הקיץ מגיע ומביא עמו את ריח הים ובריכות השחייה החביבות על כולנו. שמירה על בריאות העיניים בסביבת הים והבריכה חשובה מאוד שאם לא כן, אנו עלולים להיחשף לבעיות שונות שיגרמו סבל לעינינו.
סביבת הים ובריכות השחייה עלולה לגרום בעיות לעיניים בתחומים הבאים:
1. חבלה בעין;
2. מחלות זיהומיות;
3. בעיות עם משקפיים ועדשות מגע;
4. נזקים מקרני השמש;
5. השפעת חומרי החיטוי - כלור וברום.
חבלה בעין פגיעה בעיניים עלולה להתרחש במהלך השחייה או בפעילות על החוף או סביב הבריכה. הפגיעה הנפוצה ביותר במהלך השחייה הינה חבלה מאצבע בעין. בדרך כלל זו אצבע של אחד השחיינים האחרים, כאשר שוחים בצפיפות רבה, ובמיוחד עקב הראיה הפחות טובה בתוך המים.
לעתים האצבע היא של הנפגע עצמו, וזאת בעיקר באזור התנפצות גלי הים, כאשר קיימת תנועה של הידיים ללא שליטה טובה בזמן קפיצה או זינוק אל תוך הגל המתנפץ. התוצאה היא שריטה בקרנית או בלחמית העין, ולעתים בעפעפיים. שריטה בקרנית מתבטאת מייד בכאב חזק ובטשטוש ראיה, ואילו פגיעה בלחמית נראית כדימום על
פני לובן העין. בשני המצבים יש להגיע במהירות לבדיקת רופא עיניים, מאחר ועלולה להיות גם פגיעה עמוקה יותר בעין כגון ברשתית, ובכל מקרה נדרש טיפול למניעת זיהום או כל תוצאה העלולה לפגוע בראיה.
חבלה נפוצה אחרת הינה פגיעת כדור קטן בעין במשחק מטקות. רוב הנפגעים אינם השחקנים עצמם אלא מישהו בסביבתם. קוטר הכדור קטן יותר מאשר מסגרת ארובת העין, ולכן הפגיעה בעין עלולה להיות הרסנית, עד כדי עיוורון, מאחר ונוצר גל-הדף מהפגיעה בקדמת העין, העובר והורס רקמות פנימיות בעין ובמיוחד מסוכן לרשתית.
מניעת פגיעה מסוג זה אפשרית על-ידי הקפדה על התרחקות מאזור משחקי המטקות וכמובן איסור על משחקים אלה באזור המיועד לקהל הרחב בחוף הים או סביב הבריכה. הרכבת משקפי שמש עם עדשות פלסטיק מהווה אמצעי הגנה טוב מאוד.
מחלות זיהומיות סביבת המים מאפשרת העברה קלה של מחוללי זיהום - חיידקים, נגיפים ומיקרואורגניזמים אחרים, ממקור הדלקת הזיהומית של אחד המתרחצים אל כל שאר השוחים במים. מקור הזיהום יכול להיות בעיניים או בעור, ולכן אסורה הרחצה על מי שסובל מדלקת עיניים זיהומית או מזיהום בפצעים בעור. חומרי החיטוי בבריכת השחייה יעילים במידה מסויימת, אך נדרש זמן בכדי להשמיד את גורמי הזיהום.
מסיבה זו מתרחשים בכל שנה מקרים רבים של הידבקות בעיניים מזיהום, בעיקר בבריכה. ישנם מחוללי זיהום בעלי כושר הדבקה גבוה מאוד, כגון הנגיף אדנו-וירוס, הגורם לדלקת העיניים הקשה הנקראת דלקת לחמית וקרנית אפידמית. זכור לי קיץ שבו הגיעו למחלקת העיניים כמעט מאה חולים מאחד הקיבוצים בסביבה, עם מחלה זו, במהלך חודשיים.
חשוב, אם כן, לקיים את כל ההוראות החלות על מפעילי בריכות השחייה בנושא חיטוי המים, וכן להזהיר את הציבור במידה ונמצאים במי הים חיידקים ברמה מסוכנת. המניעה העיקרית תהיה על-ידי מניעת כניסה למים במקרה של דלקת עיניים או זיהום בעור.
בעיות עם משקפיים ועדשות מגע הרכבת משקפיים בחוף הים וסביב בריכת השחיה איננה יוצרת כל בעיה, פרט להצטברות לכלוך על העדשות כגון זיעה, גרגרי חול, מלח ממי-הים וכדומה. מובן מאליו שעדיף להרכיב משקפי שמש בעלות התיקון האופטי, ובכך לשמור על ראיה טובה וגם להתגונן מקרינת השמש. שחיה עם משקפיים מהווה בעיה הרבה יותר גדולה. כל עוד הראש מחוץ למים - הבעיה היא רק בשיבוש ראיה עקב טיפות מים על העדשות.
כאשר הראש בתוך המים - הראיה גרועה ביותר, כמובן. הפתרון הטוב ביותר, בעיקר לשחיינים השוחים למרחק, הינו הרכבת משקפי שחיה עם התיקון האופטי הנדרש.
ניתן להשיג משקפיים מסוג זה, עם מגוון תיקונים אופטיים, במכוני האופטיקה. משקפות שחיה אופטיות יכולות להיות גם מסוג משקפי שמש, ובכך פתרון הן לראיה טובה בתוך המים, ביציאה מהמים עד למקום בו נשארו המשקפיים הרגילות, וגם הגנה מקרינת השמש.
הרכבת עדשות מגע בשחייה מהווה בעיה רפואית וטכנית הרבה יותר מורכבת. ראשית - קיים חשש מאיבוד העדשות עקב נפילתן בזמן השחייה. תופעה זו נפוצה הרבה יותר בעדשות מגע קשות, שהצמדתן לקרנית העין איננה הדוקה. מומלץ, אם-כן, להרכיב משקפת שחיה רגילה מעל העיניים עם עדשות המגע הקשות, או להחליף העדשות למשקפת שחיה עם תיקון אופטי מתאים.
עדשות מגע רכות, שהינן הנפוצות ביותר, צמודות לקרנית העין בצורה הדוקה יותר. בעת שחיה בבריכה - סביבת המים יוצרת מצב שבו העדשות היפוטוניות, יחסית לדמעות, לכן העדשות נצמדות טוב יותר לעין ואינן נופלות. בשחייה בים מתקבל מצב הפוך, כאשר
מליחות המים גורמת לעדשות המגע להיות היפרטוניות, יחסית לדמעות, ואז העדשות חופשיות מדי על פני העין ועלולות ליפול.
סכנה מיוחדת הינה זיהום עדשות המגע, במיוחד העדשות הרכות, מכל מחולל זיהום הנמצא במים. במקרה כזה הסכנה לעיניים גדולה בהרבה מאשר בזיהום המגיע לעין בלי עדשת מגע. מכל התיאור הנ"ל ברור שהפתרון הטוב ביותר, במידה ורוצים להרכיב את עדשות המגע, הינו הרכבת משקפת שחיה רגילה מעל העיניים עם העדשות. חשוב שמשקפת השחיה לא תהיה קטנה מדי או הדוקה מדי, למניעת יצירת לחץ על העיניים או כאב ראש.
נזקים לעיניים מקרני השמש הקרינה העל-סגולית (UV) בקרני השמש גורמת לנזקים רבים לעור ולרקמות בעין. לא נרחיב כאן על הפגיעה בעור, ונציין רק שהמקום השכיח ביותר שבו מופיע סרטן ממאיר של העור - BCC - הוא עור העפעפיים!!! חשוב ביותר להתגונן מפני קרינת השמש, הן בחבישת כובע רחב שוליים והן במשקפי שמש מאיכות טובה עם סינון גבוה של הקרינה העל-סגולית. קרינה זו עלולה לגרום נזק גם לרקמות העין, החל מהלחמית והקרנית ועד הרשתית, ובכך חשיבות נוספת של הצורך בהגנה לעיניים.
השפעת חומרי החיטוי כלור וברום מדובר בחומרי החיטוי המקובלים בשימוש בבריכות שחיה. בכל המקרים - אלה חומרים כימיים הגורמים גירוי לחמית העין, המתבטא באודם עיניים ותחושת גרד ואי-נוחות בעין.
קיימים שני מצבים שבהם עלולה להיות בעיה משמעותית בעיניים.
- במקרה הראשון - שחיינים הסובלים מאלרגיה ספציפית לחומרי החיטוי. יש הרגישים במיוחד לכלור או לברום, ויש הרגישים לשניהם. הפתרון היחיד הוא הרכבת משקפי שחיה עם הקפדה על אטימות מלאה ואי-חדירת מים מהבריכה לסביבת העיניים. חשוב לשטוף היטב את המשקפת במים נקיים לאחר השחייה.
- המקרה השני גרוע הרבה יותר - מדובר במצבים שבהם ריכוז חומרי החיטוי בבריכה עולה מעל המידה המותרת. קרו בעבר מקרים רבים מסוג זה בבריכות שחיה בארץ, ואז הגיעו לחדרי המיון בבתי החולים נפגעים רבים מאוד עם פגיעות עיניים שכללו אודם ניכר ואפילו פגיעה בקרנית העין בצורת דלקת אפיתל נקודתית. הוראות משרדי הבריאות והעבודה בנושא תפעול ואחזקת בריכות שחיה - ברורות מאוד ומפורטות, ומבוצעות בדיקות של המים מספר פעמים בכל יום. רק הקפדה על-כך יכולה למנוע סיכון המתרחצים מכמות
לא מתאימה של חומרי החיטוי.
במקרה של אודם וגרד עיניים לאחר שחיה בבריכה - תופעה מאוד נפוצה - מומלץ רק לשטוף את הפנים במים, ולעתים להזליף טיפות המכווצות את כלי הדם בלחמית, כגון סטילה, אזולין או ויזין. בכל מקרה של תופעה חוזרת בתדירות גבוהה, או של דלקת עיניים
עם הפרשה לאחר השחייה - יש להגיע לבדיקת רופא עיניים, לאבחון מצב של אלרגיה או דלקת זיהומית בעיניים, ולטיפול מתאים.
