הצהרתו של ראש הממשלה אריאל שרון, כי ישראל מצאה פתרון צבאי הולם לטפל באינתיפאדה, מלמדת על התהליכים הקוגניטיביים העוברים על ראש הממשלה ועל אנשי אמונו.
שרון הוא "האדם המורד" (אלבר קאמי) הקלאסי, זאת מעלתו וזאת גם חולשתו. בניגוד לראשי הממשלה הקודמים ובייחוד ליצחק רבין, לשמעון פרס, לבנימין נתניהו ולאהוד ברק, שהשלימו עם תפקודו הלקוי של צה"ל, שרון מעולם לא השלים ואין הוא יכול להשלים עם כך עכשיו.
שרון, והוא ראש הממשלה הראשון בישראל אחרי בן-גוריון שביקר בפומבי את תיפקודו של צה"ל (לא די יצירתי). כל חייו היה שרון יצירתי בתחום הביטחוני, מאז היה סגן מפקד מחלקה בגדוד 32 בחטיבת "אלכסנדרוני" בפרוץ מלחמת העצמאות. כבר אז נתן סגן מפקד המחלקה פתרון חדש מכל וכל ללחימה מול מארב אויב. פתרון זה משמש את צה"ל עד היום.
יצירתו החשובה ביותר של שרון עד היום, היתה יחידה 101, שהוקמה באוגוסט 1953. יחידה זאת פעלה רק ארבעה חודשים ופורקה בינואר 1954 על-ידי הרמטכ"ל החדש משה דיין. בארבעה חודשים אלה חוללה יחידה 101 את המהפכה היחידה בתולדות צה"ל: מהפכת הפיגוע הנקודתי באמצעות לוחמת הקומנדו. יחידה 101 ביצעה את כל המשימות שהוטלו עליה בהצלחת-יתר ללא נפגע אחד. רמת ביצוע כזאת לא היתה עד אז ולא היתה מאז בצה"ל. יחידה 101 היתה למודל של כל יחידות השדה של צה"ל לפחות, ונתנה את פירותיה במלחמת ששת הימים. מכאן ששרון הוא גם מהאבות העיקריים של ההישג הגדול במלחמת ששת הימים. אבל ב-1967 זנח צה"ל את מהפכת ה-101, ואחד הזונחים היה גם ראש מחלקת הדרכה של צה"ל האלוף אריאל שרון.
אריק שרון לא הבין את חשיבות מהפכת ה-101 כאשר התחוללה. הוא ביקש להיות מפקד גייסות גדולים, ולא מפקד קומנדו שלרשותו יחידות קטנות. הראיה לכך היא שאחרי שפורקה יחידה 101 ולאחר שדיין מינה אותו למפקד גדוד 890 של הצנחנים, שרון לא הפך את 890 לגדוד קומנדו, כפי שראוי היה לעשות, אלא לגדוד חיל רגלים מעולה שחייליו גם עוברים קורס צניחה. אני התגייסתי לאותו גדוד בסוף שנות החמישים ונוכחתי בתהליך הזה מקרוב ובאופן אישי. גדוד 890 ביצע אמנם את רוב המשימות הקרביות של צה"ל עד "מבצע קדש", אך ביעילות הולכת ופוחתת ובשיעור נפגעים הולך ועולה.
גדוד 890 היה בסיס לשרון להקמת חטיבת צנחנים שתיפקדה באופן גרוע במבצע קדש (קרב המיתלה). שרון עצמו עבר הסבה לשריון, פיקד על חטיבת שריון 60 ואחרי זה על אוגדת משוריינת במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. את כל תפקידיו אחרי פירוק יחידה 101 ביצע שרון בהצלחה, אך היחידות שעליהן פיקד לא התעלו מעל הרמה הגרועה של שאר יחידות צה"ל.
אריק שרון, כמפקד הגייסות הגדולים, נכשל לחלוטין כשר ביטחון במלחמת לבנון (1982), לא משום יוזמתו האסטרטגית ("מלחמת יש ברירה") אלא משום שמפקדי הגייסות האוגדות והחטיבות שעמדו לרשותו באותה מלחמה לא היו אנשי צבא מקצועיים והם פיקדו על יחידותיהם בצורה עלובה (אביגדור בן-גל, אהוד ברק, איציק מרדכי, עמוס ירון, יאיר יורם ואחרים).
לעומת זאת, בחיסול הטרור ברצועת עזה בשנים 1970-1971 השתמש שרון בעיקר בשתי יחידות עילית לביצוע לוחמת קומנדו - "סיירת שקד" ו"סיירת חופים", בשיתוף פעולה הדוק עם השב"כ. הצלחתו של שרון גם בתקופת ה-101 וגם בעזה, לעומת כישלונו בלבנון גרמו לו, אמנם באיחור, להפיק את הלקח הנכון: לוחמה זעירה יש לבצע עם יחידות ייעודיות ללוחמה זעירה ובאמצעות בתורה של לוחמת קומנדו. זה הסגנון של "צבא קטן וחכם" עליו דברו דן שומרון ואהוד ברק, אך לא הוציאו את הדיבור מן הכוח אל הפועל.
החולשה העיקרית של צה"ל היום היא שבגלל מחדל רב שנים, שלו שותף גם אריק שרון עצמו, אין לו די יחידות קומנדו, ובעיקר אין לו פיקוד בכיר המבין לוחמת קומנדו - כי רוב מפקדי צה"ל הבכירים הוכשרו ללוחמה סדירה ובה הם רכשו את ניסיונם.
זאת ועוד: יותר מאשר לוחמה סדירה, דפוסי הפעולה של לוחמת קומנדו משתנים כל הזמן. לפיכך יש צורך בגיבוי של מטה צבאי-אינטלקטואלי שיעקב אחרי מהלכי המלחמה, יקלוט את כל המידע וייצר תשובות חדשות. אסור להטיל את התפקיד הזה על המפקדים הישירים, כפי שנהגו בימי ה-101 וחיסול הטרור בעזה. צה"ל צריך לייצר מפקדים מסוג חדש, המסוגלים לא רק לחשוב בעצמם, אלא לקיים שיח יצירתי עם אינטלקטואלים צבאיים מבלי להיפגע מביקורת על מעשיהם ומן העובדה שהאינטלקטואלים הצבאיים אינם מסוגלים אמנם לבצע מהלכים צבאיים אך מבינים טוב יותר המפקדים איך לבצע את המהלכים.
חלוקת עבודה אופטימלית היא תנאי הכרחי לתפקוד יעיל של כל מערכת מתוחכמת. מהפכה כזאת באופי המפקדים התחוללה, באופן חלקי לפחות, בצבא ארצות הברית אחרי מלחמת ויטנאם, ואין שום סיבה עקרונית שהיא לא תתחולל אצלנו, בייחוד אם ראש הממשלה אריק שרון ייתן לה גיבוי.
