בסוגיה כמה עולה יהודי מת לא עסקו חכמי המשנה, הקדושים והטהורים, אחרי מרד בר כוכבא. בסוגיה זו גם לא עסקו בוני הארץ ואפילו פליטי השואה לא עסקו בסוגיה זו.
יהודי בתקופת המרד הגדול עלה לרומאים הרבה כסף והרבה חיילים רומים שנהרגו. אחרי המרד מחיר חיי יהודי היה זול מאד ויהודים שוב לא יכלו לקבוע את מחירם בשוק החיים. בתקופת הנאצים אף הגדילו ועשו כסף מיהודים מתים ורכושם.
בשלושים השנה האחרונות שוב מחיר חיי יהודי ירד פלאים, בבורסת החיים. כנראה שבעקבות הצבא המצויד היטב, הבינו שליטי מדינת ישראל שמותר להבליג על רצח יהודים. אנו הרי חזקים אמרו האלופים ברדיו.
אחרי מלחמת לבנון, עם נפול ההרוגים ממטעני צד, החילונו לשמוע איומי סרק של צמרת צה"ל בסגנון: "אנו נגיב במקום ובזמן", האופייניים למישהו חזק!? התגובה תמיד הייתה מהוססת, חלשה, פחדנית. לכל היותר נוצרו כמה מכתשים באדמת לבנון ונהרסו מבנים ריקים. שוב מחיר יהודי בין אם חייל בין אם אזרח ירד לשפל.
אחרי הטבח בדולפינריום, בנתניה וטבחים אחרים, בהם החיות הדו-רגליות כדברי בגין, מתמחות, ירד מחיר הדם היהודי לשפל נוסף.
לאחרונה אנו עדים לתופעה חוצה דעות פוליטיות שההתיישבות בארץ ישראל באזורים צפופי/דלילי אוכלוסיה ערבית היתה טעות, שיש לתקנה על-ידי נסיגה לגבולות ברי הגנה (זוכרים מה אבא אבן אמר על גבולות ברי הגנה של 67? - "גבולות אושוויץ!).
משאול מופז, אהוד ברק, אמנון שחק, מתן וילנאי ותואמיהם בשב"כ כולם קבעו מחיר נמוך לדם של יהודים.
המילה נקמה, שהיא למעשה קביעת מחיר ליהודי מת, נעלמה מהמילון התקין פוליטית.
לפני מספר ימים שמענו את פוטין, נשיא רוסיה, הגוי, שאיים בנקמה איומה על הצ'צ'נים.
אחרי ביקור באזור הפצצה גרמנית בלונדון אמר גוי אחר בשם צ'רצ'יל: "כשחזרנו ונכנסנו למכונית עבר הלך רוח נזעם ביותר את ההמון הדל הזה. "תחזיר להם", קראו ו "שיספגו גם הם". קיבלתי עלי מיד לדאוג לכך שתתמלא משאלתם. והבטחה זו ודאי שנתקיימה. החוב הוחזר עשרת מונים, עשרים מונים בהפצצות השגרה הנוראה של ערי גרמניה, שהוסיפה תעצומות ככל שהתפתח הכוח האווירי שלנו, ככל שכבדו הפצצות וחומרי הנפץ האדירו. אין ספק שנפרענו מן האויב כהלכה ומיצינו עימו את מידת הדין עד תומה". כל אזרח בריטי הרוג עלה לגרמניה ב-60 אזרחים גרמנים הרוגים! אכן החוב הוחזר 60 מונים!
הגויים כנראה יודעים מהו מחיר גוי מת, מהי נקמה - היהודים לא, עובדה:
שמעון ביטון, ילד קטן מאביבים נפצע בשנת 1970 באחד ממעשי הרצח הראשונים בגבול הצפון. באותה נסיעת מוות נרצחו חמישה מבוגרים, כולל אביו של שמעון, ואחד עשר ילדים ורבים נפצעו. שמעון ביטון החליט לנקום במרצחים המוסלמים! למרות הצעות נדיבות לעבור למרכז הבטוח, הוא נשאר באביבים וגידל שם את ילדיו.
הוא הפך לנהג האוטובוס הצהוב, אותו אוטובוס, אותו קו, בו מצאו אביו וארבעת בני דודיו את מותם. יש משהו שמפריע לשמעון ביטון, לדבריו, להשלים את נקמתו המתוקה: הגדלת היישוב ל-200 משפחות.
כל הממשלות לדורותיהן אחרי ממשלות בן גוריון ואשכול לא הבינו מהי ציונות וכך נשארו פזורים על גבול הצפון כעשרה ישובים בני כחמישים משפחות. הגלותיות חזרה "מי שבא מעיר גדולה חשוב ומתוחכם ממי שבא מכפר קטן".
מעשי הרצח לא הוגבלו ליישובי הגבול בלבד וה"קו השני" ספג מעשי רצח מזוויעים בדמות הרצח בקרית שמונה, הרצח בכפר יובל, הרצח במעלות ועוד כמה מעשי רצח שבוודאי שכחתי.
מנרה, רמות נפתלי, מלכיה, אביבים, ברעם, דובב, שתולה, זרעית וחניתה הם תשעה ישובים שיושבים לאורך גבול לבנון, שמורים בישראל לא ידעו איפה שבעה מהם בבוחן פתע. כל יישוב מונה כ-50 משפחות. לאורך השנים הושקעו תקציבי עתק של עשרות מיליארדי דולרים בשמירה על ביטחונם של היישובים ותושביהם.
במנטליות הגלותית-כלכלית של היום העסק לא כדאי אז מתקפלים. למה להחזיק 10 ישובים של 50 משפחות לאורך גזרה של מאה קילומטר? אפשר לסגת, לצמצם את הצבא ולבנות להם חמישה בניינים מפוארים של 100 דירות בתל אביב רבתי, זה ללא ספק זול יותר ובהפרש, סנדוויצ'ים לעניים. מדינת ישראל מעולם לא טרחה לקרב את הפריפריה למרכז. כל הניסיונות לתת מענקים שונים כשלו. לא היה צריך להמציא דבר רק להסתכל במערבונים הישנים: הפריפריה התקרבה למרכז בעזרת פסי רכבת.
שמענו לאחרונה את דבריו המבישים של הרמטכ"ל לשעבר ושר הביטחון כיום, שזו הייתה טעות להקים את הישובים ברצועת עזה. נראה שדבריו משקפים שלוש עובדות:
1.השכל לא נמצא בתפקיד אלא בראש.
2.אנשי צבא לא מבינים דבר במדינאות - יש לנו כבר מדגם די נכבד, אומרים הסטטיסטיקאים.
3.הכלכלה הגלותיות חוצה גבולות מפלגה, עדה, מקצוע ותפקיד.
כדאי לזכור (להערכתי 95% ממורי ההיסטוריה ו-100% מהמורים האחרים, כלל לא יודעים עובדה זו!) מהעבר הלא רחוק, שגרמניה הנאצית הציעה לבריטניה כבר בסוף 1941 הסכם שלום אך הבריטים דחו הצעה זו: ובנאום שנשא צ'רצ'יל בפרלמנט אמר: "ב-12 באוקטובר 1939 הגדירה ממשלת הוד מלכותו באריכות את עמדתה כלפי הצעות השלום הגרמניות בהודעות שקולות היטב בפרלמנט. מאז ביצעה גרמניה הנאצית עוד כמה פשעים איומים במדינות הקטנות יותר על גבולותיה.
הם הסתערו על נורווגיה הכבושה עתה על-ידי צבא פולש גרמני. דנמרק נכבשה ונשדדה. בלגיה והולנד, אחרי כל מאמציהן לפייס את הר היטלר ולמרות כל ההבטחות שהבטיחה ממשלת גרמניה לכבד את הניטרליות שלהן, נכבדו ושועבדו. בהולנד במיוחד הגיע מעשי הבוגדנות והאכזריות מכבר לשיאם בטבח ברוטרדם, מקום שהוגרו אלפי הולנדים לפי חרב, וחלק הגון מהעיר נהרס.
ממשלת הוד מלכותו אינה רואה בהם סיבה קלה שבקלות לסגת אף כהוא זה מעקרונותיה ומהחלטותיה כפי שפורשו באוקטובר 1939. נהפוך הוא, כוונתם של חברי ממשלת הוד מלכותו להמשיך במלחמה נגד גרמניה בכל האמצעים שברשותם, עד אשר יישבר ההיטלריזם סופית ויגאל העולם".
כתוצאה מהנחישות להילחם בנאצים נגרמו לבריטניה מאות אלפי הרוגים והכלכלה הבריטית נחרבה, זאת רק כדי להדביר לחלוטין משטר עריצות מנוול. שיקול גלותי-כלכלי פשוט של כסף ודם היה מראה שכדאי היה לחתום על הסכם שלום עם גרמניה הנאצית. כנראה שהיהודים צריכים ללמוד ולשנן את התנהגות הבריטים במלחמתם בנאצים, שלושים שנות חשיפה לתרבות הבריטית לא הספיקו.
אולי היינו נראים אחרת אם הרמטכ"ל לשעבר, שהוא לא נואם דגול לכול הדעות, היה משפץ ומפנים מנאומיו של צ'רצ'יל והיה אומר (ועושה ביחד עם הממשלה) :"ב-12 באוקטובר 1968 הגדירה ממשלת ישראל באריכות את עמדתה כלפי הצעות השלום הפלשתיניות-ערביות בהודעות שקולות היטב בפרלמנט. מאז ביצעו הפלשתינים עוד כמה פשעים איומים במדינות הקטנות הגובלות בישראל. הם הפכו את ירדן למדינת שודדים, לאחר שגורשו משם המשיכו והרסו את לבנון ופיתחו והקימו את הטרור הבין לאומי.
אחרי החזרת יאסר ערפאת, תוך מאמצי פיוס כנים וקבלת פרס נובל לשלום ולמרות כל ההבטחות שהבטיחו הפלשתינים, הגיע מעשי הבוגדנות והאכזריות מכבר לשיאם בטבח בדולפינריום, בירושלים, ולאחרונה בציר גוש קטיף בה נרצחו אימא וארבעת ילדיה.
ממשלת ישראל אינה רואה בהם סיבה קלה שבקלות לסגת אף כהוא זה מעקרונותיה ומהחלטותיה כפי שפורשו באוקטובר 2003. נהפוך הוא, כוונתם של חברי ממשלת ישראל להמשיך במלחמה נגד הערבים בכל האמצעים שברשותם, עד אשר יישבר נאציזם המוסלמי סופית ויגאל העולם".
הבריטים והגרמנים בוודאי היו מבינים נאום כזה.
אבל האלופים והרמטכ"לים לשעבר לא דוגלים בשום צורה של נקמה. והם לצערנו מנהלים את המדינה מכישלון אל כישלון גדול ממנו. הם מנסים למצוא את היורים בנשק ולא את מי שמאכיל אותם ונותן להם שירותי לינה, אספקה ועידוד מוראלי, מי שנקראים בטעות "אזרחים חפים מפשע".
לסיכום הנקמה היהודית של ביטון בתוספת הנקמה הקטנה מהסוג הבריטי היו ללא ספק פוטרים את הבעיה כבר לפני שנים.