האקדמיה הישראלית כבסיס שחיתות

יש להבין כי שחיתות גבוהה ניזונה מאקלים של שחיתות, נורמות של שחיתות ומחוות של שחיתות. מקור עיקרי בישראל להקרנת נורמות אלה הינם אנשים וגורמים באקדמיה. ומדוע האקדמיה דווקא? הפעילות האקדמית והמחקרית הינה מוקד וצומת מרכזית בכל חברה לריכוז והוראת עיקרי הידע שהצטבר בכל התחומים המוסדיים, הניהוליים והאירגוניים במערכות החברה, בתחומי המדע והטכנולוגיה ובתחומי הרוח האנושיים. כמו-כן הינה צומת מרכזית להפקת ידע ומושגים חדשים והזנתם לתחומי עשייה מרובים. מכאן שהאקדמיה הינה מבוע עיקרי להפקת והזרמת כלי התמודדות, ידע, המשגה ואירגון, ועקב מרכזיותה לקיום ולהתקדמות האנושית, החברתית והמדינית, היא גם מבוע עיקרי להפצת נורמות, או אקלים נורמטיבי. אלה מקרינים לכל תחומי החיים והמוסדות במדינה. כאשר החברה מסואבת ומושחתת, כרומניה של צ'אוצ'סקו או ברית המועצות הבולשביקית, הרי שהאקדמיה הופכת מקור מרכזי להפצת סאוב עצים, ובעיקר כמוקד פלגיאריסטי לגזילת רעיונות מאנשים מייצרי ידע (שהרי החברה תלויה באנשי מחשבה יוצרים) והעברתם לאנשי אקדמיה זריזים והולכי בתלם (או אף לגברת צ'אוצ'סקו שהיתה בעלת יומרות של מדענית, או לסטלין, שכתב ספר פילוסופי...). אפילו ברטולד ברכט, המחזאי הדגול שחי במזרח גרמניה, התיישר לפי האקלים המסואב סביבו, וביצע מעשי פלגיאט רבים תוך דחיקה לאשפתות של היוצרים המקוריים כפי שנחשף לאחרונה. והרי הפעולה האנושית היוצרת היא הייחוד האנושי העיקרי של האדם בתורת בן מינו, והסאוב החברתי מכה קודם כל במישור זה, באופן המשרת הפצת ציניות ולגלגנות נוראה כלפי האנושי והיוצר שבאדם. דבר זה יוצר את האקלים האירגוני והנורמטיבי לכל סאוב באשר הוא באותה חברה. שכן הגזל במוקד עמוק זה של הפעילות האנושית המובהקת ביותר, נוטה גם לקבור, להכפיש ולהוריד לאשפתות את קורבנות הגזל. כך, השטאזי המזרח גרמני רקם סביב יוצרים שנושלו (ושתוצריהם הועבר לאחרים) דימוי של אנשים על גבול הפסיכופטייה, האנטי חברתיות, הסובלים מהפרעות אישיות קשות. הנאצים, ברצונם להשפיל עם שלם, העבירו יוצרים יהודים גדולים (כליאו בק) לגטו טריזנשטאט שם עסקו במעין ריפוי בעיסוק תוך הצגתם כרפי שכל באופן בסיסי (וזאת תחת הכותרת: "הפיהרר מקדיש טירה נהדרת ליוצרים יהודים"...). הצצה חטופה ל"אחורי הקלעים" של הגזל האקדמי השגור באופן מועצם בישראל, שמקפידים לשמור על דימוי ללא דופי שלו, תוך ראיית קורבנות הפלגיאריזם העצים החושפים טפח או שניים שלה כ"מאיימי המערכת" ה"נילחמים בה" כביכול [הוא נילחם בנו" הינה קובלנה מקובלת של פסיכופטי מערכת באופן המסיח שימת הלב ממעשי המפלגייר כלפי קורבן הגזל אותו מורידים לאשפתות] עולה בספר של הקרימינולוג הדגול (חוקר הפשע) פרופ' שלמה גיורא שוהם: "פרופסור באוניברסיטה, הידוע ב"סחיבת" רעיונות ממחקרי תלמידיו ובהוצאתם לאור תחת שמו, שאל את המחבר בחצי-צחוק [שימו לב לאוירה הלגלגנית והעולצת סביב הפשיעה והשחיתות האקדמית] "מה שלום עוזריך אשר כתבו לך את הספרים והמאמרים שהוצאת לאור בשנה האחרונה?"... (אלימות האלם, צ'ריקובר, גומא ספרי מדע ומחקר, 1984 ).

במקום אחר בספרו מציין הקרימינולוג "המחבר עקב מקרוב במשך תקופה ארוכה למדי אחרי [אלה] שהמניפולציות המחושבות שלהם לגבי האחרים היו כמעט מושלמות.
• פסיכופטים ממוסדים
• אלה, שכמה מהם היו קצינים בכירים, פקידי ממשלה ו
• אנשי אקדמייה
• היו חסרי רגשות כמעט לחלוטין כלפי הזולת. הם פעלו תוך שכנוע שכל דבקות בזולת, תפריע להשגת המטרות המניפולטיביות שלהם. כוחם להשפיע על אנשים אחרים הוא עצום... [עקב] הניתוק הרגשי שלהם"...

בסביבות שנת 85 זוכרני את אותו פרופסור בחוג לספרות באחת האוניברסיטאות, אשר ניתפס על חם מכייס את תלמידיו מארנקיהם - שוב, הפשיעה של אלה העומדים כביכול מעל לכל חשד. זוכרני גם את המאמץ לנפק לו חוות דעת פסיכיאטרית המציגה אותו כסובל מהפרעת התנהגות (קלפטומנייה כפייתית) ואת תחושת חוסר האונים שלי נוכח הנבלות, שהרי הקלפטומן האמיתי סוחב מכל הבא ליד, ולאו דווקא מכייס ארנקים בלבד... באוניברסיטה אחרת, כשסברו כי אדם רב רעיונות מנסה לקבל תמורה כלשהי עבור גזילתם, הרי ששני מרצים נקיים מכל חשד העידו עליו שהתחזה כקצין צה"ל. האיש נשמע לי בראיון כאדם רציונאלי וחכם ביותר, וככלל, יוצרים אמיתיים לא ניזקקים למעשי התחזות משונים, ומאופיינים בחוסן נפשי רב ואישיות אחראית (כפי שמראים מחקרים בנושא). אך הטפילה לכאורה של ההתחזות המשונה הזאת, נועדה להציגו כמעין "חוצן", דמות שולית, הסובל מהפרעות אישיות... אבל הערונת - אם יש הסבר פשוט של גזל רעיונות, חלקם בעלי חשיבות מסחרית, כעומד מאחורי העדות ההיא, למה לדבוק בהסבר אקזוטי ומפולפל אודות התחזות חסרת פשר לקצין צה"ל? את העקרון הזה התווה אוקאם, אנגלי בן המאה ה-13 והעקרון אומר שאם יש הסבר פשוט והסבר מסובך ואקזוטי לתופעה מסויימת, יש להעדיף את ההסבר הפשוט. דומה שתופעת הסאוב הזאת מייחדת למדי את ישראל, שכן ישראל דורגה על-ידי משרד הסחר האמריקני כניצבת באחד המקומות הראשונים בעולם בגניבת קניין אינטלקטואלי. השאלה הנשאלת היא כמובן, אם בארזים אוכלת בכל פה שלהבת הפלגיאריזם, מה יאמרו אלה המפיצים קלטות מזוייפות? לפחות האחרונים לא קוברים את קורבנות הגזל. והרי אפילו אנשי מפייה, אפילו בחברת שודדים נותנים גמול כל שהוא על השקעה. אבל באקדמייה בישראל דומה שמתנהלת לעיתים פעולת כייסות רעיונית פשוטה, תוך קבירת קורבן הגזל. הדבר מפיץ סאוב עצים וציניות נוראה בכל פינות החברה. דומה אם כן שהחלאה והשחיתות הקשה בישראל מתחילה ונעוצה בראש וראשונה בשחיתות אנשי אקדמייה מסויימים שבה לכאורה, הנותנים ממרום מעמדם, דוגמא שלילית קשה לנוער ומרבים את הסאוב האזרחי. דומה שמוסד המחקר האקדמי הישראלי הפך תכופות במקומות כאלה ואחרים לאיי נישות נכלים ושוד זכויות יוצרים עצים המקרינים כלפי הנוער וחינוכו. המיתוס והטיוח: האמת אודות רמתם העלובה של פירסומים אקדמיים ישראלים www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=377613&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0 www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=378008&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 ארץ חמדת אבות... ויצוא עכשוי: כאשר מורי הדור סורחים -- www.nfc.co.il/archive/001-D-45489-00.html?tag=19-47-39 www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=349156&docID=45489&SubjectID=1 להלן המאמר "עליצותם של בכירי האדמיניסטרצייה" - מדוע בדיקת התלונות נגד ארבל לקחה 3.5 דקות; על מינויים לדירקטורים, מרצדס מזדמנת, וואדוז, צווארון פתוח ועוד . מקור ראשוני ועיקרי לשחיתות המתוארת הינו כאמור האקדמייה בעצם תפקודה החברתי כמבוע ליצירת כלי התמודדות, המשגה וידע, ובניגזר - נורמות - כך שזו עשוייה להפוך מקור עצים לסאוב קשה המקרין כלפי רוב תחומי חיינו, כפי שארע בישראל. זאת בניגוד בוטה לחזון ההרצליאני של חברה צודקת ופתוחה בעלת אקדמייה מתקדמת היונקת מרוח הליברליזם ולא החמס העריץ והאטוויסטי תוך כסות רטוריקה ריקה. www.nfc.co.il/archive/003-D-5851-00.html?tag=7-54-14