תוכנית פעולה לנשיא בוש להשמדת הטרור

אם הייתי ראש המועצה לביטחון לאומי בארצות הברית, זאת הערכת המצב ותוכנית הפעולה שהייתי מעביר לנשיא בוש, לאחר מהלומת הטרור שנחתה על ארצו.

ליקויים שהתגלו ביכולתה של ארה"ב להגן על עצמה:

כל זרועות מערכת הביטחון האמריקנית לא היו ערוכות למתקפת טרור בארצות הברית, למרות שהיו למתקפה סימנים מבשרים ומידע קונקרטי. בייחוד כשלו זרועות המודיעין האסטרטגי והטקטי, שהן המשענת העיקרית של ארה"ב לקביעת מדיניות ביטחון.

מערכת הביטחון לא תפקדה כלל בזמן המתקפה עצמה:

כל התוכניות המוקדמות ותוכניות המגרה שהוכנו במשך עשרות שנים של מאמץ אסטרטגי ומודיעיני, היו חסרות ערך בזמן אמת. בייחוד הן לקו בצורה קיצונית שלוש תוכניות:

א) תוכנית המגרה להבריח את הנשיא ממקום למקום במקרה של מצב חירום: התוכנית שהופעלה, התאימה, אולי, למתקפה גרעינית כוללת על ארצות הברית מצד ברית המועצות. תוכנית זאת הכשילה אותך, אדוני הנשיא, ואת ראשי הממשל האחרים ברגע של אמת, הציגה אותך בעיני הציבור כנמושה החושש לחייו. התוכנית הבלתי רלבנטית הזאת מנעה ממך לגלות מנהיגות בזמן אמת והעניקה ליוזמי התקפת הטרור הישג אדיר: נשיא מעצמת-העל היחידה בעולם בורח מפניהם;

ב) תוכנית ההגנה על הפנטגון: אם אחרי עשרות שנות חשיבה והערכות יכול מטוס אזרחי חטוף, ללא שום אמל"ח, לפגוע פגיעה כה אנושה בפנטגון, שהוא מרכז העצבים הראשי של אמריקה בתחום הביטחון, הרי שדורות של גנרלים ומומחים לא היו אלא אוכלי לחם חסד, שהתיימרו להבין את מושגי הביטחון והאיום ואת הנגזרות מהם ולמעשה חיו כפרזיטים על חשבון האומה האמריקאית. לזכותם ניתן לומר שהם לא עשו זאת ביודעין;

ג) הגנה על מרכזי אוכלוסיה: השמדת מגדלי התאומים על-ידי שני מטוסים, בהפרש זמן ניכר בין אחד לשני, מעידים כי שמי ארצות הברית היו פרוציםף וכי כל התוכניות למניעת חדירת מטוסים למרכזי האוכלוסיה שלנו לא היו שוות את הנייר שעליו הן נכתבו.

מסקנה: כל האוניברסיטאות, כל מכוני המחקר וכל המומחים האזרחיים, שמכשירים את מערכת הביטחון שלנו, נכשלו בפיתוח תיאוריות וכלים אינטלקטואליים ואנליטיים לטפל במתקפה מן הסוג הזה.

א) קרסה תורת הביטחון של ארצות הברית; ב) ארצות הברית איבדה, תוך זמן קצר מאוד, אלפי אנשים, שרבים מהם, גם במטוסים, גם בפנטגון וגם במרכז הסחר העולמי, היו בעלי מטען אינטלקטואלי גבוה ביותר, ולא ניתן להחליפו במשך עשרות שנים; ג) הציבור האמריקאי איבד את ביטחונו העצמי, שהיה גורם מרכזי בשגשוגה של ארצות הברית ובעוצמתה; ד) יוקרתו של הממשל האמריקאי ירדה פלאים גם בעיני האמריקאים, גם בעיני בעלי בריתם ובייחוד בעיני אויביה של אמריקה; ה) קרס כושר ההרתעה של ארצות הברית.

יש לגבש מן היסוד תורת ביטחון חדשה. דהיינו, לפתח פרדיגמה ביטחונית חדשה שממנה ייגזרו מושגים ותיאוריות חדשות החיוניות להגנתה של אמריקה. את פיתוח הפרדיגמה החדשה לא ניתן להפקיד בידי האליטה האינטלקטואלית הקיימת, שאיכזבה קשות. יש להצמיח אליטה אינטלקטואלית חדשה, שתתאים למציאות האסטרטגית של תחילת המאה ה-21, ולא לרוח האופטימית, הבלתי מבוססת, של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. עליך להבין, אדוני הנשיא, כי התופעה הנאצית והופעתו של היטלר על במת ההיסטוריה באמצע המאה העשרים, לא היו מוטציה נדירה, אלא אפשרות סבירה שעלולה לחזור על עצמה בצורות שונות. לפיכך: - יש להפיק מחדש את לקחי מלחמת העולם השניה, והפעם, בלא מושגי השלום המזויפים, שבאמצעותם הרעילה ברית המועצות - כחלק מן הלוחמה הפסיכולוגית שניהלה נגדנו - את תרבותו של העולם החופשי; - יש להתחיל מייד בגיבוש תוכנית חדשה להכשרת קצינים ואנשי ממשל, לכל אורך שרשרת הפיקוד בצבא ארצות ברית ובממשל האמריקאי, שתכלול הכשרת סוכנים בכל זרועות המודיעין הלא צבאיות; - יש להכין תוכניות חירום ותוכניות מגרה ביטחוניות חדשות; - יש לפעול מייד להחזרת כושר ההרתעה האמריקאי. היום ארצות הברית מסוגלת להרתיע מדינות ממלחמה קונבנציונלית נגדה, אך אין היא מסוגלת להרתיע ארגוני טרור ומדיניות התומכות בהם; - יש לבדוק את מערכת החוקים. לבטל חוקים אחדים, לחוקק חוקים חדשים, כדי לאפשר לממשל לפעול ביעילות נגד ארגוני הטרור המאיימים על עצם שרידותה של ארצות הברית.

האויב העיקרי הן מדינות בהן שולט הפונדמנטליזם המוסלמי הקיצוני. שתי מדינות עיקריות הנותנות חסות לטרור היום, הן אפגניסטן ועירק (שאמנם אינה פונדמנטליסטית, אך יש לה שליט מטורף). על ארצות הברית להכריז מייד מלחמה על שתי מדיניות אלה, ולהתחיל מייד במבצע "צדק אינסופי", מבלי לחכות לגיבוש קואליציה מערבית או עולמית, מבלי לרצות את המדינות הערביות והמוסלמיות, ומבלי לחכות למהלכי תיווך מצד פקיסטן. אוסמה בן-לאדן אינו היעד העיקרי במלחמה הזאת. הוא אמנם מצביא של צבא טרור. אך על ארצות הברית להשמיד את הצבא ולא את המצביא דווקא, ולהחליף את שליטי המדינות נותנות החסות. לארצות הברית כדאי לנהל את המלחמה בעצמה, ולצרף לברית רק מי שיבקש להצטרף (דוגמת בריטניה) בלא שום הסתייגויות ותנאים. הקמתה של קואליציה רחבה תקשה מאוד על יעילות לחימה של ארצות הברית. במלחמה הזאת על ארצות הברית להכות בעירק ובאפגניסטן, מכות קשות וכואבות ביותר, לחסל את משטריהן במהירות ולהרוג את שליטיהם, במלחמה או במשפט, כמבצעי פשעים נגד האנושות. על ארצות הברית לשקול לכלול ביעדים גם את אירן, תימן וסודן, כבר בשלב ראשון של ההתקפה או בשלב שני. לארצות הברית יש האמצעים הצבאיים לעשות זאת גם במהירות וגם בלא להקריב חיילים אמריקנים רבים, אם היא לא תתחשב בחייהם של "חפים מפשע" באותן מדיניות ותגדיר מושג זה מחדש: חף מפשע אינו מי שלא ביצע פשע, אלא מי ששרד אחרי שניסה למנוע פשע. הכרזת מלחמה הופכת את כל האנשים החיים במדינות אויב לאויבים. אם ברצון תושבי עירק ואפגניסטן להימנע מן המכות הכואבות ולהציל את חייהם ואת רכושם, עליהם להפיל בעצמם את משטריהן ולהעמיד לדין את השליטים, או להסגירם לבית דין בינלאומי לפושעי מלחמה. אם הם לא יעשו זאת, עליהם יהיה לשלם את מחיר האידיאולוגיה הטרוריסטית של מדיניותם. גם בגרמניה הנאצית היו "חפים מפשע", והדבר לא מנע מארצות הברית ומבעלות בריתה להרוס את המדינה ולהשמיד את צבאה ואת משטרה. אם היינו עושים זאת לפני שפרצה מלחמת העולם השניה, היינו חוסכים חיי אדם רבים וההיסטוריה האנושית היתה הרבה יותר הומנית. הפלה מיידית של המשטרים באפגניסטן ובעירק, תוך גרימת הרס רב באותן מדינות, תרתיע מדינות אחרות מלתת חסות לטרוריסטים, מפחד שליטיהם שגורלם יהיה כגורל שליטי אפגניסטן ועירק, והיא תאפשר לארצות הברית לנהל מדיניות אנטי-טרוריסטית נחושה. מהלך זה יאפשר לה לקבוע "סדר חדש" בעולם. יתכן שמלחמה כזאת תעורר נגד ארצות הברית רבים בעולם הערבי והמוסלמי, וזאת תוצאה גרועה למדיניות החוץ של ארצות הברית. אך אי יציאה למלחמה עלולה להביא לתוצאה גרועה יותר: הפיכת הטרוריסטים לגיבורים ולמודל לחיקוי. אז עלולים להישנות התקפות טרור על ארצות הברית גם באמצעים בלתי קונבנציונליים, לרבות התקפות גרעיניות בעתיד הלא רחוק מצד טרוריסטים המופעלים על-ידי אירן. מטרת המלחמה הזאת היא לכפות על שליטי המדינות הערביות והמוסלמיות להשמיד בעצמם את הטרוריסטים, כדי לשמור על משטריהם הבלתי דמוקרטיים.

על ארצות הברית להכריז מלחמת השמדה על כל ארגוני הטרור, ולהפעיל את כל הכוחות המיוחדים שלה ושל בנות בריתה, כדי לחסל כל טרוריסט בעולם, אם בפעולה צבאית ואם בפסקי דין מוות. על ארצות הברית להחרים או להשמיד את רכושם של הטרוריסטים ושל בני משפחותיהם, לרבות מבני מגורים, בכל מקום בעולם. מדינה שתרצה להצטרף, תתחייב לנהוג לפי כללים אלה. אני מניח כי לאחר הצלחת השלב המיידי - הפלת המשטרים באפגניסטן ובעירק, רוב מדינות המערב יבקשו להצטרף לארה"ב במלחמתה בארגוני הטרור, בתנאים שהיא תכתיב. אז תוכל ארצות הברית לפתור את הבעיה האירנית כניצול הצלחה.

על ארצות הברית לבצע אינטלקטואליזציה של הוויית הצבא והמלחמה, ולהעביר את התובנה הפרימיטיבית הביטחונית לציוויליזציה הנוכחית, מהאלף השמיני לפני הספירה לאלף השלישי אחריה. לצורך זה, על הקונגרס האמריקני לאשר במהירות הקמתה של אקדמיה ממלכתית, בלתי תלויה, לביטחון לאומי. אקדמיה זאת תהיה בלתי תלויה במערכת הביטחון, והיא תהווה את "מחלקת השכל" של מערכת זאת. ההבדל בין האקדמיה המוצעת לבין כל מוסדות המחקר והאוניברסיטאות היום בארצות הברית הוא, שבפני חברי האקדמיה יהיו פתוחים כל המסמכים הסודיים של ארצות הברית. נגישות זאת לכל המסמכים הסודיים יאפשרו לחברי האקדמיה לעשות מחקרים מדעיים אמיתיים בתחום הביטחון, ולא מחקרים מיתולוגיים כפי שנעשו עד כה. לאקדמיה זו יצורפו המוחות המבריקים ביותר בארצות הברית, בתחומים השונים: מן העולם האקדמי, מעולם העסקים, מתחום התרבות והאמנות וכו'. חברי האקדמיה יעברו בדיקות ביטחוניות קפדניות ביותר. לאקדמיה הלאומית לביטחון לאומי יהיה שני תפקידים: א) לפתח מושגים חדשים ותיאוריות בתחום הביטחון, לרבות בנושאי לוחמת טרור ואנטי טרור, לוחמת גרעינית וכו', על-מנת לגבשם לפרדיגמה ביטחונית חדשה. ב) להכשיר את בעלי התפקידים הבינוניים והבכירים, בכל זרועות מערכת הביטחון האמריקנית בפרט, והממשל בכלל, כך שיהיה להם עומק אינטלקטואלי של ממש בתחום עיסוקיהם, לפני שהם יתחילו לצבור ניסיון בתפקידיהם. פעילותה של אקדמיה ממלכתית לביטחון לאומי תשנה תוך שנים אחדות את תרבות הביטחון האמריקנית, תתאים אותה לאיומים רווי הטכנולוגיה של המאה ה-21, ותאפשר לארצות הברית להבטיח את שרידותה, נוכח האיומים החדשים.