו מוביל עליו בגדול) - לא הצליחו לאזן או לספק את הגיבוי המסיבי שציפו מהם והכישלון במשאל הוא גם כישלונם האישי - שייתן אותותיו בעתיד. ובאשר למתפקדי הליכוד - גם כאן היתה טעות בהבנת הנקרא ובקריאת ההתנהגות של ההמונים.
יש הבדל בין מתפקדים לליכוד, לבין אנשי ליכוד מתוך אמונה ואידיאולוגיה בתנועה, מטרותיה ומשימותיה. רבים מבין 200,000 מתפקדי הליכוד הם לא אנשי ליכוד ממש אלא מתפקדים על תנאי, מסיבות שונות. כלכליות, כספיות, טובות הנאה וכו'. העובדה שהרוב או המחצית לא באו להצביע, אינה מראה שהם מתנגדים לשרון - אלא גם על העובדה שהם אדישים לשרון ומהלכיו ושהתפקדותם היתה על תנאי או מקרית בלבד.
לעומתם, המתנגדים שגם הם אינם אנשי ליכוד מנעוריהם, אלא הוכנסו בכוונה כדי לטרפד מהלכים נגד ההתיישבות בעזה וביש"ע - באו בהמוניהם הן למפקד והן לארגון ולהסברה בכל רחבי הארץ, הסניפים והמתפקדים ומכאן הצלחתם.
גם הפיגוע ביום הבחירות, הנוראי והמזעזע בעוצמתו ובאכזריותו כאשר אמא בהריון עם 4 ילדיה הקטנים נרצחים מטווח קצר, כאשר היורים מודעים שמדובר בילדים, הוא בלתי נתפס, בלתי נסלח, ובעל משקל לא מבוטל בקלפיות - ומדגיש את "החיות" שאיתם צריך להילחם.
אפשר להבין את מתיישבי גוף קטיף והחשש של אנשי יש"ע ממהלך חד צדדי כואב וחותך, אך קשה להסכים עם כל טיעוניהם שחלקם אידיאולוגיים ובחלקם רגשיים מוסריים, עטופים ברוח אהבת ארץ ישראל ובשכנוע שהם מובילים לביטחון תושבי ישראל.
הטיעון של המתיישבים - שהנה אנו יושבים בגוש קטיף ויש"ע, אנחנו סובלים את ההתנכלויות ואת עיקר הפיגועים ואנחנו נרצחים למען מטרה שטובה גם לכם לעם ישראל כולו - נכון רק בחלקו.
שהרי טענתם אומרת: אנחנו כאן ברשות ובשליחות ממשלות חוקיות, לכן עליכם, על הממשלה וצה"ל, להגן עלינו ולדאוג לשלומנו, לרווחתנו - ללוות את השיירות, את הילדים, וגם למות למען המולדת אם צריך - תוך מלחמה בלתי פוסקת בטרור.
טענות אלו קשה לקבל ולעכל. העקרון הדמוקרטי הוא פשוט: ממשלה חוקית שלחה את המתיישבים לגוש קטיף, ממשלה חוקית רשאית להורידם או להחזירם לגבולות בטוחים, אם הגיעה למסקנה זו - בדרך דמוקרטית לטובת הציבור הגדול וטובת המדינה ומעמדה הבינלאומי.
כבר אמרתי במאמרים בעבר: ההתיישבות בגוש קטיף ובחלקים של יש"ע היא בבחינת "יישובי מילואים", שעם סיום המילואים והמשימות חוזרים לבסיס, כמובן עם פיצוי מקיף מלא.
אסור להספיד את אריק שרון מוקדם מדי. פילדמרשל שרון עדיין יכול להפתיע, במהלך אסטרטגי מבריק, כפי שעשה במלחמת יום הכיפורים ו"לצלוח את התעלה" - למרות הקשיים וההתנגדות מבית ומבחוץ. האופציות קיימות, למרות הקשיים והסיבוך הקונסטיטוציוני, ולכן להערכתי יש לצפות להתפתחויות בעתיד הקרוב. ומי שמכיר את אריק שרון - עקשנותו ונחישותו - בל יופתע ורצוי להשאר בהיכון.
___________________________________________________________
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות.
