כל שנה בערך בתקופת יולי - ספטמבר מתברר לנו שמצב האבטלה, למרות נסיונותיהם הנואשים של שרי האוצר וקברניטי הכלכלה במדינה, מחמיר ואנו "מתבשריםם" על עליה במספר דורשי העבודה.
אכן, השנה המצב הכלכלי מושפע ממספר גורמים שהעיקריים שבהם הם התנודות הכלכליות בעולם והמצב הבטחוני בארץ.
אך, מעבר לכך, יש לשים לב לגורמים פנימיים המשפיעים ישירות על מספר דורשי העבודה וגרמים למדד זה "לקפוץ", ואף מדי שנה:
א. חופשת האוניברסיטאות והמכללות - חלק מהסטודנטים שסיימו ללמוד או סיימו שנת לימודים, מתייצבים לדרישת עבודה.
ב. מתמחים (סטאג'רים) - ההתמחויות למקצועות אקדמיים בדרך כלל בכפולות של חצי שנה / שנה. בסיום ההתמחות, מתייצבים המתמחים (התופעה רווחת אצל מתמחי עריכת דין) בשלכה כדי להרויח את דמי האבטלה עד מציאת מוקם עבודה קבוע (שמשלם יותר ממשכורת הרעב של מתמחה)
ג. מורים שנה ראשונה - קיימת תופעה רווחת של פיטור מורים צעירים עם ותק של פחות משנה לאחר שנת לימוד אחת. לאחר מכן הם אמנם מתקבלים שוב לעבודה, אך חודשי החופש הגדול הם, מבחינתם, חודשי אבטלה.
ד. גיוס אוגוסט המפורסם - זהו הגיוס הגדול בשנה (בכל שנה) וזו התקופה בה משתחררים אנשי אותו גיוס מלפני שלוש שנים. אלו שעוד לא מצאו מקום עבודה במהלך חופשת השחרור, נחשבים מחוסרי / דורשי עבודה.