E3, תערוכת משחקי המחשב הגדולה והמפורסמת בעולם, התקיימה בשבוע שעבר בקומפלקס הכנסים הענק שבלוס אנג'לס, זו הפעם העשירית.
למען הסר הקיצור נציין, כי E3 עומד בשביל Electronic Entertainment Exop וכי מדובר באירוע השנתי החם ביותר של הקהילה המכונה בפי רוב "חנונים".
מידי שנה נחשפים בתערוכה המשחקים החדשים, הטכנולוגיות המתקדמות, דוגמניות כמעט לא לבושות, תפאורה גרנדיוזית והחדשות העדכניות ביותר בתחום. מאות חברות משתתפות בתערוכה ומציגות קונסולות וכותרים שלעיתים רואים אור לראשונה רק באירוע הזה. וכל חברה רוצה מתקדם יותר, חזק יותר, מהר יותר.
מי מרוויח? המבקרים הזוכים לצבור המון "פריביס" (חינמים).
הדגשים בתערוכה השנה הושמו על משחקים מרובי משתתפים, שיפור משמעותי בשילוב מוזיקה וסאונד וגם בהתקדמות ההיבט הגראפי (חתירה לריאליזם בעיקר).
אז הצצנו על SIM2 שיכול להיות תחליף הולם לכוססי הציפורניים מול הטלנובלות, בו השחקנים מקבלים מימד יותר ויותר אנושי, ואנושיות משמעה לא רק בית ומשפחה כי אם גם בגידות ותקוות (זה משחק, למה זה לפחות לא יכול להיות מושלם אם החיים אינם כאלו?).
HALF LIFE 2 עורר ויכוחים באשר לרמת הריאליסטיות שלו. נינטנדו חשפה את ה-NDS (Nintendo Dual Screen), טכנולוגיה של תקשורת אלחוטית עם מסך מגע שבאה להחליף את הגיימבוי וגם חילקה פוקימונים למי שצפה בפרזנטציה אודות הNDS. (מי אמר קהל שבוי?), מאריו חוזר והמעריצים זכו למפגש עם יוצרו שלא נס ליחו. (מי אמר שגברים מתבגרים?).
ואפרופו האפשרות להתחכך באנשים שמאחורי המשחקים והטכנולוגיות, התרועעה הכותבת עם חבר להקת Nine inch nails, כריס ורנה, שיצר את המוזיקה עבור המשחק "טבולה ראסה" (המשחק עם השם הכי לא סקסי שיש).
המשחק FABLE התגלה כ-RPG ראוי לציון (Role Playing Game) בשל העולם הענק והמגוון שהציג. ולשוחרי הלחימה הפציעו TEKKEN5 עם דמויות חדשות והשפעת אנימה, World of Warcraft אליו רבים נשאו עיניהם, ו-Rome; Total war - למי שהתייאש מהמשחק של ימי הביניים.
בגדול - אסטרטגיה וריבוי משתתפים היו מילות המפתח.
וכן, אם כבר שאלתם, היה גם DOOM3 (אפשר בלי?).
תופעה מעניינת עליה דווקא לא הרבו במילים בשלל הכתבות שסיקרו את האירוע, היא כניסת סליזיות ואלמנטים סקסיים מרובים לתחום המשחקים. מעבר להשקת המשחק PLAYBOY, המאפשר לכל זב חוטם מזיל ריר להיות יו הפנר (אגב, אתם מוזמנים להשתובב עם השפנפנות כמעט בכל אופן - PC, XBOX או פלייסטיישן 2), נוספו בחורות מעורטלות וחטובות בהרבה מהמשחקים.
במשחק אחד, המשתתף מוזמן לתרגל פיתויים על מבחר חושניות וירטואליות, במשחק אחר מיס יוניברס מלמדת אותו לרקוד - והשמים הם הגבול. ושוב, אגב, מדובר בנשים לא במודל המוכר מחיי היום יום, הרחוב והמכולת כי אם במיני מינים של ברביות וירטואליות בעלות פרופורציות משולמות.
וזה שזהו האירוע ההמוני היחיד בו אין אף פעם תור לשירותי הנשים ולעומת זאת לשירותי הגברים צריכים לקחת מספר כבר ציינו?
