X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
מה עושה פרקליט מטעם המדינה, כשהוא מגלה ששולחיו משקרים לבית המשפט? בדרך כלל - כלום; כשם שהוקמה המחלקה לחקירות שוטרים, כדי לאפשר בקרה חיצונית על תפקודם של שומרי החוק, כך יש להקים את המחלקה לחקירות פרקליטים, שתעשה את אותו הדבר בפרקליטות
▪  ▪  ▪

כותרת המאמר עושה עוול לרבים. אני מתנצל. רובם של הפרקליטים בשירות המדינה אינם משקרים בבית המשפט ביודעין. אבל הכותרת נכונה, למרות התנצלותי.
פרקליטים מטעם המדינה (ומטעם העיריות, ועדות התכנון והבניה ושאר הגופים השלטוניים) מתבקשים לא פעם להגן על מעסיקיהם מפני תביעות אזרחיות או מפני בג"צים. במצב זה הם פועלים בדומה לפרקליטו של אדם פרטי, המחוייב בנאמנות רק לאינטרסים הצרים של הקליינט שלו ואינם זוכרים שהם אמורים ומחוייבים לפעול רק לטובת הכלל והצדק. כמו שעורך הדין הפרטי שמייצג אותך תפקידו לדאוג רק לך ולהשיג לך "ניצחון" משפטי, כך פועל למעשה גם פרקליט המדינה בבואו להגן עליה מפני בג"צ או תביעה אזרחית.
זה שונה ממצב בו הפרקליטות מגישה בשם המדינה כתב אישום פלילי נגד אזרח. כאן, אם מתברר לפרקליט כי הנאשם אינו מעורב במעשה או שהעדים נגדו משקרים, הוא יכול להסכים לזיכוי או לחזור בו מהאישום בלא בעיה, כי הרי האינטרס האמיתי של המדינה (לפחות המוצהר) הוא להעניש רק את מי שבאמת אשם ולכן אינטרס הצדק ואינטרס המדינה הם זהים וחופפים ולפרקליט אין בעיה.
אבל כאשר פרקליט המדינה מגן על המדינה מפני תביעת נזיקין אזרחית או מפני בג"צ. כאן המדינה היא "הנאשם", היא הנתבעת ואז שולחי הפרקליט הזה (הפרקליטות והמשרד הממשלתי) מצפים שהוא יביא להם "זיכוי" ויביא לדחיית התביעה נגד המדינה. למעשה הם שופטים וישפטו את הפרקליט (ואת קידומו העתידי אצלם) רק על-פי התוצאה הסופית: הצליח או נכשל.
ניקח מצב תיאורטי (אבל נפוץ): אזרח מגיש תביעה (או עתירה לבג"צ) נגד המדינה ובה הוא טוען כי הפקידים במשרד הממשלתי רימו אותו ועשו נגדו מעשים שהם עבירה על החוק ולכן הוא זכאי לפיצויים. לכאורה, אם יש בסיס לטענותיו ונראה שאכן נעשה עוול לאזרח, אמורה הפרקליטות להודיע מיוזמתה לבית המשפט שהאזרח צודק ושהיא מסכימה ומוכנה שבית המשפט יפסוק לטובתו ויקבע פסק דין נגדה. אבל זה לא קורה.
מתי זה קרה? איפה ראיתם מצב כזה? נהפוך הוא: גם כאשר בית המשפט רומז למדינה כי מסתמן ונראה שהתובע צודק עובדתית - לא קמה הפרקליטות להודיע שהיא מסכימה שייפסק לטובת האזרח, אלא היא שולחת את מיטב משפטניה לטעון כל טענה אפשרית נגד התובע ותביעתו. כאן פועלים פרקליטי המדינה כאילו הם עורכי דין של גורם עיסקי, פרטי, מסחרי, העושה ככל שביכולתו "לצאת נקי" בכל מחיר ולא לשאת באחריות, גם אם זה בניגוד לעובדות, בניגוד ליושר ולצדק ואפילו אם זה בניגוד לחוק.
זה השלב המסוכן ומקור הבעיה. הוא מתרחש בגלל ה"דואליות" שבתפקידי הפרקליטות, שמצד אחד היא נציגת החוק וממונה על שמירתו ואכיפתו אך מצד שני היא נקלעת לעיתים למצב בו היא מייצגת גם את מי שמפרים ורומסים אותו, כפי שקורה כשהמדינה ופקידיה הם הנתבעים. כאן מסתבך הפרקליט באופן אישי:
הרי בכל מקרה בו מגלה פרקליט המדינה שפקידי המדינה שיקרו או עשו מעשים בלתי חוקיים (וזה מתברר ומתגלה לו, לא פעם), הוא אמור להפסיק לייצג את המדינה ואת עושי המעשים הללו ולהגיש מייד (מתוקף תפקידי וחובות הפרקליטות) כתב אישום נגד מי שהוא ייצג אותם עד אותו רגע.
אבל זה לא קורה. זה גם לא קרה מעולם. הפרקליט ממשיך ומגן על שולחיו (המדינה) גם ביודעו שנציגיה ועדיה משקרים. כי בזה תלוי קידומו האישי בפרקליטות - בהגנה על מעשי המנגנון הממשלתי.
זהו שלב המעבר המסוכן, חציית אותו קו דק, בו הופך פרקליט המדינה מנציגו ונאמנו של החוק לנציגם ונאמנם של עבריינים. זה הרגע בו פרקליט המדינה, מי שבית המשפט מתייחס אליו כ"נאמן החוק" הופך להיות למעשה סנגורו של הפושע - ועוד הוא עושה זאת בשמה ומטעמה (ועל חשבונה) של המדינה.
למה זה קורה? כי אותו פרקליט מדינה הוא שהחתים מלכתחילה את הפקיד על תצהיר לבית המשפט, הוא שניסח וסיגנן עבורו את התצהיר, והנה מתברר לו (בדיעבד) שהפקיד חתם על תצהיר שקר ומעיד בביהמ"ש עדות שקר. עכשיו עומד הפרקליט בפני בעיה: האם הוא יקום ויודיע לשופטים שהמדינה מסרה הודעות שקר לבית המשפט?
פרקליט הגון אמור אכן לבקש הפסקת המשפט, לחזור לפרקליטות ולמסור אחר כך לבית המשפט הודעה המאשרת כי המדינה הציגה בתגובתה מצג שקר והעידה עדי כזב וכי היא מסכימה עכשיו שינתן פסק דין נגדה. אבל מתי זה קרה?
זה לא קורה, כי הפרקליטות מסרבת לקום ולהודות בפני בית המשפט שאכן מתגלה לעיתים (וחלקכם אולי תטענו שהרבה פעמים), שעובדי המדינה משקרים ומרמים ומועלים בחובותיהם כלפיכם ועוברים על החוק. יוצא שהיא ממשיכה לייצג אותם ומתפקדת למעשה כפרקליטתם של הפושעים.
וכאן הפרקליטות עצמה עובדת על החוק. כאן היא עושה מעשה שגם עו"ד פרטי של רוצח אינו עושה: היא יוזמת או נותנת יד להמשך הגשת הודעות שקר לבית המשפט.
עו"ד פרטי פועל רק בשם שלוחו ומוסר הודעות רק בשמו. אז אם האיש פושע ומציג מצג כוזב - זו בעיה שלו ובית המשפט מתייחס אליו בהתאם. אבל הפרקליטות, שעה שהיא מוסרת הודעות לבית המשפט, היא מוסרת אותם בשם המדינה ומטעמה. האם בית המשפט מתייחס למדינה כפושע, כמי שיש לחשוד בה שתעשה הכל בכדי "להציל את עורה"? לא. בית המשפט מניח שהמדינה ופרקליטיה פועלים ביושר וכל מה שהם מודיעים לו (כמקובל בבג"צ) הוא אמת שנבדקה ואושרה על-ידי הפרקליטות. כך יוצר שנמסרות בשם המדינה הודעות שקר לבית המשפט. הן יזומות ונכתבות אמנם על-ידי הפקידים שעוברים על החוק, אבל מקבלות, הודות לפרקליטות, מעמד של "הודעת מדינה".
אין דרך פשוטה לפתור בעיה שורשית זו: פרקליטי המדינה ממונים בו זמנית גם על שמירת החוק והענשת פושעים ומצד שני הם נקלעים, תוך כדי משפט אזרחי, למצב בו הם מגלים שהם מגינים בפועל על עובדי מדינה פושעים. זה מצב קשה, בעייתי ונדרש המון יושר אישי והרבה אומץ, כדי שפרקליט מדינה יקום ויודיע לפתע לשופט: "שולחתי, המדינה, אכן אשמה ועדיה כאן שיקרו בפני כבודו". אומץ כזה ויושר כזה, כך נראה, הוא מצרך נדיר בקרב פרקליטי המדינה. (ובנקודה זו, סבורני, שגם ארבל וגם מזוז מסכימים עם טענתי).
לכן, אין מנוס מהמתחייב. נדרשת מערכת בקרה שתפעל מעל הפרקליטים הללו. בקרה וביקורת מולם, מעליהם ואפילו נגדם, אם צריך.
לא כי הם עצמם רעים, הפרקליטים הללו. לא כי הם עצמם פושעים. אלא בגלל שהם נקלעים למצב בעייתי ואינם יודעים מה לעשות - ואז "המערכת" הבירוקרטית שלהם, הפרקליטות והאווירה הרעה השוררת בה, מעודדת אותם בשתיקה להפר את חובות המצפון החוק והיושר ולפעול כמו שמצפים מהם לפעול: להביא ניצחון בכל מחיר. גם אם זה נעשה בשיטות של כזב, מרמה, הונאה והטעיה של בית המשפט.
רק אם תהיה מערכת ביקורת, כזו שתוכל לשפוט ולהעניש פרקליט שעשה כזאת ועבר על חובותיו האמיתיות, אז ייעשה הצדק ויישמר החוק. רק אם הפרקליט הבודד יידע שמול הלחצים הפסיכולוגיים והמנגנוניים של פרקליטות המחוז שלו, שרוצה "ניצחון" בכל מחיר בלי שאלות ובלי בירורים, עומדת וקיימת מערכת עצמאית חזקה שתוכל לקרוא לו ולברר מה עשה וכיצד התנהג, מערכת שבכוחה יהיה גם להדיחו מתפקידו ולהעמידו לדין אם עבר על החוק או היה שותף להפרתו, רק אז יוכל הפרקליט לפעול כמתחייב ולהשאר נאמן לחוק וליושר. לא רק כי כך צריך להיות באופן טבעי, אלא גם (ואולי בעיקר) בגלל שאם לא יפעל כך - הוא יודח ויוענש וישלם בעצמו מחיר אישי כבד.
לכן, כמו שהוקמה מח"ש (מחלקה לחקירת שוטרים) והיא מהווה "שוט מאיים" נגד שוטרים סוררים ועוזרת במקביל לשוטרים הגונים להשאר כאלה, כך גם הגיע הזמן להקים את מח"פ - "מחלקה לחקירות פרקליטים" שתעשה אותו דבר בפרקליטות.
יהיו מי שיתנגדו לרעיון. אולי כאלה שמפחדים מביקורת ושינויים, ובטח יתנגדו לו כל הפרקליטים שרגילים להפר חוק. אבל מובטחני כי ישנם ויהיו פרקליטים רבים בפרקליטות שיתמכו ברעיון. כאלה שהם הגונים וישרים מטבעם ורוצים שיתאפשר להם להמשיך ולהיות כאלה, בטרם יאלצו להסתאב ולהסתבך בפרשיות וסיטואציות מחפירות כמו אלה המתגלות ונחשפות כל בוקר בפרקליטות המדינה.
___________________________________________________________הכותב הוא חבר ופעיל בעמותת אומ"ץ - אזרחים למען מינהל תקין וצדק משפטי וחברתי

תאריך:  20/06/2004   |   עודכן:  20/06/2004
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רותי אברהם
רן ברץ
מוטי שפירא
רמי אריה
בית הדין הארצי לעבודה קובע, כי אין תוקף לתקנות הביטוח הלאומי בעניין דמי פגיעה ובעניין גמלת הבטחת הכנסה, בהיותן לא סבירות
אברהם שרון
אין לי כלים מספיקים שבאמצעותם אני עשוי להצדיק את נחיצותה של פעולה זו, אני רק רוצה, אם יורשה, לתהות על אודות הלשון ושימושיה: האם מחרטות מייצרות טילים? אה, סליחה - ממתי?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il