בנותיו של אפל עולות לירושלים

העתירה שבדרך

פרשת האזנות הסתר בה מעורב ראש אגף החקירות ניצב משה מזרחי עומדת "לעלות מדרגה" נוספת. והפעם - ישירות לבית המשפט העליון. מדובר במידע חדש מכוחו מופנית עתה אצבע מאשימה גם ישירות כלפי שופטים, לא רק מצד איש העסקים דוד אפל ובני משפחתו, אלא גם מצד פרופ' רון שפירא, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. שפירא, הידוע כאחד המשפטנים המבריקים בישראל, קיבל על עצמו את ייצוג אפל, לצד משפטנים ועורכי דין נוספים. שפירא מנסה עתה להוכיח כי החקירה עצמה נעשתה באמצעים בלתי חוקיים, ולכן יש למשוך את כתב האישום נגד אפל. כידוע, בעקבות חשיפת הפרשה כאן, כתב היועץ המשפטי לממשלה (דאז) אליקים רובינשטיין דוח חריף נגד המשטרה בכלל ונגד מזרחי בפרט. מבקר המדינה אליעזר גולדברג הגיש דוח שנתי ובו הצביע על תופעה מדאיגה של האזנות סתר שבוצעו שלא כדין. עתה מפנה פרופ' שפירא אצבע מאשימה כלפי השופטים, שלטענתו פעלו בחוסר סמכות, כשאישרו את ביצוען של אותן האזנות סתר. נקדים ונאמר, פרופ' שפירא חושף את הפרטים החדשים בעתירה שהגיש (יום ה', 3.6.04), בשמם של אפל ובני משפחתו, עתירה מקיפה לבית המשפט העליון ובה הוא עומד לחשוף בפרטי פרטים את הכשלים של המערכת, את המידע הסנסציוני ואת הטיעונים החדשים. מקצת הפרטים הגיעו לידנו, ואנו חושפים אותם כאן, בפעם הראשונה. בעתירה שתוגש עומד אפל לבקש מבית המשפט לצוות להעביר לידיו את כל התמלילים ואת כל הקלטות שנעשו שלא כחוק ולבטל את כל ההליכים שנעשו מכוחם. אם תיענה בקשתו, ובית המשפט העליון יכיר בכך שאין לאפשר שימוש ב"פרי העץ המורעל", משמעות הדבר היא התמוטטות כתב האישום נגדו, הכולל גם אישום במתן שוחד לראש הממשלה אריאל שרון. המידע החדש עשוי להשפיע באופן דרמטי גם על הכרעת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בשאלה האם להגיש כתב אישום נגד שרון בפרשת האי היווני. שכן עתה, נוכח המידע החדש, ייאלץ היועמ"ש לבחון מחדש האם האזנות הסתר בוצעו כדין. אם לא - לא יוכל היועץ להסתמך על "פרי העץ המורעל" נגד שרון או נגד אפל עצמו. אין מדובר בשאלות בעלמא. היועץ עומד להידרש לכך תוך ימים.

מי הציץ לבנות של אפל?

אפל נלחם עתה על חייו, תרתי משמע. במסגרת זו הוא מעמיד משאבים גדולים מאוד כדי לגייס עבור עצמו את ההגנה הטובה ביותר. פרופ' שפירא הוא אחד המשפטנים הפועלים עתה עבורו. אין מדובר בעוד מהלך צדדי, רוטיני. אפל לא יופיע הפעם לבדו. בחזית יופיעו הפעם גם ילדיו, גם אלה הקטינים. אפל עומד להציג בפני בית המשפט הקלטות ו/או תמלילים של האזנות סתר שבוצעו לשיחות שלו ושל בני משפחתו, באופן בלתי חוקי לכאורה. עימו בחזית תופיע רעייתו פרידה, וגם בנותיו ורד וטל, ובנותיו הקטינות: שיר וזהר. אפל עומד להציג תמלילים מהאזנות סתר שבוצעו במשך תקופה של 27 חודשים; בין השאר, שיחות אינטימיות שניהלה רעייתו עם רופאיה, בעלה, חברותיה, אמה וילדיה הקטינים; ותמלילים אסורים של שיחות ארבע מבנותיו, ששלוש מהן היו קטינות אותה תקופה. במסגרת האזנות הסתר תומללו ו/או תוקצרו שיחות שונות שניהלו עותרות אלה עם חבריהן, ידידיהן, חברותיהן והוריהן. ממש כך, ילדיו של אפל מתגייסים לעזור לאביהם להדוף את מה שנראה בעיניהם כרדיפה מרושעת. אפל וילדיו יעתרו לבית המשפט העליון, בציפייה שהשופטים לא יוכלו עוד להדוף בקלות את דוד אפל, איש העסקים המושחת לכאורה, אלא יאלצו, בפעם הראשונה, לומר דעתם לדבי תופעה זו - שהוקעה, כאמור, על-ידי רובינשטיין וגולדברג. השופטים יצטרכו להכריע בשאלה המורכבת: מדוע לא ייפסלו כל התמלילים והקלטות שהושגו שלא כדין. אפל מגיע בקרוב לבית המשפט העליון, כשהוא מצוייד בנוסף במידע חדש, שהתגלה לאחרונה בבדיקה מקיפה ויסודית שנעשתה עבורו.

השופטים שלא הוסמכו כדין

שפירא והצוות שעימו בדקו וגילו ממצאים העלולים עתה להביך כמה שופטים בבית המשפט העליון. נפרטם להלן: - השופטים גורן ואבן ארי: שניים מסגני-הנשיא של בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטים אורי אבן-ארי ושרה סירוטה, נתנו היתרים להאזנות סתר נגד אפל בחומר סמכות. על-פי הממצאים, שופטים אלה לא לא הוסמכו כדין על-ידי נשיא בית המשפט לעסוק במתן צווים כאלה. הכיצד? השופט אבן ארי הוסמך ביום 1.9.99, במכתב של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורי גורן, להתיר ביצוע האזנות סתר, בשעה שגורן כיהן כנשיא בפועל של בית המשפט. אלא שעקב פגם בהליכי המינוי של גורן, טוען עתה שפירא כי מינויו לא היה חוקי אותה עת. מינויו של גורן כנשיא בפועל, שנעשה על-ידי שר המשפטים יוסי ביילין ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון, היה בלתי חוקי, קובע שפירא. על-פי החוק ניתן למנות שופט למינוי בפועל לתקופה שלא תעלה על שנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים. אלא שגורן מונה כנשיא בפועל על-ידי שר המשפטים יוסי ביילין לאחר שכבר סיים שנה שלמה בתפקיד כנשיא בפועל. לטענת שפירא, מינויו לשנה השנייה אינו תקף מבחינה חוקית (כיוון ש"מנת" המינוי השנייה צריכה להיות לשלוש שנים), ועל כן בטלה גם ההסמכה שהוציא גורן לאבן ארי. אם תתקבל טענה זו, מעריך שפירא, היא עלולה להשליך על מאות החלטות אחרות שקבל גורן במהלך שנה זו כנשיא (בתאריכים 1/9/1999 - 31/8/2000), ולגרור טענות בדיעבד בדבר פסלותן. - השופטת סירוטה - השופטת סירוטה לא הוסמכה בכתב, כפי שדורש החוק, לתת באותה תקופה היתרים להאזנת סתר. מבירור שנערך עם הנהלת בית המשפט עולה כי גורן הסמיך את סירוטה בשיחה בעל-פה שהתקיימה ביניהם. פרופ' שפירא טוען עתה, כי המקרה שלה הוא המקרה היחיד הידוע עד כה של שופט שנתן צווים כאלה ללא הסמכה כתובה. פרופ' שפירא טוען עוד, כי צו מסוג זה חייב להינתן בכתב, כפי שנעשה בכל המקרים האחרים. כיוון שצו כזה לא ניתן, חוסר הסמכות דבק גם בצווים המאוחרים יותר, שהאריכו את הצווים שהוציאו השופטים אבן ארי וסירוטה, שכן "אי אפשר להאריך מה שאיננו תקף מלכתחילה".

כיצד סובבה המשטרה את השופטים

על-פי המידע שגובש אצל פרקליטיו של אפל, נמצא כי המשטרה "תימרנה" שופטים, וכך הצליחה לבחור את סגני הנשיא שיתנו צווים להאזנת סתר על-פי רצונה, ולנתב את התיקים לסגני הנשיא הנוחים לה. בבדיקה שנערכה התברר כי האזנות הסתר שבוצעו לאפל במשך שנתיים וחצי נפתחו בעקבות טענת המשטרה, כי קיים חשד, שלימים הופרך לחלוטין, כי דוד אפל מאזין לשר אלי ישי באופן בלתי חוקי. על-פי חומר החקירה, השופט ישי לויט, שבפניו הובאה בקשת המשטרה להאזין לאפל לתקופה של שלושה חדשים, התיר למשטרה לבצע האזנת סתר במשך 14 יום בלבד ובתנאי שתימלול השיחות יבוצע רק משיחות הקשורות בעבירה זו. המשטרה, שביקשה מאוחר יותר את הארכת הצו שנתן השופט לויט, הטעתה אותו בטענה כוזבת לכאורה כי יש ברשותה "נתונים נוספים" המאמתים את החשדות נגד אפל, וכי יש צורך להמתין לתמלולן של הקלטות הנוספות המצדיקות את ההארכה. במקום לספק את הראיות בישיבה הבאה, פנו השוטרים לשופט משה טלגם בבקשה חדשה, שנומקה בחשדות אחרים לגמרי, מבלי להזכיר את החשד להאזנה לאלי ישי ומבלי לגלות את שהתרחש בלשכת השופט לויט. משהתברר כי גם השופט טלגם דורש מן המשטרה להגביל את תמלול השיחות לכאלה שדוד אפל הוא צד להן ובנושא החקירה בלבד, פנו חוקרי המשטרה לשופטים אחרים, אשר נתנו ללא הנמקה צווים בלתי-מוגבלים לתקופה המקסימלית המותרת בחוק (שלושה חדשים) והאריכו אותם שוב ושוב. העתירה שהגיש אפל באה בעיתוי רגיש מאוד מבחינת בית המשפט העליון. הפעם יידרשו השופטים להכריע האם צדק רובינשטיין (כעת -עמיתם בבית המשפט) כשגינה את ניצב מזרחי, או האם צדקה דווקא פרקליטת המדינה עדנה ארבל (כעת - עמיתתם בבית המשפט), כשגוננה על מזרחי; והאם צדק השופט גולדברג, כשהפנה אצבע מאשימה כלפי המשטרה בנושא זה, והאשימה בביצוע האזנות סתר ותמלולים בלתי חוקיים - או שבשם המלחמה בשחיתות, כביכול, מותר למשטרה ואנשיה לחטוא ולפגוע בפרטיות של קטינות ואחרים שאינם קשורים כלל לחשדות.